סופו של מוסד התובענה הייצוגית ?
בשולי פסק הדין בעניין א.ש.ת. **

סופו של מוסד התובענה הייצוגית ?
בשולי פסק הדין בעניין א.ש.ת. **
מאת: עו"ד טל ספיר

ביום 1.9.05 ניתנה החלטת בית המשפט העליון בדיון הנוסף בעניין הידוע בשם "פרשת א.ש.ת.", בה אישרו 9 שופטים החלטה קודמת של בית המשפט העליון, על פיה לא ניתן להגיש תובענות ייצוגיות בהתבסס על תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

לקוחות רבים וכמובן תובעים ייצוגיים רבים המתינו לפסק הדין של בית המשפט העליון, בציפיה כי ייקבע על ידי בית המשפט כי התקנה הנ"ל אכן מאפשרת הגשת תובענות ייצוגיות, ששימוש מיטבי לה הינו כנגד רשויות ציבוריות שונות, תאגידי תקשורת, מזון וכיו"ב תאגידי ענק, אשר נהנים מתופעה הידועה "תת-אכיפה", בשלה נמנע האזרח הקטן מהגשת תביעה בסכום של עשרות שקלים כנגד הרשות או התאגיד, משום שעלויות הטיפול והמשאבים הכרוכים בייצוג מול הרשות או התאגיד לפירעון החוב, עולים לאין שיעור על החוב הנתבע.

בית המשפט העליון מצא כי- "בהתחשב בהליכי החקיקה רואים אנו לנהוג באיפוק ולהמתין לדברו של המחוקק, בתקווה כי החקיקה הרלוונטית תקודם במהירות וביעילות".

אף שאולי אין מדובר בשיקול מופרך על פניו, הרי שההחלטה בעיתוי בה ניתנה, והשיקולים שנזנחו מאחור, מקוממת במיוחד. קריאת פסק הדין של בית המשפט העליון, בין השורות, מגלה כי קיימת תמימות דעים בין השופטים לפיה כל עוד לא נחקק הסדר כולל בנושא התובענות הייצוגיות, יש בכוחה של תקנה 29 להוות מקור סמכות לאישור תובענות ייצוגיות. מבחינת המערערים - וכמובן מבחינת כלל התובעים הייצוגיים בתביעות תלויות ועומדות או תובעים פוטנציאליים - מקוממת התוצאה במיוחד, שעה שעל פניו הדין מצוי עם התובעים הייצוגיים, אלא שמטעמי "חקיקה", נבצר מבית המשפט העליון ליתן החלטה עקרונית לגופו של עניין, עד שהמחוקק יסדיר את הנושא בחקיקה.

בהקשר זה מעניין לציין כי קצב החקיקה רחוק מלהשביע רצון - בשנתיים וחצי שחלפו מאז שניתן פסק הדין המקורי בפרשת א.ש.ת., ולמרות הלחצים לחקיקה מהירה בנושא כמו גם הצורך האמיתי בחקיקה שתסדיר את הנושא, טרם נחקק חוק מתאים, והכנסת הותירה את תקנה 29 הנ"ל לפירושים ופרשנויות מגוונים, עד לריקונה המוחלט מתוכן, בהחלטה נשוא מאמר זה.

משמעותה האופרטיבית של ההחלטה בדיון הנוסף הינה, למעשה, מכת מוות למוסד התובענה הייצוגית, זו הניזונה מלשונה של תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 29 הנ"ל קובעת, בין היתר, כי במקרה שבו- "מספר המעוניינים בתובענה אחת גדול, יכולים מקצתם - לבקשת תובע אם הם תובעים, או לבקשת תובע או נתבע אם הם נתבעים, וברשות בית המשפט או הרשם - לייצג באותה תובענה את כל המעוניינים". בראשית, נועדה תקנה זו לאפשר צירוף מספר ידוע של תובעים לתביעה מסויימת כנגד נתבע אחד. אך משהתברר כי בתחומים שונים אין פתרון להגשת תביעות ייצוגיות (למשל, במקרה של הפרת חוזה או תביעה להשבת אגרות או היטלים שנגבו ביתר ושלא כדין על ידי רשות מקומית), הפכה התקנה ל"מלכה" הבלתי מעורערת של התובענות הייצוגיות כנגד המדינה ותאגידי הענק, בשם קבוצת תובעים לא-ידועה.

עתה, בעקבות פסק הדין הנ"ל (ועד שיוסדר הנושא בחקיקה על ידי המחוקק), לא ניתן יותר להגיש תביעות ייצוגיות כנגד נתבעים, למשל, בשל הפרת חוזה על ידם או מחמת התעשרותם שלא כדין, אלא רק במקרים המוסדרים בחקיקה ספציפית (שעניינה, בין היתר, בנקים, הגבלים העסקיים, הגנת הצרכן, ניירות ערך).

בית המשפט - כך עולה מפסק הדין - למרות המשמעות הקשה מבחינת האזרח הקטן, אינו מוטרד מכך; היטיבה לבטא זאת כב' השופטת בייניש בציינה בפסק הדין כי- "תקופת הביניים [עד להסדרת הנושא בחקיקה ראשית, ט.ס.] אינה מציבה את הציבור בפני שוקת שבורה, שכן תחומים רבים של תובענות ייצוגיות מוסדרים גם כיום, ובעניינים שאינם מוסדרים, הרי שבחלקם לפחות קיימים פתרונות חלופיים. הדלת אינה נעולה, איפוא, אף כי הפתח צר מן הראוי".

אכן, מרגיע מאוד... הביטוי "הפתח צר" מגלם בחובו מחיקה מיידית של תביעות בהיקף של מיליארדי שקלים כנגד המדינה ומגה-תאגידים, אשר לא ירתעו עוד מעשיית עושר על חשבון האזרח (או הצרכן) הקטן, שעה שאין עוד כלי שיוכל לנגח אותם ולהוקיע את קלונם ברבים. שלא לדבר על פיצוי של מיליוני שקלים במקרים הקלים ועד מאות מיליונים במקרים הקשים יותר של עוול צרכני. יש להדגיש שוב, כי על אף פסק הדין, עדיין נותר בידי הצרכן כלי התובענה הייצוגית, למשל, מכוח חוק הגנת הצרכן, המאפשר הגשת תביעה ייצוגית בעילות הקשורות בשלב הטרום חוזי, דהיינו, בטרם נקשרה העסקה בין התאגיד לצרכן.

סוף דבר, אין לנו אלא להמתין בסבלנות רבה להשלמת ההסדר החקיקתי, בתקווה שהפעם כן ינתן מענה למצב שנוצר בעקבות פסק הדין. ימים יגידו, אם היתה הציפיה משתלמת.

* מאמר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין הוא מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי.
** [דנ"א 5161/03 מיום 1.9.05]

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.