זכויות עובדים בעת מלחמה - הצורך הדחוף להסדיר - מלחמת חרבות ברזל
עורכי דין - מידע משפטי: דיני עבודה - מלחמת חרבות ברזל, דיני עבודה בזמן מלחמה, זכויות עובדים בשעת חירום, חלת, חופשה ללא תשלום, קיזוז ימי חופשה צבורים, הוראות פיקוד העורף לעובדים ולמעסיקים, העסקה בזמן חירום, עבודה מהבית בזמן חירום
שלח שאלה בנושא לעורך דין
בתחילת המלחמה בחודש 10/2023 עובדים ומעסיקים היו במצב של אי וודאות מוחלט בכל הקשור ליחסי עבודה ונושאים ספציפיים כגון יציאה לחופש ללא תשלום, קבלת דמי אבטלה, קיזוז ימי חופשה וכדומה.
במיוחד בתחילת המלחמה עיון בפרסומים של משרד העבודה בקשר לזכויות עובדים בשעת חירום לימד על העדר הנחיות ברורות בנדון כאשר לרוב נכתב כי "יש להישמע להוראות פיקוד העורף לפי אזור מגורים".
בכל הקשור לשאלה באם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל המלחמה יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם, תשובתו הכללית של משרד העבודה הינה על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר נדרש מקור חוקי או הסכמי.
עוד ציין כי במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו נקבעו לקראת סוף המערכה או בדיעבד. ברם הסבר זה שנתן משרד העבודה מבלבל ומעיד על החלטות שונות ולא אחידות.
משרד העבודה הסביר כי במבצע חומת מגן לדוגמא חויבו מעסיקים בדיעבד לשלם לעובדים שנעדרו מהעבודה, בשל הנחיות הביטחון שלא להגיע לעבודה. ואילו במלחמת לבנון השנייה עובדים קיבלו את שכרם תמורת ניכוי ימי חופשה.
בתקופת הקורונה המדינה אפשרה למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום כאשר אותם עובדים קיבלו דמי אבטלה.
לא ברור במלחמה הנוכחית באם הסדר החופשה ללא תשלום שחל בתקופת הקורונה יחול שוב פעם.
ככל שהלחמה המשיכה כן נעשה קצת סדר, ויותר וודאות בקשר לכמה שאלות מרכזיות כגון הקשור היציאה לחופשה ללא תשלום ואי קיזוז ימי חופשה שנתית צבורים כתנאי לקבלת דמי אבטלה.
ברם, נותרו המון נושאים שאין להם עדיין פתרונות אחידים וברורים - לדוגמה כיצד להתייחס לעובד/ת שבשל המלחמה נאלצו לעבור להתגורר באזור מרוחק מביתם ו/או מקום עבודתם; או מה לגבי מאות אם לא אלפי אזרחים שסובלים מנזק נפשי וחרדות עקב האירועים של 7.10.2023 - אנשים שקשה להם להגיע לעבוד או הינם מפחדים לעבוד?
קיבלתי עשרות פניות מעובדים ומעסיקים עם שאלות מהסוג שעובד או עובדת מפחדת לחזור הביתה לאחר משמרת לילה או מפחדים לעבוד לבדם במקום מרוחק כגון בשדות או בחצר של מפעל ואף בחדר בודד בבניין משרדים בלילה.
ככל הנראה מדינת ישראל ואזרחיה כבר נמצאים במציאות ביטחונית חדשה בכמה זירות שונות שלעתיד הנראה לעין - חודשים ואפילו שנים הולכת להיות מציאות של חיי יום יום.
במצב כזה, ברור כי הגיע הזמן לחוקק חוק ברור שייתן לעובדים ולמעסיקים כאחד וודאות מראש ולא למפרע בקשר לקבלת שכר במצב חירום כגון מלחמות ו/או מגפה.
לעניות דעתי הפתרון הנכון הינו קודם להגדיר את המצבים עליהם יחול החוק. בשל שיקולים כלכליים סביר להניח כי ממשלות ירצו רשימה מצומצמת של מצבים, ואילו שדוגלים בזכויות עובדים כגון ארגוני עובדים ירצו רשימה רחבה יותר של מצבים שעליהם יחול החוק.
לדוגמא, לכלול מבצעים צבאיים ולא רק מלחמות.
כמו כן, הנני סבור כי אין להטיל את עלות השכר על עובד או מעסיק כאשר שניהם חפצים שהעובד יעבוד, ברם אותו עובד מנוע מלעבוד בשל מצב החירום.
כאן יש מקום לתמרון בין עמדות שונות. לדוגמא, עובד שלא מגיע לעבודה בשל העובדה שבאזור שבו הוא נמצא פיקוד העורף קובע שעליו להיות בבית. במקרה כזה ובהנחה שהעובד אינו יכול לעבוד מהבית (עובד מפעל לדוגמא) אזי ברור כי המדינה צריכה לשאת בעלות שכרו.
ברם במקרים אחרים כאשר נניח העובד, בשל חשש או דאגה לא רוצה לעבוד, אזי יכול הוא לנצל את ימי החופשה שבכל מקרה מגיעים לו.
בד ובד עם סעיפים טכניים בקשר ליציאה לחופשה ללא תשלום לדוגמא, על המחוקק להתייחס גם לסוגיות שונות כגון בטיחות בעבודה מהפן של ביטחון אישי של עובדים ונושאים רבים דומים.
