הורים לבעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ- וועדת צרכים מיוחדים והרכבה

מבוא

בהתאם לתקנה 6 לתקנות הערבות ההדדית על כל קיבוץ מתחדש להקים ועדת צרכים מיוחדים.

הועדה אחראית להבטיח כי עקרונות הערבות ההדדית נשמרים,  בתמיכה בחברים ובבני חברים בעלי צרכים מיוחדים.

למרות שמה, יעילותה של הוועדה יכולה להיות מושפעת מהרכב וכישורי חבריה המשתנים.

 

תפקיד ועדת צרכים מיוחדים

אחריותה העיקרית היא לקבוע את היקף הערבות שנותן הקיבוץ לחבריו או התלויים בהם שהינם בעלי צרכים מיוחדים.

זה כולל הערכת הקריטריונים למתן תמיכה וזיהוי מקורות המימון לקיום תמיכה זו.

אחד מתפקידיה המרכזיים של הוועדה הוא לערוך תחשיב מקורות מימון שלזכות הנתמך.

לאחר זיהוי מקורות המימון החיצוניים, תקבע הוועדה כמה הקהילה תערוב ואילו משאבים יוכל המקבל לנצל כדי לקיים ערבות זו.

 

הוועדה משמשת גם כגוף העיקרי לתקיפת החלטות גורמי הקיבוץ הקשורות לתמיכה בצרכים מיוחדים.

 

הרכב וועדת צרכים מיוחדים ומומחיותה

הרכב ועדת הצרכים המיוחדים נקבע על ידי אסיפת החברים של הקיבוץ.

חרף אופיה הסטטוטורי, לעיתים מתמנים לוועדה חברי קיבוץ חסרי כישורים או ניסיון בטיפול בנתמכי ערבות הדדית.

מצב זה עלול להוות אתגר בהבטחת קבלת החלטות מושכלות ויעילות על ידי הוועדה.

 

המלצות הרשמת באשר להרכב הוועדה

רשם האגודות השיתופיות המליץ לכלול משקיפים בעלי מומחיות רלוונטית, כגון עובדים סוציאליים, שינחו את החלטות הוועדה.

ברוח זו, ניתן לשלב אורחים קבועים או לצורך עניין ספציפי,  נציגים מארגונים הפועלים למען אנשים עם צרכים מיוחדים, כמו גם הורים בעלי ניסיון.

 

 

מסגרת משפטית ויישוב סכסוכים

ועדת צרכים מיוחדים פועלת במסגרת המשפטית הקבועה בתקנה 6 לתקנות הערבות ההדדית.

הוועדה הינה גורם מוסמך מבחינה משפטית לנהל משא ומתן מטעם הקיבוץ עם הנתמך או משפחתו, תוך הקפדה על עקרונות הערבות ההדדית.

את החלטות הוועדה תוקפים באמצעות מנגנון יישוב הסכסוכים שבתקנון הקיבוץ.

גם אם קיימת בתקנון הקיבוץ חובה לפנייה מקדימה לוועד ההנהלה או לאסיפה, דעת הרשמת היא הפניה למנגנון יישוב סכסוכים.

ומאידך, החלטות של הקיבוץ הנוגעות לבעלי צרכים מיוחדים, יש למצות הליכים ולתקוף  בפני ועדת צרכים מיוחדים.

 

המלצות- מעורבות מקסימלית

למרות מעמדה הסטטוטורי, יעילותה של הוועדה משתנה מקיבוץ לקיבוץ ולעתים קרובות מושפעת מהמצב הכלכלי של הקיבוץ.

פעמים רבות שבוועדות אלה יושבים נציגי קיבוץ שכל מטרתם הינה "שמירה על הקופה הציבורית".

בראש ובראשונה, המלצתנו היא לצרף לוועדה, בעלי צרכים מיוחדים. הסיבה מובנת, מי כמוהם יודעים מצרכיהם. אדם בעל מוגבלות, גם אם היא קוגניטיבית חלקית, יכול לספק דיוק מקסימלי בפעולת הוועדה.

אנו מעודדים הורים וחברי קהילה לפעול ולהשפיע על הרכב הוועדה, ולקדם הכללת אנשים בעלי מומחיות רלוונטית, כגון עובדים סוציאליים או נציגים מארגונים התומכים באנשים עם צרכים מיוחדים.

כך ניתן להבטיח שההחלטות שיתקבלו יהיו הוגנות, מבוססות ולטובת שני הצדדים.

 

לבסוף, הכשרות וסדנאות קבועות לחברי הוועדה בנושא צרכים מיוחדים יוכלו לשפר את הבנתם ולקדם את יכולתם לקבל החלטות מושכלות. יישום המלצות אלו יאפשר לוועדת הצרכים המיוחדים למלא את תפקידה בצורה טובה יותר ולהבטיח כי עקרונות הערבות ההדדית נשמרים בצורה יעילה.

 

סיכום

החלטות הוועדה מושפעות ממצבו הכלכלי של הקיבוץ ומטרתן לאזן בין יכולות הקהילה לצורכי הפרט. על אף שמה ומעמדה הסטטוטורי, הוועדה לוקה לעיתים קרובות בחוסר מומחיות. בין ההמלצות לשיפור ניתן למנות נתמכי קהילה, צירוף משקיפים בעלי מומחיות רלוונטית ושיתוף נציגים מארגוני צרכים מיוחדים והורים מנוסים. שינויים אלה עשויים לשפר את יכולתה של הוועדה לקבל החלטות מושכלות ויעילות, ולתמוך בצורה טובה יותר באנשים עם צרכים מיוחדים בקיבוץ

 

עורך דין קיבוצים יותם שושני מלווה נתמכי ערבות הדדית (תלויי קיבוץ) ובני משפחותיהם במיצוי זכויותיהם בקיבוץ ובפרט בקיבוץ מתחדש. עורך דין שושני, מנוסה בעריכת הסדרי רצון, אפוטרופוסות ברהילה ומוסמך לעריכת ייפוי כוח מתמשך. עורך דין קיבוצים יותם שושני, מלווה בעלי צרכים מיוחדים, כחברים או כתלויי קיבוץ מול רשויות הקיבוץ. 

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.