חוזה מקוון – האם די בתשדורות דואר אלקטרוני ולא במסמך אחד?

חוזה מקוון – האם די בתשדורות דואר אלקטרוני ולא במסמך אחד?
מאת: עו"ד יורם ליכטנשטיין

"חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול". זוהי לשון סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי) וזהו הבסיס לאורו בוחן בית המשפט כל חוזה שמונח לפניו – האם נכרת חוזה באופן שברור ממנו מה צריך להיות תוכנו ("הצעה") והאם הצד השני הסכים לכך ("קיבול").

למעשה, החוק רואה בחוזה כתהליך בו צד אחד מציע עיסקה מסויימת לחברו והשני מסכים לכך (מקבל את ההצעה).

חוזה מגלם "מפגש רצונות" בין צדדים לשם יצירת קשר חוזי מחייב.
אולם, הכלי החוקי ליצירת חוזה (הליך של הצעה וקיבול) אינו עולה בהכרח עם כל המצבים שהמציאות מעמידה בפנינו. ניקח לדוגמא ישיבת משא ומתן לקראת עיסקת רכש של מכונה גדולה, כאשר בחדר ישיבות אחד יושבים אנשי העסקים ועורכי דינם. אחד אחרי השני מתארם אנשי העסקים את התנאים המסחריים שהם מעוניינים בהם, ומגיבים לתיאור הצד השני. לאחר כשעה, יושבים שני עורכי הדין יחדיו ומנסחים חוזה. החוזה מונח בפני הצדדים ואלו חותמים עליו.
מי כאן המציע ומי המקבל? קשה לאמר, אך ברור כי נחתם חוזה.

ברשימה זו נעסוק במצב דומה, שארע ברשת האינטרנט.

חוזה צריך לכלול שני רכיבים:
1. את כל הפרטים המהותיים הנדרשים לשם ביצועו (דרישת ה"מסויימות" בלשון המשפטנים);
2. לגלם באופן שאינו משתמע לשתי פנים את רצון הצדדים בהתקשרות (דרישת "גמירות הדעת" בלשון המשפטנים).

חוק החוזים אינו דורש כי חוזה ישא צורה כזו או אחרת. אפילו אם ישבו שניים בבית קפה וכתבו על מפית את פרטיה העיקריים של עיסקת מכירת דירתו של האחד, או אם הסכימו האחד עם השני בשיחה בעל-פה למכור את רכבו של האחד לחברו תמורת תשלום מסויים – די בכך כדי שהדין יקבע כי נכרת ביניהם חוזה.

כל מסמך או הסכמה שניתן להוכיח כי שני אנשים הסכימו עליהם בכוונה להסדיר את מערך היחסים ולהקנות חובות וזכויות למי מהם, הינו חוזה, אף אם אין הוא מנוסח באופן משפטי מסודר ואף לא על ידי עורכי דין.

גם באינטרנט – במרחב המקוון – מתקיימים סוגים שונים של חוזים (דוגמת חוזי Point and Click או Clickwrap) אודותיהם נרחיב בהזדמנות אחרת, והיום נרחיב מעט בהסכם שהתקבל על בסיס תכתובת דוא"ל (דוא"ל הינו מונח שאומץ על ידי המחבר ל"דואר אלקטרוני").

גם תשדורת מקוונת (דוגמת שדרי דוא"ל) יכולה להקים בסופו של דבר "חוזה" בין המתכתבים, אלא שעלינו לבדוק האם אותה תשדורת כוללת את כל הפרטים המהותיים לעיסקה ("מסויימות") וכן מלמדת על רצון הצדדים להתקשר בעיסקה ("גמירות דעת").

