איך רושמים פטנט ואיך לא מפרים פטנט...

איך רושמים פטנט ואיך לא מפרים פטנט...
מאת: עו"ד יורם ליכטנשטיין

רישום הפטנט:
רק פטנט שירשם אצל רשם הפטנטים יהיה מוגן ויאפשר לבעליו למנוע מאחרים לעשות בו שימוש. כדי שפטנט ירשם, יש להגיש בקשה לרישום פטנט. רק עם קבלת הבקשה ואישורה על ידי הרשם – ירשם הפטנט.

טרם לרישום הבקשה כדאי לבצע חיפוש על מנת לוודא שההמצאה חדשה. ניתן לבצע את החיפוש בעצמנו וניתן לבצעו באמצעות עורך פטנטים. כמובן שהחיפוש על ידי עורך פטנטים מקצועי יהיה מקיף ומלא יותר. עם זאת, חיפוש ראשוני באינטרנט ובמאגרי מידע שונים (דוגמת ספרית הרשם האמריקאי ב- http://www.uspto.gov/patft/index.html ובאחרים) יכול לתת מושג בסיסי על המצב ההמצאתי ביחס להמצאה שאנו מעוניינים לרשמה כפטנט.

בקשה לרישום פטנט תהיה מורכבת מ –
• שם ופרטי הממציא/המבקש;
• שם ההמצאה (תיאורי ותמציתי);
• פירוט בעלי הזכויות בהמצאה;
• "פירוט": הפירוט בדרך כלל יכלול את תקציר ההמצאה (Abstract), רקע ההמצאה (מצב הידיעות בתחום), סיכום ההמצאה וכן תיאור ההמצאה באופן מפורט יותר, התביעות (הגדרת גבולות ההמצאה) ולבסוף השרטוטים.

תקציר ההמצאה יכלול את עיקר ההמצאה ופירוט יישומיה המרכזיים. כן יכלול התקציר את הפתרונות הקיימים בשוק לבעיה אליה מתייחסת ההמצאה והצגת יתרון ההמצאה על הפתרונות הקיימים (אותה "התקדמות אמצאתית" נדרשת).

רקע ההמצאה יכלול תיאור קצר של התחום בו עוסקת ההמצאה וכן חשיפת כל הפתרונות הידועים למגיש הבקשה לבעיה אותה מתיימרת ההמצאה לפתור. בפרק זה על המבקש לכלול כל ידע קודם המתייחס להמצאה, מה שקרוי בשפה המקצועית – Prior Art.

"סיכום ההמצאה" (Summary) הינו למעשה הרחבה של התקציר בפירוט רב יותר ולאחריו גם תיאור מפורט של ההמצאה. בפרק זה אף נמצא תיאור קצר ומסכם של השרטוטים המצורפים וראוי להדגיש כי התיאור אינו מהווה את מכלול יישומיה האפשריים של ההמצאה, על מנת להקל על "הרחבתה" במועד מאוחר יותר.

"התביעות" הן חלק מהותי ביותר בבקשת הפטנט, והן מגדירות למעשה את היקף ההגנה שתוענק לפטנט. רכיב זה דורש מיומנות רבה ביותר בניסוחו, כדי להשיג את ההגנה המירבית ולחשוף את הפטנט מעט ככל הניתן לטענות ביטול. על התביעות לכלול הגדרה מילולית של החלקים החיוניים והחדשים של ההמצאה ויחסי הגומלין ביניהם. ניתן לסמוך את התביעות האחת על השניה, כשבכל אחת ניתן להוסיף רכיב מסויים לתביעות הקיימות. למשל: "1. מכשיר המבצע הקלטה" וכן "2. מכשיר כאמור בתביעה מס' 1 המאפשר אף לשמוע את המוקלט עליו".

"השרטוטים" נועדו להבהיר את הכתוב בפירוט. עם זאת, יש להבהיר שמדובר בדוגמאות לא ממצות בלבד.

בעת הגשתה של הבקשה יש לצרף אליה מסמכים שונים המפורטים באתר רשם הפטנטים הישראלי וכן יהיה על המבקש צורך להגיש פרטים על בקשות מקבילות מחו"ל.

למרות האפשרות להכין את הבקשה לבד, בעניין זה כדאי להתייעץ עם עורך פטנטים, שכן לכל מילה ולכל ניסוח יש משמעות, בין אם לגבי סיכוי רישום הבקשה (ככל שהניסוח יותר מדוייק ומצומצם – הסיכוי יותר טוב שהבקשה תרשם בלא תיקון) ובין אם לגבי סיכויי ההגנה על הפטנט אחר כך (ככל שהניסוח יותר נרחב, הפטנט מגן על טווח המצאות רחב יותר).

