סימביוזה מסוכנת למשקיעים

סימביוזה מסוכנת למשקיעים
פרופסור אלי אמיר, רו"ח*
eliamir@post.tau.ac.il

מילון אבן שושן מגדיר סימביוזה כחיים משותפים של שני יצורים שונים או יותר, באופן שהם מפיקים תועלת משיתוף זה. בדרך כלל, סימביוזה היא מונח בעל קונוטציה חיובית, אך סימביוזה בין גורמי הפיקוח על איכות הדיווח הכספי מביאה לניוון שוק ההון ולנזק משמעותי למשקיעים.

בשוק ההון הישראלי תפחה סימביוזה זו למימדים מסוכנים. רשות לני"ע, לשכת רו"ח, המוסד לתקינה, מבקרי חשבונות, בעלי השליטה והחברות המדווחות -- מקיימים ביניהם קשרים סימביוטיים ענפים כאשר הסובל העיקרי הוא המשקיע הקטן. כך לדוגמא, רשות ניירות ערך משתפת פעולה עם לשכת רואי חשבון במוסד לתקינה חשבונאית, רואי החשבון משתפים פעולה עם משרד המשפטים במועצת רואי חשבון, הגוף הסטטוטורי המפקח על רואי החשבון, רואי חשבון של חברות ציבוריות קובעים, באמצעות וועדות לשכת רואי חשבון, את תקני הביקורת שלפיהם יעבדו הם עצמם, ומשתתפים בקביעת תקני החשבונאות במוסד לתקינה חשבונאית.

פרופסור יורם עדן טען במאמר שפרסם כאן באוקטובר, כי אין להגביר את הפיקוח על רואי החשבון ואין להגדיל את סמכויות האכיפה של רשות ניירות ערך ובמקום זאת יש לסמוך על שיקול דעתם הטוב של רואי החשבון. אך עדן, בנוסף למשרתו במכללה למנהל, הוא רואה חשבון פעיל, יועץ ומעריך שווי לחברות ציבוריות, חבר הוועד המרכזי של לשכת רו"ח, יו"ר תת וועדה של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, וחבר מועצת רו"ח. השאלה המתעוררת היא איזה כובע לובש עדן כשהוא יוצא נגד המבקשים לשפר את איכות עבודתם של רואי החשבון של חברות ציבוריות. האם הוא חובש את כובע הפרופסור הבלתי תלוי? את כובע רואה החשבון שפרנסתו עלולה להיות מושפעת עם הגדלת הפיקוח? או שאולי הוא חובש את כובעו של הלוביסט, חבר הוועד המרכזי של לשכת רו"ח? ואולי את כובעו של יועץ מעריך השווי שפיקוח חלש על רו"ח ותקנים חסרי שיניים מגבירים את הביקוש לשירותיו?

"אנרון" הוא מונח המשמש בארה"ב דוגמה לכשל מערכתי בשוק ההון וכטריגר לשינויי חקיקה, התנהגות, ולמידה. מחקרים רבים מוכיחים כיום כי הסיבה ל"אנרון" היא קיומה של סימביוזה מסוכנת בשוק ההון - מנהלים, רואי חשבון, רגולטורים ודירקטורים חברו יחדיו בסיטואציה מסוכנת כדי לגרום לקריסת חברת ענק ולנזק כלכלי אדיר. דומה כי אצלנו המונח "אנרון" הפך להיות מעין שימחה לאיד, מקובעות, והצדקת הטענה כאילו לכאורה ישראל מחוסנת בפני "אנרון". עיון בדוח בייסקי על פרשת ויסות מניות הבנקים מצביע על דמיון מדהים בין פרשת "אנרון" לבין פרשת הויסות. אספקטים כגון בישול דוחות כספיים, יצירת ישויות חוץ מאזניות, ההפסד הכלכלי האדיר שנגרם, התנהגות רואי החשבון, המנהלים, הדירקטורים והרגולטורים דומה להפליא לפרשת "אנרון". ההבדל הגדול בינינו לבין ארה"ב הוא תהליך הפקת הלקחים. בעוד בארה"ב פרשת "אנרון" הביאה לרפורמות מרחיקות לכת בתחום הדיווח הכספי, אצלנו פרשת הויסות גרמה להתחפרות בנורמות ההתנהגות הסימביוטית שבמשך שנים גרמה ועדיין גורמת לשחיקה באמינות הדו"חות הכספיים ולבריחת הציבור משוק ההון.