ברור כי אין להקשות על מעסיקים להפעיל את בתי העסק שלהם, וכן לצמצם פגיעות בחופש הניהולי שלהם.
דהיינו על המחוקק שבא להסדיר העסקה בזמני חירום לאזן בין הצרכים של עובדים ושל מעסיקים.
לסיכום הגיעה העת שהמחוקק ייתן את הדעה לחוק אחיד ומסודר לשאלות הרבות שעולות, ובמיוחד בתקופה הנוכחית.
במיוחד בתחילת המלחמה עיון בפרסומים של משרד העבודה בקשר לזכויות עובדים בשעת חירום לימד על העדר הנחיות ברורות בנדון כאשר לרוב נכתב כי "יש להישמע להוראות פיקוד העורף לפי אזור מגורים".
בכל הקשור לשאלה באם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל המלחמה יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם, תשובתו הכללית של משרד העבודה הינה על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר נדרש מקור חוקי או הסכמי.
עוד ציין כי במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו נקבעו לקראת סוף המערכה או בדיעבד. ברם הסבר זה שנתן משרד העבודה מבלבל ומעיד על החלטות שונות ולא אחידות.
משרד העבודה הסביר כי במבצע חומת מגן לדוגמא חויבו מעסיקים בדיעבד לשלם לעובדים שנעדרו מהעבודה, בשל הנחיות הביטחון שלא להגיע לעבודה. ואילו במלחמת לבנון השנייה עובדים קיבלו את שכרם תמורת ניכוי ימי חופשה.
בתקופת הקורונה המדינה אפשרה למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום כאשר אותם עובדים קיבלו דמי אבטלה.
לא ברור במלחמה הנוכחית באם הסדר החופשה ללא תשלום שחל בתקופת הקורונה יחול שוב פעם.
ככל שהלחמה המשיכה כן נעשה קצת סדר, ויותר וודאות בקשר לכמה שאלות מרכזיות כגון הקשור היציאה לחופשה ללא תשלום ואי קיזוז ימי חופשה שנתית צבורים כתנאי לקבלת דמי אבטלה.
ברם, נותרו המון נושאים שאין להם עדיין פתרונות אחידים וברורים - לדוגמה כיצד להתייחס לעובד/ת שבשל המלחמה נאלצו לעבור להתגורר באזור מרוחק מביתם ו/או מקום עבודתם; או מה לגבי מאות אם לא אלפי אזרחים שסובלים מנזק נפשי וחרדות עקב האירועים של 7.10.2023 - אנשים שקשה להם להגיע לעבוד או הינם מפחדים לעבוד?
קיבלתי עשרות פניות מעובדים ומעסיקים עם שאלות מהסוג שעובד או עובדת מפחדת לחזור הביתה לאחר משמרת לילה או מפחדים לעבוד לבדם במקום מרוחק כגון בשדות או בחצר של מפעל ואף בחדר בודד בבניין משרדים בלילה.
ככל הנראה מדינת ישראל ואזרחיה כבר נמצאים במציאות ביטחונית חדשה בכמה זירות שונות שלעתיד הנראה לעין - חודשים ואפילו שנים הולכת להיות מציאות של חיי יום יום.
במצב כזה, ברור כי הגיע הזמן לחוקק חוק ברור שייתן לעובדים ולמעסיקים כאחד וודאות מראש ולא למפרע בקשר לקבלת שכר במצב חירום כגון מלחמות ו/או מגפה.
לעניות דעתי הפתרון הנכון הינו קודם להגדיר את המצבים עליהם יחול החוק. בשל שיקולים כלכליים סביר להניח כי ממשלות ירצו רשימה מצומצמת של מצבים, ואילו שדוגלים בזכויות עובדים כגון ארגוני עובדים ירצו רשימה רחבה יותר של מצבים שעליהם יחול החוק.
לדוגמא, לכלול מבצעים צבאיים ולא רק מלחמות.
כמו כן, הנני סבור כי אין להטיל את עלות השכר על עובד או מעסיק כאשר שניהם חפצים שהעובד יעבוד, ברם אותו עובד מנוע מלעבוד בשל מצב החירום.
כאן יש מקום לתמרון בין עמדות שונות. לדוגמא, עובד שלא מגיע לעבודה בשל העובדה שבאזור שבו הוא נמצא פיקוד העורף קובע שעליו להיות בבית. במקרה כזה ובהנחה שהעובד אינו יכול לעבוד מהבית (עובד מפעל לדוגמא) אזי ברור כי המדינה צריכה לשאת בעלות שכרו.
ברם במקרים אחרים כאשר נניח העובד, בשל חשש או דאגה לא רוצה לעבוד, אזי יכול הוא לנצל את ימי החופשה שבכל מקרה מגיעים לו.
בד ובד עם סעיפים טכניים בקשר ליציאה לחופשה ללא תשלום לדוגמא, על המחוקק להתייחס גם לסוגיות שונות כגון בטיחות בעבודה מהפן של ביטחון אישי של עובדים ונושאים רבים דומים.
ברור כי אין להקשות על מעסיקים להפעיל את בתי העסק שלהם, וכן לצמצם פגיעות בחופש הניהולי שלהם.
דהיינו על המחוקק שבא להסדיר העסקה בזמני חירום לאזן בין הצרכים של עובדים ושל מעסיקים.
לסיכום הגיעה העת שהמחוקק ייתן את הדעה לחוק אחיד ומסודר לשאלות הרבות שעולות, ובמיוחד בתקופה הנוכחית.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים