התערבות בית המשפט בהחלטות אספה כללית של אגודה שיתופית

ככלל, עמדתו של בית המשפט, כפי שעולה מהפסיקה הינה כי ההתערבות השיפוטית בהחלטות האספה הכללית של האגודה השיתופית תיעשה תוך ריסון ואיפוק.

 

במסגרתו של פסק הדין בע"א 10419/03 דור נ' רמת הדר – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, דנו לעומק כבוד הנשיא (בתוארו דאז) ברק, וכבוד השופטים גרוניס וארבל בשאלת מידת ההתערבות של בית המשפט בהחלטות ועד ההנהלה או האספה הכללית של האגודה השיתופית.

 

ראשית נקבע כי הביקורת השיפוטית על האגודה תעשה במסגרת המשפט הפרטי. אלא שעל פעילותה של האגודה, תקנונה והחלטותיה ניתן להפעיל את עקרונות הביקורת של דיני החוזים:

"...לפיכך ניתן להפעיל עליו את עקרונות הביקורת של דיני החוזים, כמו למשל את עקרון תקנת הציבור, תום הלב, כללי הגינות, הגנה על זכויות יסוד, סבירות וכללי הצדק הטבעי...

על שינוי בתקנון נקבע שהוא "...צריך להיות בתום-לב ולמען האגודה ואסור לו שיעשוק את המיעוט..." וכן "...אין לכלול בו עניינים המשנים  בצורה מהותית את בסיס ההסכמה עליה בנויה החברה באגודה השיתופית...

ההתערבות השיפוטית בהחלטות האספה הכללית של האגודה השיתופית תיעשה תוך ריסון ואיפוק"

 

פרופ' סמדר אוטלנגי בספרה "אגודות שיתופיות – דין ונוהל" (כרך א, תשנ"ה) רואה בביקורת השיפוטית על החלטות האספה הכללית שלושה מישורים: 

המישור המהותי – לפיו יש לבדוק אם ההחלטה התקבלה בהתאם לפקודה, לתקנותיה ולתקנון האגודה; 

המישור הפרוצדורלי –  לפיו יש לבחון את תקינות הליך קבלת ההחלטה (אם ההצבעה נעשתה בדרך הנכונה למשל); 

המישור הנורמטיבי – לפיו תיבחן סבירות תוכנה של ההחלטה, אם התקבלה בתום לב ובדרך מקובלת ואם אינה נוגדת את תקנת הציבור.

 

היקף התערבות בית המשפט בהחלטות האגודה השיתופית ומוסדותיה ואופן ההתערבות יהיו תלויים, בין היתר, בשאלת סיווגה של האגודה השיתופית. לא הרי מושב עובדים ויישוב קהילתי כפרי, שבין מטרותיהם ניהול חיי קהילה, כהרי אגודה לעזרה הדדית ולחיסכון שמטרתה לפתח פעולות חיסכון בין חבריה ולתת להם הלוואות.

 

שאלה נוספת שיש לבחון נוגעת למהות הזכות הנפגעת. לא הרי החלטה על הוצאת חבר מאגודה שיתופית לאחר שנים רבות שהיה חבר בה כהחלטה על קבלת חבר שמעולם לא היה קשור לאגודה. 

 

שאלת היקף הביקורת השיפוטית על החלטות האספה הכללית נדונה בהרחבה גם בע"א 8398/00 כץ נ' קיבוץ עין צורים:

"...כעיקרון, יש לנהוג בריסון ואיפוק בהפעלת הביקורת השיפוטית. התערבות שיפוטית מופרזת בהחלטות האספה הכללית, או בכוחה של האספה הכללית להטיל סנקציות על חברי קיבוץ בגין אי-ציות להחלטותיה או הפרת אורחות חיי הקיבוץ, מכרסמת בכוחו של הקולקטיב הקיבוצי כלפי חבריו, כוח שבלעדיו לא ניתן לקיים חיים במסגרת השיתופית המתוחמת על-ידי הדין ועל-ידי תקנון הקיבוץ.

עם זאת ככל שפגיעתה של ההחלטה בחבר קשה יותר, וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה, ובייחוד בזכויות יסוד, כך ייטה בית-המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל... "

 

לסיכום -

ככלל בית המשפט יהיה זהיר בהתערבות בהחלטות האספה הכללית, ויעשה זאת תוך שימוש במבחנים אשר מטרתם לבדוק את תקינותה וחוקיותה של החלטת האספה הכללית.

על כן נמליץ, כי טרם תוגש תובענה כנגד החלטת האספה הכללית, תבחן ההחלטה בעזרת המבחנים המפורטים בפסיקה, ובפני בית המשפט תוצג מידת הפגיעה בכל אחד מהמבחנים שלהלן:

א. מידת הפגיעה של ההחלטה בחבר;

ב. האם ההחלטה פוגעת בזכויות יסוד ובזכויות הראויות להגנה;

ג. האם ההחלטה הולמת את החוק;

ד. האם ההחלטה הולמת את והתקנון;

ה. האם ההליך שהוביל להחלטה היה תקין;

ו. האם האספה הכללית לא חרגה מסמכותה;

ז. האם ההחלטה התקבלה בתום-לב;

ח. האם ההחלטה אינה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי;

ט. האם ההחלטה סבירה;

י. האם ההחלטה אינה פוגעת בזכויות האדם של החבר פגיעה בלתי מידתית ובלתי ראויה;

 

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.