השכרת בתי מגורים ומבנים בנחלות בעידן ההיוון – חלק ג

הצגת הבעיה - מבנים חקלאיים ומבני פל"ח שנבנו בהיתר במהלך השנים והושקעו בהם כספים ניכרים עומדים ריקים או מושכרים בשימוש חורג ומעמידים את בעלי הנחלה מול סיכון בלתי סביר בעליל, לתשלום דמי שימוש, מה שעשוי להביא אותם "על עברי פי פחת" ועד למכירת הנחלה בהפסדים עצומים ובלתי נתפסים.


המצב שנוצר כיום הוא שקיימים מבנים רבים בנחלות ללא שימוש לאחר שבעלי הנחלה התבגרו וחיסלו את ענף החקלאות בנחלה, כאשר לא קיים דור המשך לפעילות החקלאית בנחלה.


הפתרון המוצע - המבנים הבנויים בנחלות, יכולים לשמש לצרכי השכרה לשימושים חקלאיים או שניתן להסב אותם לשימושי פל"ח (בחלקת המגורים) או שימושים נלווים לחקלאות (בתחום חלקה א').
בעת ההסבה למבני פל"ח או שימושים נלווים לחקלאות או בעת בנייה חדשה לצרכים אלה, רמ"י מקבלת דמי היוון בסכומים ניכרים, הרשות המקומית מקבלת ארנונה ואגרות בניה, היטלי ביוב והיטלי השבחה, משולמים מיסים לרשות המיסים.

בעל הנחלה יוכל להשכיר את המבנים שבנויים בהיתר לצד ג', לפי השימוש שנקבע בהיתר הבניה. השכרה של מבני פל"ח (לא מדובר על מבנים שניתנים להשכרה לפי החלטת הנהלה 3937), יושכרו בכפוף לחתימה על הסכם שימוש מול רמ"י ותשלום "דמי שימוש" שנתיים בסך 5% כפי שנגבים בקיבוץ.



טיעונים לשינוי מדיניות בנושא השכרת מבנים ומבני פל"ח:


בעלי נחלה שהתבגרו עשויים ליפול נטל על החברה או על המשפחה ככל ולא יהיו ברשותם מקורות הכנסה. קיים אינטרס משותף של המדינה לאפשר לבעלי נחלות להתפרנס בכבוד בגיל השלישי תוך ראייה מערכתית של הצרכים המשתנים בדור הנוכחי ובמגזר החקלאי בפרט, שחווה קשיים בלתי סבירים בהחלטות ממשלה ורמ"י שדוחפות את החקלאים החוצה מענף החקלאות מהדלת הראשית שלא לטובתם. כחברה דמוקרטית מתוקנת אנו חייבים לתת פתרון ראוי לבעלי נחלות שיוכלו להתפרנס ממבני פל"ח שניבנו בהיתר, ושולמו בגינם דמי היוון וכן הושקעו בהם חיים שלמים.


לא ניתן להתייחס לנחלות בהחלטות רמ"י בדור הנוכחי כפי שהתייחסו לנחלות בעידן של טרום קום המדינה או לאחר קום המדינה, כאשר ביקשו ליישב את הארץ לפתח את ענף החקלאות.


הרפורמות בשוק החלב ובענף הלולים גרמו לחקלאים קטנים לאבד פרנסה ולסגור ענפים שפעלו במשך עשרות שנים ופרנסו מספר משפחות בנחלה. רפת החלב המשפחתית שיכלה לפרנס מספר משפחות בעבר, הפכה ללא רווחית בעקבות הרפורמה וגרמה למשפחות להפסיק את הפעילות בכדי לצמצם הפסדים.
ענף הפרחים הלך ודעך בעקבות קשיים שהערימו על החקלאים בהעסקת עובדים זרים, הטלת מיסים, קשיים בפעילות מול הבורסה לפרחים, ירידת מחירים, תחרות עם מדינות העולם, ועליה בהוצאות בגין תקורות, שהביאו להפסדים כבדים ולסגירת ענפים בנחלות.


