זכויות הקניין הרוחני בהסכמי פיתוח תוכנה:

זכויות הקניין הרוחני בהסכמי פיתוח תוכנה:

מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין

לכל העוסק בתחום פיתוח התוכנות, ידוע כי אחד מהסעיפים המהותיים ביותר בהסכמי פיתוח הינו סעיף הקניין הרוחני. כלומר, בידי מי ישארו הזכויות לעשות שימוש בתוכנה (ולמעשה – הזכות למנוע מאחרים שימוש בה אלא בכפוף לתשלום תמלוגים).

מפתחי תוכנה עושים כל מאמץ להותיר בידיהם את הזכויות בתוכנה אותה פיתחו (על מנת להוסיף ולשווקה לאחרים), בעוד שהלקוח שהזמין את התוכנה מעוניין לשמור זכויות אלו בידיו על מנת למנוע שימוש בתוכנה בידי מתחרים (וכמובן, מתוך תקווה לעשות עליה רווח).

הכלל הבסיסי הינו שזכויות היוצרים ביצירה (ותוכנה נחשבת יצירה) הינן בידי יוצרה – כלומר, בית התוכנה.

סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, 1911 (כן, כן...) קובע חריגים לכלל זה, דוגמת מצב של יצירה שהוזמנה מאחר ("work for hire") אם כי מגביל עצמו לסוגי יצירות מסויימות (שלכאורה אינן כוללות תוכנה). כן קובע הסעיף מצב בו היוצר עבד אצל אחר ויצר את היצירה במסגרת עבודתו (ובמקרה של סוגים מסויימים של יצירות ספרותיות יכול היוצר למנוע פרסום של היצירה אלא במקום לצרכיו נועדה. מכיוון שתוכנה נחשבת יצירה ספרותית על פי הדין, יתכן וניתן לעשות שימוש בחריג זה).

עוד קובע סעיף 5 לחוק שניתן להעביר את זכות היוצרים, כולה או מקצתה, לאחרים, ובלבד שהעברה זו נעשתה בכתב. כתב זה הינו אותו "הסכם רישיון", או כל כתב מספק אחר.

מכאן, שאם ערך בית התוכנה הסכם רישיון מתאים, יוכל להחליט אם ברצונו לשמור על הזכות ולהעניק למזמין רישיון לשימוש ביצירה או שיעביר לידי המזמין את הזכות במלואה.

לכך יש חשיבות רבה, שכן היכולת לעשות שימוש בתוכנה תהיה מוגבלת ביותר אם הזכות היחידה בידי המזמין הינה "רשות", בעוד שהיא לא תהיה מוגבלת אם זכותו הינה זכות יוצרים.

כך, למשל, שימוש במספר עמדות, שימוש בחברת בת, העתקה של התכנה וכדומה – כל אותן פעולות עשויות להיות אסורות בהסכם כך שהמזמין לא יוכל לבצען. כך גם שימוש בתוכנה לשם בניית תוכנות דומות עבור אחרים אפשרית רק אם הוסדר עניין זה מראש.

עוד נזכיר, כי אם המסמך שהוכן על ידי בית התוכנה נוסח על ידו ומטרתו ליצור נוסח סטנדרטי שיחתם על ידי כל הרוכש את התוכנה (ולמעשה מקבל רישיון שימוש בה), הרי הסכם שכזה הינו חוזה אחיד ובהתאם כפוף לחוק חוזים אחידים מ-1982. החוק מאפשר לבית משפט לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד ואף קובע בסעיף 3 לו רשימה של סוגי תנאים שיחשבו תנאים מקפחים. ביניהם: תנאי הפוטר את הספק באופן בלתי סביר מאחריות שהדין הטיל עליו, תנאי המקנה לספק זכות לשנות את החוזה בצורה לא סבירה והכי חשוב לענייננו – תנאי השולל או מגביל זכות או תרופה העומדת ללקוחו על פי דין או המסייג אותן באופן לא סביר.

יש להעיר שלא תמיד יבוטל תנאי מקפח (כך, למשל, אם נוהל משא ומתן ביחס אליו, הרי בית המשפט לא יבטלו).

כלומר, החוק אכן מקנה למזמין תוכנה אצל מפתח במקרים מסויימים אפשרות לטעון כי העברת הזכויות למפתח היה חריג ולא סביר. שאלה זו תוכרע בנסיבות העניין (כמו למשל – האם מדובר בתוכנת מדף או תוכנה ייעודית שפותחה עבור המזמין ובכספו).

עם זאת, מומלץ להמנע מלהגיע למצבים שכאלו והדרך היעילה ביותר להמנע מהם היא לדאוג להסכם העברה/רישיון מסודר, המסדיר היטב את הזכויות של כל הצדדים, נוסף על יתר כל תנאי העיסקה.

מומלץ למזמיני תוכנה להמנע ככל האפשר לחתום על הסכמים סטנדרטיים אותם מציגים המפתחים ("עזוב, זה סתם חוזה קצר. כולם חותמים"), כמו גם שמומלץ למפתחים להזהר היטב בניסוח ההסכם (ולנסות ככל האפשר לערוך הסכם רישיון הוגן והגון שלא יבוטל על ידי בית המשפט).

יש להדגיש כי בהסכמי רישוי תוכנה ישנם נושאים רבים נוספים, ובעתיד נעסוק אף בהם. מאמר זה אינו מתיימר למצות את הנושאים או אף לא את חלקם.

הערה:
אין להסתמך על האמור לעיל כיעוץ משפטי מחייב. המדובר בסקירה כללית ולא ממצה. על מנת לבדוק מקרים ספציפיים חובה לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, להציג בפניו את כל העובדות ולקבל את חוות דעתו.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.