כדי להבריא את שוק ההון יש לנתק את הסימביוזה בין שומרי הסף. חברי מליאת רשות ניירות ערך צריכים לעבוד במשרה מלאה - כפי שדרשה וועדת בייסקי. את מועצת רואי חשבון צריך להחליף בגוף פיקוח עצמאי בעל שיניים שאינו נשלט על ידי רואי חשבון פעילים ונשיאי לשכת רואי חשבון לשעבר.

תהליך התקנת תקני חשבונאות ותקני ביקורת חייב להיות בלתי תלוי בלשכת רואי חשבון וברואי חשבון פעילים של חברות ציבוריות. אין לקבל פשרה לפיה תקינה בחשבונאות תבוצע על ידי המוסד לתקינה חשבונאית ואילו תקינה בביקורת תישמר בידי רואי החשבון. הבעיה היא שבכירי לשכת רואי חשבון חייבים להבין שכל עוד הלשכה קובעת מהן תקני הביקורת, המשקיעים לא ייחסו לביקורת ולדוחות הכספיים אמינות. רק תקינה מתקדמת ואי תלות מצדיקות דרישה מנדטורית לשירותי מבקר חיצוני. עמדותיה הנוכחיות של הלשכה מסכנות את קיומו של מקצוע ראיית החשבון.

צעד ראשון הוא יצירת שקיפות מלאה בקרב הגופים המפקחים -- לרבות רשות ני"ע -- כדי להגביר את המשמעת בקרב הגורמים המפוקחים. מהי שקיפות? באמצע נובמבר נערכו בלונדון ישיבות הוועדה הבינלאומית לתקני חשבונאות כשהם פתוחים לציבור. רואי חשבון, עיתונאים, נציגי חברות ואנשי אקדמיה ישבו וצפו בדיוני הוועדה כאשר כל ניירות העבודה הועמדו לרשות הציבור לפני הישיבה באמצעות האינטרנט. זוהי שקיפות, והגיע הזמן שכללי עבודה דומים ייובאו לישראל.

צעד שני חייב להיות ביטול תקנות ניירות ערך העוסקות בדיווח כספי. התקנות הן מיושנות וגורמות לעיכוב בביצוע רפורמות בדיווח כספי. ניסיון העבר מוכיח כי תקנה זו או אחרת שנכתבה לפני שנים רבות גורמת לעיכוב בלתי נסבל באימוץ תקנים בינלאומיים. רשות ניירות ערך, העמוסה עבודה ממילא, אינה ששה, בלשון המעטה, לרוץ לוועדת הכספים ולהסביר כל פעם את הצורך בשינוי התקנות. כשבמליאת רשות ניירות ערך ישבו מומחים במשרה מליאה לא יהיה צורך בחקיקת משנה. כך נהוג בארה"ב ובבריטניה.

צעד שלישי, שינטרל את נזקי הסימביוזה, הוא אימוץ מיידי וגורף של תקני החשבונאות והביקורת הבינלאומיים. רק במידה ורשות ניירות ערך חושבת שתקן מסוים אינו מתאים לישראל (אירוע בעל סיכוי נמוך) תקיים שימוע ציבורי בעניין. בתאריך 1 בינואר 2005 יעברו כל מדינות האיחוד האירופי, לרבות מדינות קטנות מישראל, לדיווח אחיד בהתאם לתקני חשבונאות בינלאומיים. על ישראל להצטרף לגוש המדינות המאמצות תקני חשבונאות בינלאומיים ולעשות זאת בהקדם באמצעות חקיקה. אימוץ כאמור יקטין את החיכוך של רואי החשבון בפעילות תקינה וכך יגדיל את אמינות מקצוע ראיית החשבון בעיני המשקיעים.



* אלי אמיר הוא פרופסור ב- London Business School וכן בבית הספר למנהל עסקים ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל אביב.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.