סגירת תיק פלילי – סוגי עילות סגירה

סגירת תיק פלילי – סוגי עילות סגירה

מאת עו"ד שולמית קהלת

הוראת סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובעת כי ניתן לנמק סגירתו של תיק חקירה באחד מבין שלושה נימוקים: חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין, העדר עניין לציבור והעדר אשמה.

חשוב לציין כי תיק שנסגר מהעילה של "העדר אשמה" יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

סגירת תיקים בעילה של "חוסר בראיות מספיקות להעמדה לדין" ובעילת "העדר אשמה"

במקרים בהם התובע סבור כי ישנן בתיק ראיות קבילות המחשידות פלוני בביצוע עבירה, אך המדובר בראיות אשר אינן מספיקות להוכחת אשמתו של החשוד – ייסגר התיק מהעילה של "חוסר ראיות". בדיקת הראיות תעשה בדרך-כלל ב- 2 שלבים: ראשית יבדקו הראיות הקבילות אשר בהן יש לבסס לכאורה את כל יסודות העבירה המיוחסת לחשוד. כמו-כן, יוערך משקלן הלכאורי של ראיות אלה ותיבדקנה מהימנותן.
בהתחשב בכלל הראיות והסיכויים שבית המשפט יאמצם, יבחן התובע, טרם הגשת כתב אישום - האם יש סיכוי סביר להרשעה.

הגיע התובע למסקנה כי בתיק החקירה אין מספיק ראיות לשם העמדה לדין - עליו להכריע מהי עילת הסגירה בגינה ייסגר התיק.

השאלה :האם הראיות בתיק מותירות ספק לגבי חפותו של החשוד?

במידה והתשובה לשאלה חיובית - –ייסגר התיק בעילה של "חוסר ראיות מספיקות".

במידה והתשובה לשאלה שלילית – ייסגר התיק בעילה של "העדר אשמה".

סגירת תיקים בעילה של "העדר עניין לציבור"

נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק*, התווה אמות מידה לאי העמדה לדין בשל "העדר עניין לציבור", בקובעו כי נקודת המוצא העקרונית הינה כי חשוד בעבירה פלילית יועמד לדין ורק במקרה שנושא העדר העניין הציבורי עולה על זה של העמדה לדין – רשאי תובע להגיע למסקנה כי קיים עניין ציבורי באי העמדה לדין.

בנוסף, קבע השופט ברק שיקולים בעד ונגד העמדה לדין, להן העיקרים שבהם:

1. חומרת המעשה – ככל שהמעשה חמור יותר, כך העניין בהעמדה לדין יגדל. המדד: חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, הנזק שנגרם, שכיחותה של ההתנהגות העבריינית, משך הזמן בו התבצעה הפעילות העבריינית, משך הזמן שעבר מעת ביצוע המעשה ונתונים רלוונטיים נוספים.

2. נסיבות אישיות של החשוד: גיל, מצב בריאותי, עבר פלילי, ניסיונות שיקום, מידת שיתוף פעולתו עם הרשויות, השלכות אפשריות של ההליכים הפליליים לגביו.

3. נסיבות אישיות של קורבן העבירה: ככל שהנזק שנגרם לקורבן קשה יותר ואינו ניתן לתיקון או שלא תוקן, כך יגבר האינטרס הציבורי בהעמדת החשוד לדין.

4. שיקולים מוסדיים של התביעה ובית המשפט: כאשר מדובר במעשה עבירה חמור, פגיעה קשה בקורבן והנסיבות של החשוד אינן יוצאות דופן, השיקולים של מחסור בכוח אדם ומחסור בזמן שיפוטי לא יביאו לסגירת התיק.

שיקול הדעת שיפעיל התובע יהיה חופשי מכל לחץ זר ו/או חיצוני. כמו-כן, שיקול הדעת צריך להיות סביר, כך שכל השיקולים ישקלו ויקבלו את משקלם הראוי.

על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק.

בקשה לשינוי עילת סגירה תוגש לתובע שסגר את התיק.

*בג"צ 935/98 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד מד (2) 485

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.