זכויות הבן הממשיך (בתנאים מסוימים) גוברות על צוואה נוגדת

זכויות הבן הממשיך (בתנאים מסוימים) גוברות על צוואה נוגדת

מאת עו"ד גבי מיכאלי

הקדמה

לאחרונה ניתן פסק דין חשוב על ידי כבוד השופט דוד גדול בענין זכויותיו של הבן הממשיך (אותו יצג הח"מ) כנגד הוראות צוואה מאוחרת של האם בעלת המשק, המבטלת לכאורה את מינוי וזכויות הבן הממשיך והמעבירה הזכויות במשק החקלאי לילדים אחרים.
ראה תמ"ש 8630/03 בבית משפט השלום בכפר סבא – פס"ד מיום 22.6.05.

פסק הדין מדגים שוב כמה חשוב לבן הממשיך ולהוריו להתייעץ עם עו"ד הבקיא בנושא ולחתום על חוזה מפורט בין ההורים לבן הממשיך כל זאת לפני כניסת הבן ואשתו להשקעה בבנית בית במשק ההורים.

העובדות

מדובר במשק חקלאי הנמצא במושב ירחיב בו מנוהלים מקרקעי המושב על ידי מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל בחוזים תלת שנתיים מתחדשים (להלן: "החוזה המשולש").

חברי האגודה השיתופית המרכיבים את המושב מחזיקים במשקים מכח זכויותיהם כברי רשות. בעל המשק המקורי (במקרה שלנו) חתם על חוזה בר רשות ואחרי פטירתו קיבלה את כל הזכויות במשק אשתו, אשר חתמה על מסמכי התקשרות חדשים בשנת 1987 עם המוסדות המיישבים.

סמוך למועד החתימה חתמה בעלת המשק על התחייבות בלתי חוזרת לפיו היא ממנה את בנה ואשתו "כבן ממשיך" (להלן: "הנתבעים").
האגודה, מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל אישרו את ההצהרה ואף איפשרו לבן הממשיך לבנות את ביתו במשק החקלאי.

יש להוסיף ולציין כי גם אחיו של הבן הממשיך חתמו על הסכמתם להסדר הנ"ל על פיו יקבל הבן הממשיך ואשתו את הזכויות במשק לאחר פטירת האם.

בשנת 1992 אחת מאחיותיו של הבן הממשיך נכנסה לגור עם האם ולאחר הלכים משפטיים בין הבן הממשיך לבת הוסכם כי הבת ובני ביתה יוכלו לגור בבית האם עד שנה לאחר פטירת האם.

בשנת 1993 חתמה האם על צוואה ובה הוראה להעברת המשק החקלאי לבת הנ"ל.

לאחר פטירת האם הגישה הבת תביעה לביטול מעמדו של הבן ואשתו כבן ממשיך.

הטענות המשפטיות

הבת טענה כי הקניית הזכויות מהאם עומדת בסתירה לסעיף 8 לחוק הירושה.

כמו כן טענה הבת כי העובדה שהזכויות במשק הן זכויות אישיות אינה מחייבת מסקנה כי הן אינן ניתנות להורשה והפנתם בענין זה את בית המשפט לפסק הדין בפרשת אזולאי נ' אזולאי ובפרשת כרמלי נ' כרמלי.

כמו כן טענה הבת באמצעות עוה"ד שלה כי תנאי החוזה המשולש שצריכים לחול הן החוזה במעמד הקנית הזכות של בן ממשיך ולא במועד פטירת האם.

בחוזה האחרון קיימת הוראה מפורשת כי זכויות הבן הממשיך גוברות על כל זכות אחרת ואילו בחוזה משנת 1987 (השנה בה התמנה הבן הממשיך) הענין פחות ברור.

הנתבעים (הבן הממשיך) המינהל והסוכנות היהודית ארץ ישראל טענו כי זכויות בר רשות אינן ברות הורשה וכי חוזה המשולש (אישיות) גובר על חוק הירושה וכי ההענקה היא מתנה שהסתיימה ולא ניתן לחזור ממנה.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט הנכבד קיבל את טענות הנתבעים וקבע חד משמעית כי כאשר זכות המתיישב היא זכות בר רשות חוק הירושה לא חל אלא אם הותר באופן מפורש בהסכם בין הצדדים.

כמו כן קבע בית המשפט כי על פי החוזה שחתמה האם וכן לאור סעיף 20(ה) לחוזה המשולש, המשק החקלאי אינו חלק מעזבון האם.

כן קבע בית המשפט כי תנאי החוזה המשולש שהיה בתוקף בעת פטירת האם יחולו.
לסיכום קבע בית המשפט הנכבד כי לנתבעים מלוא הזכויות במשק החקלאי כבן ממשיך ואין לילדים האחרים כל זכות במשק.

כמו כן חייב בית המשפט את התובעים בהוצאות משמעותיות של כ- 25,000 ₪ כולל מע"מ.

סיכום ומסקנות

כאשר הבן הממשיך והוריו חותמים על חוזה מפורט שנעשה על ידי עו"ד מומחה בנושא וכן משלימים כראוי את הפרוצדורה במוסדות המשקים, מבטיח הבן את עתידו הכלכלי במשק גם כנגד התנגדות חריפה של אחיו לאחר פטירת ההורים והחוזה וכן המינוי של בן ממשיך גוברים על חוק הירושה וצוואה נוגדת.

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.