זכויות התלמיד מול הצורך בקיומה של מערכת חינוך אוטונומית ויעילה

זכויות התלמיד מול הצורך בקיומה של מערכת חינוך אוטונומית ויעילה

מאת ד"ר רן מובשוביץ, עו"ד

אנו עדים בשנים האחרונות למתח מתגבר בין מעורבות הורי התלמידים ודרישתם לבחור בעצמם את דרך החינוך הנראית להם לילדיהם לבין שאיפת החברה לשלוט במערכת החינוך הציבורי. תכופות נאלצים בתי המשפט להתוות את הדרך תוך הסתמכות על עקרונות המשפט המנהלי והחוקתי.

לכן, ראוי יהיה אם מקבלי החלטות במערכת החינוך יפנימו, בצמוד לידע המקצועי הנדרש, גם את עקרונות היסוד הבסיסיים של ה-"החלטה התקינה" על בסיס המשפט המנהלי והמשפט החוקתי.

מקור הזכויות

כשאנו מדברים על משפט חוקתי בענייננו, אנו מדברים בעיקר על זכויות הפרט כפי שבאים לידי ביטוי ב-חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות לחינוך הוכרה בפסיקה כזכות יסוד, וחירותו של אדם כוללת בתוכה גם את הזכות לקבל חינוך נאות בהתאם להשקפת עולמו. לפרט זכות קנויה ובסיסית לקיים אוטונומיה אישית בהתאם לאמונתו. משנלקחה זכות זו מן הפרט, נלקח אף כבודו ממנו.

המשפט המנהלי, לעומת זאת, מפעיל שורת מבחנים מעשיים לבחינת החלטה. לדוגמא, בחינת פגמים בשיקול הדעת שהוביל להחלטה (הפליה, העדר שיקול דעת, שיקולים זרים, התעלמות משיקולים ענייניים ואי בחינה של התשתית העובדתית), סבירותה של ההחלטה, קיומו משוא פנים או ניגוד עניינים, האם ניתנה הבטחה שלטונית, הפרה של חובת הנאמנות הציבורית ואי מתן הזדמנות הוגנת להשמיע טענות.

אל מול עקרונות משפט הללו הנתמכים גם ע"י חוק זכויות התלמיד והצהרת זכויות הילד, עומדת חובת יסוד של המדינה לדאוג להקניית חינוך נאות בצורה מאורגנת ומתוכננת. חובה זו מעוגנת, בין היתר בחוק חינוך חובה , חוק החינוך ממלכתי וחוק הפיקוח על בתי ספר. דברי חקיקה אלו מקנים כיום לפרט הנפגע פרוצדורות לערור ולערער על החלטות הפוגעות בו ובזכויותיו. כשלון בקבלת המבוקש יוביל, בסופו של דבר, לבתי המשפט לעניינים מנהליים או לבג"צ.

דרכי פעולה אפשרויות

חובה על הפרט הנפגע לפעול אל מול הגוף הפוגע ולמצות מולו את ההליכים לקבלת המבוקש. כלל זה, הנקרא בעגה המקצועית "מיצוי הליכים מנהליים" מחייב את הנפגע (ובמקרה של תלמיד, את הוריו-אפוטרופוסיו) לפנות למחליט ולועדת השימוע באמצעות הגשת ערר. רק לאחר שהועדה דנה, שקלה והחליטה שלא לקבל את עמדת הנפגע, ניתן לערער על החלטתה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

פנית התלמיד, מראשיתה, היא בעלת חשיבות רבה עד מאד להצלחת העניין. יש צורך בניסוח כלל הטענות באופן מקיף ע"י איש מקצוע. טענה שלא נטענה בראשית ההליכים, קשה יהיה להעלותה בהמשך.

עמדת בתי המשפט

עמדת הפסיקה כיום היא שיש לתת משקל רב יותר לאוטונומיה של ההורים על דרך חינוך ילדיהם תוך יצירת איזונים מתאימים לחובתה של המדינה. מאבק האינטרסים נובע גם מן העובדה שטיבה של המערכת שהיא מחפשת דרכים להתייעלות, בעוד שטיבם של השיקולים החוקתיים-מנהליים הוא לשמור על קיומם של ערכי היסוד כבסיס להחלטה. לכן, החלטה המביאה להתייעלות אינה בהכרח החלטה סבירה, אם מסתבר כי היא פוגעת בזכויות הפרט או מתעלמת ממבחני המשפט המנהלי. כך, לדוגמא, החלטה על הרחקה של תלמיד מבית ספרו ללא הנמקה בכתב או ללא מתן זכות להשמיע טענותיו היא החלטה פגומה ולא תעמוד במבחנו של בית המשפט.

במאמר הבא נביא דוגמאות לעמדת בית המשפט והחקיקה לגבי זכותם של ההורים להענקת חינוך לילדיהם, היקף אוטונומית ההורה בבחירת מקום לימוד לילדו, מעורבת הרשות המקומית בשיקולי מקום לימוד, תוכן החומר הנלמד והמסר החינוכי ועוד.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.