האם דינם של עבודות שירות כדין מאסר לצורך הפקעת רשיון אסיר

האם דינם של עבודות שירות כדין מאסר לצורך הפקעת רשיון אסיר

מאת עו"ד גלעד כצמן

* אסיר ברשיון הנו אסיר אשר שוחרר ע"י ועדת השחרורים לאחר ריצוי שני שליש ממאסרו או מסיבה אחרת. עד תם תקופת מאסרו המקורית האסיר משוחרר אך הנו אסיר ברשיון.
המשמעות הנה כי חלות עליו הגבלות כפי שקבעה ועדת השחרורים.
באם אסיר ברשיון יפר את תנאי שחרורו, בכללם הרשעה בעבירות פליליות תוך כדי תקופת הרשיון, אזי תתכנס שוב ועדת השחרורים לדון בהפקעת תקופת הרשיון, או חלקה.
באם תופקע תקופת הרשיון על האסיר לחזור לריצוי יתרת עונשו.

עפ"י חוק השחרור על תנאי התשס"א 2001 (להלן "החוק") מחויבת ועדת השחרורים להפקיע לפחות מחצית מתקופת הרשיון משעבר אסיר ברשיון עבירה פלילית ומשנגזר עליו עונש מאסר בגין אותה עבירה
(סעיף 20(ג) לחוק).

בית המשפט העליון טרם נדרש לפרשנות המונח "מאסר" לצורך סעיף 20 דלעיל.

יחד עם זאת במספר פסקי דין של בתי המשפט השלום, שאינם מחייבים, נפסק באמרת אגב כי לצורך פרשנות סעיף 20 דלעיל, המונח מאסר אינו כולל מאסר בעבודות שירות ובמילים אחרות ועדת השחרורים אינה מחויבת להפקעת הרשיון ובסמכותה להחליט לגופו של עניין.

במסגרת עע"א 878/05 בבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה המדינה את הצעת הח"מ, ב"כ העותר, לפרשנות הסעיף והסכימה כי המונח "מאסר" בסעיף 20 (ג) לחוק אינו כולל מאסר לריצוי בעבודות שירות.


פרשנות זו הנה תקדימית ומשמעותה כי בתיקים בהם נגזר עונש של עבודות שירות, בניגוד למאסר ממש תוך כדי תקופת הרשיון, ועדת השחרורים אינה מחויבת להפקיע את מחצית תקופת הרשיון, לפחות, והנה בעלת סמכות להפעיל שקול דעת ולהחליט לגופו של עניין.

פרשנות זו הנה חדשנית במובן, שהנה חריג לתפיסה המשפטית הנוהגת בחוק ובפסיקה, לפיה, דין עבודות שירות כדין מאסר.

בעתירה דלעיל טען הח"מ כי כוונת המחוקק, ההגיון ונסיון החיים מצביעים על כך כי הפרשנות לפיה מאסר בעבודות שרות אין דינו כמאסר לצורך סעיף 20(ג) לחוק, עולה בקנה אחד עם תכלית החוק ותואמת אותה.

עוד טען הח"מ כי הלכות רבות שנפסקו כמו גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעים כי בחירת המשמעות ההולמת את הטקסט מתוך מגוון אפשרויות היא בחירה פרשנית הנסמכת על תכלית החוק ורוחו.

נראה כי פרשנות אחרת לסעיף אינה סבירה ואינה מידתית. אמנם אחת ממטרות החוק הנה לצמצם את שקול דעתה של ועדת השחרורים אך לא נראה כי מטרתו הייתה לכבול ידיה של הועדה מלאפשר שיקום ראוי, בנסיבות מיוחדות, מקום שאף בית המשפט הדן בענישה בגין העבירה החדשה, נמנע מהשתת מאסר, בין כתלי הכלא.

מחזק את הטענה נוסח סעיף 7 (ה) לחוק הקובע כי : "בסעיף זה – "אסיר" - לרבות מי שבית משפט החליט לגביו כי יישא את עונש המאסר בעבודת שירות, לפי הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין); " ועל דרך היוצא מהכלל יש טעם בהנחה כי לצורך סעיף 20(ג) לחוק, אין דין עבודות שירות כדין מאסר.

לאור האמור דלעיל ועמדת המדינה כאמור בעע"א 878/05, ראוי כי המחוקק ייתן דעתו לתיקון החוק באופן שסעיף 20(ג) לחוק יחייב את הועדה להפקעה רק במידה ונגזר על אסיר ברשיון מאסר של ממש בין כתלי הכלא.

הערה:

אין האמור במאמר זה מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף ליעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.