הפסקת הפעילות החקלאית בנחלות שנגרמה נוכח מדיניות ממשלה שגויה, הביאה לכך שבנחלות נותרו מבנים בשטחים גדולים וקטנים ללא שימוש לאחר שהושקעו בהקמתם כספים רבים במהלך השנים.

חקלאי שעבד כל חייו ברפת חלב בנחלה והגיע לגיל פנסיה, הוא מקצוען בכל קנה מידה בעבודה ברפת. החקלאי לא חסך דבר במהלך השנים והשקיע את כל הונו ברפת, בפיתוח מבנים חקלאיים ששימשו את הרפת וכיום כאשר הוא לפני פרישה, הוא עומד מול שוקת שבורה, כאשר מבנים שהושקעו בהם כספים רבים מונחים בנחלה כאבן שאין לה הופכין. מדובר במבנים שעלו כסף רב שלא ניתן לעשות בהם דבר, למעט פעילות חקלאית או הסבה לפל"ח ככל והם ממוקמים בחלקת המגורים, אך גם אם החקלאי יחליט להסב את המבנים הוא לא יוכל להשכיר אותם וכאן טמונה הבעיה.


החלטות רמ"י גורמות לכך שהחקלאי, שכל השנים עבד בחקלאות בנחלה, פעמים רבות לא דאג לעצמו לפנסיה שכן את כל החסכונות שהוא צבר כל החיים הוא השקיע בפעילות החקלאית בנחלה, יוותר ללא מקורות הכנסה בגיל השלישי ועם עגמת נפש קשה מאוד ותלות כלכלית בלתי אפשרית במשפחה.


החקלאי חייב לשרוד, הוא לא רוצה ליפול נטל על החברה או על המשפחה שגם שורדת את היומיום, אך אין לו מקורות הכנסה - מה מצפים שהוא יעשה? האם הוא אמור לשבת מול מבנים ריקים ולהפוך לנתמך בגיל פנסיה?

פגשתי אנשים מבוגרים פעם ועוד פעם, שישבו אצלי חסרי אונים, מבקשים עזרה "תן לנו רעיון יצירתי איך שורדים עד 120 בלי למכור את הנחלה?", "אנחנו רוצים להותיר את הנחלה לדור ההמשך אבל אין לנו הכנסה חודשית", "איך יכול להיות שלא ניתן להשכיר את המחסנים או את הבית השני בנחלה הרי הכל נבנה בהיתר?" ועוד תהיות ושאלות שעולות אצל אנשים טובים שפיתחו חקלאות במדינת ישראל וכיום עשויים להגיע לפת לחם וליפול נטל על החברה - האם לכך פיללנו? האם זו המדינה אותה ביקשנו לעצמנו?



ברור שלא! וברור שצריך שינוי כאן ועכשיו!


פרנסה של חקלאי ממבנה שנבנה בהיתר לאחר שרמ"י קיבלה דמי היוון בסכומים משמעותיים, לא תפגע באזור התעשייה הסמוך, אלא להיפך, ההסדרה של המבנים בהיתר תיצור מצב נורמאלי בנחלות, תסדיר מבנים לפי מדיניות התכנון, תכניס כסף לקופת המדינה מדמי היוון ודמי שימוש שנתיים שלא משולמים כיום, תקנה לחוכר אפשרות פרנסה מהשקעות שהוא נשא בהן ותוציא אותו ממעגל הנרדפים של רמ"י, תפחית עומס על הרשויות ורמ"י בנושא אכיפה, תפחית עומס על הפרקליטות שמגישה כתבי אישום וכתבי תביעה, תפחית עומס על בתי המשפט ותקטין את ההוצאות של המדינה.

התוצאה שנקבל היא ענף השכרות שמוסדר היטב בנחלות, תופעת השימושים החורגים תפחת באופן משמעותי ועם הזמן תיעלם כמעט לגמרי, בעלי נחלות יסדירו את כל המבנים ויתפרנסו בכבוד, החיכוך בין הרשות לחוכר יקטן כפי שמבקשים ליצור בהחלטות החדשות ותיווצר הרמוניה ביחסים בין הרשות לבעלי הנחלות.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.