עם הגשת הבקשה יש לשלם אגרה מתאימה (http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/Ptentim/DafAgrot.htm ).

עם הגשת הבקשה מתחיל הבוחן בבדיקתה, על מנת לוודא שהיא עומדת בכל הדרישות לרישום פטנט. הליך זה ימשך מספר שנים, עד לקיבול ההצעה או הסירוב לה (ניתן לקצר תקופה זו במקרים מסויימים אם ישנן סיבות מספיקות (כמו שמישהו כבר מפר את הפטנט). במהלך הליך זה מתנהל לעתים שיח ושיג עם הבוחן, המבקש תיקונים והתאמות של הבקשה, ולבסוף דוחה או מאשר.

בחינת הפטנט נערכת הן במישור הפורמלי והן במישור המהותי. יש לשים לב שהשיקולים לבחינה הינם הנתונים הידועים בעת הגשת הבקשה, ולא בחינה הנעשית עם ידע שלאחר מעשה. והדבר חשוב במיוחד לתביעות בגין הפרת פטנט, המתבררות מטבע הדברים שנים רבות לאחר רישום הפטנט.
לאחר אישור הבקשה על ידי הבוחן, היא מתפרסמת ומוקצבים 3 חודשים להגשת התנגדויות. בהעדר התנגדות – הפטנט נרשם.

יש לזכור שרישום פטנט אינו בינלאומי. רישום פטנט בישראל אינו מקנה זכויות במדינות זרות, אלא (בכפוף לאמנות דוגמת אמנת ה-PCT) מאפשר להסתמך על תאריך הרישום המקורי בישראל לשם קביעת העדיפות בזמנים. הגשת הבקשה תקנה למגיש דין קדימה מבחינת התאריכים אך לא מעבר לכך. משמעות הדבר היא שיש להגיש בקשת פטנט בכל מדינה בה אנו מעוניינים לרשום פטנט. לעניין זה ראו גם את
http://www.wipo.int/about-ip/en/index.html?wipo_content_frame=/about-ip/en/patents.html .

בעקבות הסכם TRIPS הוכרה בארה"ב בקשת פטנט "פרוביזורית", שמשמעה הינו הגנה קצרת מועד על המצאה למשך שנה, במהלכה יוכל הממציא להגיש בקשות רישום שונות במדינות שונות, ובסיומה יוכל להחליט האם ברצונו להפוך את הבקשה הזמנית לקבועה או לוותר עליה. הליך זה הינו מהיר, פשוט וזול יחסית, אך אם בסופו של דבר מוגשת בקשה קבועה נוצרת מידה מסויימת של כפילות. ההכרעה בין 2 סוגי הבקשות צריכה להתקבל בהתאם לנסיבות.

הפרת פטנט וביטלו:
ההגנה המוקנית לפטנט על פי חוק עומדת למשך 20 שנה ממועד הגשת הבקשה לרישום פטנט. כלומר, משנרשם פטנט ניתן לתבוע פיצוי על הפרתו עוד טרם לתקופת רישומו – החל ממועד הגשת הבקשה. למרות זאת, תביעה זו אפשרית, רק לאחר אישור רישום הפטנט.

ההגנה המוקנית לפטנט הינה הגנה נגטיבית. כלומר – זכות הבעלים למנוע מאחר כל שימוש בפטנט אלא בהסכמתו. די בשימוש במוצר המפר פטנט, אפילו אם הומצא באופן עצמאי, כדי להוות הפרת פטנט, ובניגוד לזכות יוצרים אין צורך להוכיח העתקה.

כל "ניצול של ההמצאה" שבבסיס הפטנט (הבחינה נעשית כאמור למול "התביעות") או בחלק מהותי ממנו – מהווה הפרת פטנט. יש לשים לב – פטנט אינו בהכרח "מוצר". אין קשר לדמיון בין המוצר המיוצר על ידי בעל הפטנט למוצר המפר. הפרה נמדדת אך ורק על בסיס השוואה בין המוצר המפר להמצאה שבבסיס הפטנט.

