מה זה תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית זהו הליך משפטי בו אדם אחד, או קבוצה של אנשים, מייצגים קבוצה גדולה של אנשים אשר נפגעו בצורה דומה מאוד או זהה. הגשת תביעה ייצוגית יכולה להתבצע רק כאשר מדובר בקבוצת נפגעים גדולה ורק כאשר ניתן להוכיח (ולא רק להניח) שאכן נגרם נזק דומה/זהה לאותה קבוצת נפגעים.

התובע או התובעים אשר מגישים את ההליך נקראים התובע הייצוגי או התובעים הייצוגיים, ויתר הנפגעים נקראים לרוב קבוצת הנפגעים או חברי הקבוצה.

לרוב, חברי הקבוצה כלל לא מודעים לניהולה של תביעה ייצוגית בשמם, והדבר נודע להם, בדרך כלל, לאחר פרסום בתקשורת בדבר פשרה, החלטת בית המשפט בדבר אישור התביעה כתביעה ייצוגית או לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה.

הגשת תביעה ייצוגית שונה במובנים רבים מאוד מהגשת תביעה אזרחית או תביעה כספית אישית. תובענה ייצוגית מסורבלת יותר, לרוב אורכת זמן רב יותר, לעיתים כרוכה בסיכונים רבים יותר לאדם השוקל הגשת תביעה ייצוגית ולזה שמגיש אותה בפועל, ולא תמיד תוביל לפיצוי כספי משמעותי או פיצוי כספי כלשהו. במקרים מסוימים לאחר הגשת תובענה ייצוגית יאלץ יוזם ההליך לשלם לצד שכנגד סכומי כסף משמעותיים ביותר בדמות הוצאות משפט.

אילו מקרים לא מתאימים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית?

חוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית.

אם לא ניתן להוכיח שקיימים בפועל נפגעים רבים, וכל מה שניתן להוכיח זה את נזקם של נפגעים מעטים, בית המשפט לא יאשר את ניהול התביעה כתביעה ייצוגית.

כלומר, אם נתקלתם במחדל או הפרת חוק כלשהי אשר פגעה בכם, ואתם שוקלים הגשת תביעה ייצוגית, שאלו את עצמכם קודם האם אתם מכירים אנשים נוספים אשר נפגעו בצורה דומה?

אם אתם לא מכירים אנשים נוספים שנפגעו בצורה דומה (ואף לא ניתן לאתר אנשים אלה גם לאחר השקעת מאמצים ומשאבים) הסיכוי להצליח במסגרת תובענה ייצוגית אינו גבוה. ומדוע?

נתבע במסגרת תביעה יצוגית יכול לטעון טענות הגנה רבות. אחת מטענות הגנה אלה היא טענת "טעות נקודתית". כלומר, הנתבע מודה שביצע פעולה בניגוד לדין, אך טוען שההפרה רלוונטית רק ביחס לתובע הייצוגי.

במידה והתובע הייצוגי לא יוכל לסתור את טענת ההגנה, בית המשפט ידחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית משום שלא יוכח בפניו שקיימת קבוצה של נפגעים. בעניין זה קיימת פסיקה של בית המשפט העליון, בה נעזרים נתבעים רבים. במסגרת פסיקה זו של בית המשפט העליון נקבע שלצורך הוכחת קבוצה לעיתים לא יהיה מנוס משימוש בכלים שונים, כגון ביצוע סקר צרכנים.

אם לא ניתן להוכיח שקיימת קבוצה של נפגעים הרי שהליך של תובענה ייצוגית אינו מתאים בנסיבות העניין, ובמקרה כזה היה על התובע הייצוגי לנקוט בהליך של תביעה "רגילה"/תביעה אישית.

זו עשויה להיות סיבה מספקת על מנת להוביל לדחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וחיובו של התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

טענת הגנה נוספת היא טענת "זוטי דברים". כלומר, טענת הנתבעת היא שההפרה היא כה זניחה ולא משמעותית, שלא ניתן למצוא אנשים נוספים שיטענו שנגרם להם נזק. החל מיום 4.7.2021 בית המשפט העליון פסק כי אין לקבל הגנת זוטי דברים במסגרת תביעה ייצוגית.

לסיכום נקודה זו, לא מגישים תובענה ייצוגית רק על בסיס הנחה "אם זה קרה לי – זה בוודאי קרה לאנשים נוספים". על מנת להגיש תביעה יצוגית חייבים להציג דוגמאות רבות ככל הניתן לנפגעים רבים ולנזקים משותפים. רק במקרים אלה ישנו סיכוי שבית המשפט יאשר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בהליכים אלה תמיד צריכים להיות מיוצגים על ידי עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.