במאמר זה נתמקד בפסק הדין בעניין Computer Sky נ' פרים מדיקל בע"מ (מיום 4.8.2005) בו אישרה השופטת נ. גרוסמן הסכם שנחתם באמצעות משלוח שדרי דואר אלקטרוני. בית המשפט אמר שם כי –

"היות העולם כפר גלובאלי גדול, מאפשר כי הסכמים והתחייבויות יכרתו דרך תשדורות אלקטרוניות, ולא כפי שהורגלנו עד כה, באמצעות הסכם מודפס ...
משא ומתן יכול להתנהל כיום באמצעות תשדורות אלקטרוניות. הצעה להציע, הצעה, קיבול, הכל יכול שיעשה באמצעות מיילים הנשלחים מגורם אחד אל משנהו וחוזר חלילה. ריכוז התשדורות האלקטרוניות הוא אשר יוצר את החוזה המוגמר...
בצד חוזה הנייר המודפס נכנס לעולמנו אמצעי עיסקי חדש: החוזה המקוון.
חוזה אשר נכרת באינטרנט, בין גופים מסחריים המחליפים ביניהם תשדורות אלקטרוניות. תשדורת של הצעה להציע.
מולה באה הצעה נגדית.
וכך חוזר חלילה, עד אשר מושג הקיבול ומשתכלל החוזה בין הצדדים.
בשונה מן החוזה המודפס, המאגד את רצון הצדדים למסמך שלם אחד, החוזה אשר נכרת בתשדורת האינטרנט ההדדיות, הינו פסיפס של תשדורות אלקטרוניות בין הצדדים".

עינינו הרואות שקיומו של הסכם מקוון (בלא נייר) הינו מובן מאליו לבית המשפט.
אלא, שבית המשפט צועד מעבר לכך ומאפשר יצירת חוזה מ"פסיפס" של תשדורות (ולא מטיוטה אחת שנחתמה על ידי הצדדים).

אכן, כאשר מדובר במרחב האלקטרוני המקוון, לא תמיד נמצא מסמך (אלקטרוני) המאגד בחובו את מכלול הסכמות הצדדים. פעמים משיגים הצדדים הסכמה באמצעות התקשרות בשדרי דוא"ל הלוך וחזור עד להגעה על עיקרים מוסכמים, ומרגע זה יפעלו לביצוע המוסכם ביניהם. מבחינת הדין (ולאור פסק הדין) די בכך כדי להוות חוזה מחייב ובלבד משרצף התשדורות ניתן להסיק שניים: 1. את כל התנאים המהותיים הנדרשים לצורך ביצוע העיסקה, 2. את הסכמת הצדדים ליצור יחסים מחייבים ביניהם.

אלא שההכרה ברצף של שדרי דוא"ל כמרכיבים חוזה אינה חפה מבעיות והיא מעלה חשש לחוסר בהירות ולטעויות שתוצאותיהן חמורות. כל אחד ואחד מאיתנו חייב אם כן להקפיד היטב אף על האמור בשדרי הדוא"ל המסחריים היוצאים תחת ידיו, שכן בעתיד עשוי בית המשפט לפרשם כהסכם מחייב לכל דבר ועניין.

הבעיות שעלולות לצוץ מכך הינן מגוונות. למשל – מה יקרה כאשר בשדר אחד מפרט אחד הצדדים תנאי מסויים אך בשדר אחר ציין הצד השני תנאי אחר שאינו זהה לתנאי הראשון? איזה מבין התנאים יהיה זה של הצדדים לפעול על פיו? האם כל אחד מהצדדים יחוייב לפי התנאי שבשדר שלו? בשדר של חברו?

ואלי בכלל במצב דברים שכזה לא ניתן לומר שנכרת חוזה בין הצדדים כיוון שלא הושגה תשתית מוסכמת וברורה בין הצדדים (אין "גמירות דעת" או "מסויימות")?

הפתרון לדברים אלו יתגבש במהלך הפסיקה העתידית בתחום זה, אולם כבר כעת מומלץ להקפיד היטב על ניסוחיהם של שדרי דוא"ל לגופים או אנשים עימם אתם מנהלים משא ומתן, להקפיד על קריאת השדרים ועל מתן תשובה או העלאת הצעה ברורים ומסודרים ככל האפשר.

כל תהליך העשוי לכלול בחובו תוצאה משפטית מחייבת, רצוי שיעשה בשיתוף פעולה עם עורך דין המבין את התחום הרלוונטי.


רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.