"ניצול המצאה" כולל ייצור, שימוש, שיווק, הצעה למכירה, מכירה, ייבוא או בדומה לכך. שאלת "ניצול" ההמצאה נבחנה בארץ במספר פסקי דין, ביניהם פסק הדין בעניין אלי לילי נ' טבע (ביחס לרשיון כפיה שביקשה טבע ביחס לתרופת הפרוזאק) שקבע כי הכנה לקראת ייצור לשיווק מסחרי מהווה "ניצול פטנט".

יש להדגיש – הפרת פטנט היא בראש וראשונה הפרה של כל היסודות הנכללים בתביעות.

אולם, הפרה אינה חייבת להיות הפרה מילולית של כל היסודות הנכללים בתביעות. ניתן להפר פטנט גם על דרך של הפרת "עיקר ההמצאה". בתי המשפט מנסים למנוע עקיפה של הפטנט באמצעות "משחקים" חסרי חשיבות, ולהקנות לבעל הפטנט הגנה מהותית בתקופת הפטנט. על כן, למשל, נקלטה בדין הישראלי "דוקטרינת האקוויוולנטים", המאפשרת אף תביעה בגין הפרת פטנט גם אם נעשה שימוש בשווה ערך לאמור בתביעות ולא תוך כדי העתקה מדוייקת של התביעות.

בתי המשפט בארץ אף הרחיבו מעט את ההגנה על פטנט, באמצעות דוקטרינות כמו "ההפרה התורמת" שנתקבלה אל ההלכה הישראלית מכוח הדין האמריקאי בפסק דין רב בריח, ועיקרה הוא שמי שמספק מוצרים שבהכרח ישמשו אחר להפרת פטנט – רואים אותו כמי שהפר את הפטנט בעצמו.
במהלך תביעה כאמור, שאלת ההפרה נבחנת על ידי בית המשפט באמצעות השוואה בין תכונות המוצר הנטען להיות מפר לבין התביעות בבקשת הפטנט שקובלה.

אם נניח נרשם פטנט על מכשיר שיודע להקליט קבצי מוסיקה, לשמור אותם בזכרון ולנגן אותם, ואדם אחר משווק מכשיר דומה שאף יודע לנגן אותם במהירות איטית או מהירה יותר – סביר להניח שתוספת כזו המתבססת על הפטנט המקורי ומוסיפה עליו תחשב כמפרה את הפטנט. כך אפילו אם יושמט רכיב מסויים מהפטנט, אך עיקר ההמצאה יוותר – גם זה עשוי בהחלט להיחשב כהפרת פטנט.

כסעד בגין הפרת פטנט ניתן לתבוע אחד או יותר מן הסעדים הבאים, פעמים כסעד זמני ופעמים כסעד קבוע:
א. פיצויים כספיים.
ב. צו מניעה (זמני ולאחריו קבוע). במרבית המקרים שאלת צו המניעה הזמני תכריע את גורל התביעה. בשלב זה על הטוען להפרה להראות כי בידיו פטנט רשום וכן כי המוצר הנתבע אכן מפר לכאורה את הפטנט. בדרך כלל, הוכחת ההפרה תחייב גם חוות דעת מומחה ובית המשפט עשוי להציע הליך של דיון מהיר יותר בתיק העיקרי כנגד ויתור על צו המניעה הזמני.
ג. צו "אנטון פילאר" (כשמו בקרב המשפטנים, על שם פסק דין אנגלי ידוע) (או צו דומה לכינוס נכסים). צו זה מאפשר לתובע לקבל – במעמד צד אחד – סעד של חיפוש בחצרי הנתבע ("חצרים" יכול ויהיו משרד, מחסן או בדומה לכך) ורשות לתפוס מוצרים שנתפסו שם הנחשדים בהפרת הפטנט.

תביעה בגין הפרת פטנט נפתחת במרבית המקרים בבקשה לצו מניעה זמני, בין אם במעמד צד אחד ובין אם במעמד שני הצדדים. בשלב זה של הדיון, על מבקש ההגנה להוכיח את עצם רישום הפטנט, ואת עובדת הפרת המוצר הנתבע את הפטנט "לכאורה". די בהוכחה כאמור על מנת לאפר מתן צו מניעה זמני, שבמקרים רבים מכריע את ההתדיינות בתיק העיקרי (במיוחד לאור המשכות ההליכים בבתי המשפט בדרך כלל). עם זאת, בתי המשפט מפתחים כל הזמן דרכים לנסות ולהתמודד עם בעיה זו, והיום ניתן למשל להגיע להסכמה על ויתור על סעד זמני מחד, אך שמיעה מוקדמת של התיק העיקרי מאידך.



רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.