השכרת בתי מגורים ומבנים בנחלות בעידן ההיוון -חלק ב

השכרת בתי מגורים ומבנים בנחלות בעידן ההיוון – חלק ב
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ

• א.פטירה של בעלי הנחלה -
הצגת הבעיה - החלטות רמ"י יוצרות מצב בלתי אפשרי לפיו כאשר בעלי הנחלה נפטרו היורשים מנועים מלהשכיר את בית המגורים של ההורים שנפטרו עד אשר תתקבל החלטה כיצד יחולק העיזבון. בהחלטות רמ"י קיימת חובת התגוררות של בעל הנחלה בנחלה וכאשר מתקבל ברמ"י מידע כי בעלי הנחלה נפטרו, היורשים צפויים לקבל דרישה מרמ"י לרשום את הזכויות ע"ש אחד היורשים שיתגורר בנחלה או למכור את הזכויות. התיקון המוצע בהחלטה - יש לאפשר ליורשים לקבל את ההחלטה מה יעשה בנחלה תוך זמן סביר הנדרש להם לאור העלויות המשמעויות בחלוקת עיזבון או בחלוקה באמצעות פיצול מגרש/ים או במכירה של הנחלה וכן לאור הרצון של היורשים בהרבה מקרים שלא למכור את הזכויות, אלא לנסות ולחלק את הזכויות ביניהם.יש לקבוע כי יורשים יוכלו לקבל החלטה בתוך 24 חודשים מהמועד שבו אחרון מבעלי הנחלה הלך לבית עולמו, מי מהם יקבל את הזכויות בנחלה או שתבוצע חלוקה של הנחלה באמצעות פיצול מגרשים או מכירה לצד ג'.יש לקבוע כי עד חלוף המועד שלעיל, ניתן להשכיר את בתי המגורים הבנויים בהיתר בנחלה. עם חלוף המועד שלעיל, היורשים יידרשו להודיע לרמ"י על ההחלטה מה ייעשה בזכויות בנחלה, ותשוב על כנה חובת ההתגוררות בהתאם להסכמי המשבצת והסכמי החכירה.התיקון המבוקש במקרה זה יאפשר ליורשים לקבל החלטות בזמן סביר ולא לפעול תחת לחץ שמופעל מצד רמ"י לחלק או למכור את הזכויות, דבר שגורם ליורשים נזקים מיותרים.
כך רמ"י תבטיח כי נחלות לא ייוותרו רשומות ע"ש מורישים ומאידך, היורשים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ולבצע חלוקה בהתאם ועד למועד קבלת ההחלטה שיוגבל ל- 24 חודשים, להשכיר בתי מגורים בהיתר על מנת שלא יוותרו ריקים ללא שימוש במשך שנים.

• ב.בעלי הנחלה או אחרון מהם הועבר לדיור מוגן -
הצגת הבעיה - לאור מדיניות רמ"י שקובעת כי קיימת חובת התגוררות של בעל הנחלה בנחלה, בעלי נחלות מגיעים לעיתים קרובות למצב שבו הם עוברים על הוראות הסכם המשבצת/הסכם החכירה, כאשר הם עברו לדיור מוגן. מצב זה יוצר אנומאליה כלפי בעלי הנחלות וברור כי לא לכך התכוון המשורר.בנוסף, בעל נחלה שמבקש להזדקן בכבוד בדיור מוגן איכותי יידרש לממן עלות שנאמדת בסך של כ- 15 אלפי ₪ וצפונה. השכרת בית המגורים בנחלה היא הדרך לאפשר לבעל הנחלה להוציא לפועל מעבר לדיור מוגן. כמובן, כי דמי השכירות הן רק תוספת לכספים רבים שבעל הנחלה יידרש להשקיע בכדי לעבוד לדיור מוגן. בעל הנחלה מבקש לקבל "השוואת תנאים" לחברו מהעיר, שכן כאשר האחרון מגיע לגיל שבו הוא מבקש לעבור לדיור מוגן, אין לו כל בעיה להשכיר את בית המגורים ולכלכל את עצמו בכבוד בעת זקנה.לעומת החבר מהעיר, החבר מהכפר שעומד תחת שבט רמ"י, שקובעת כי קיימת חובת התגוררות בנחלה ולא ניתן להשכיר את הבית, נדרש כביכול להותיר את בית המגורים ריק ובכדי להתמודד עם חובת ההתגוררות ולאור כך שהוא כבר לא ישוב לנחלה, לקבוע בעודו בחיים מי מילדיו יקבל את הנחלה במתנה ולרשום את הזכויות על שמו על מנת שהילד יעבור להתגורר בנחלה. דרישה זו מהווה פגיעה קשה בזכות הקניין של בעל הנחלה ובזכות הקיום שלו בגיל השלישילאחר שהוא החזיק "בקניין" שברשותו עשרות שנים והשקיע בו את כל חייו, הונו ומרצו. לא יעלה על הדעת כי בעל נחלה יידרש לקבל החלטות דרמטיות לגבי גורל הנחלה ויעמוד בחיכוך בלתי אפשרי מול ילדיו רק כי קיימת חובת התגוררות בנחלה שבמקרה זה (בשונה ממקרים אחרים של בעלי נחלות שלא מתגוררים בנחלה בניגוד להחלטות), היא לא אפשרית ולא רלוונטית. במצב הנוכחי, בעלי נחלות מתקשים לעבור לדיור מוגן לאור כך שהם אינם יכולים להשכיר מבנים בנחלה וקיימת חובת התגוררות בנחלה והתוצאה היא שהנטל נופל על המשפחות והוא כבד מנשוא, בזמן שבית המגורים בנחלה נותר ריק.התיקון המוצע בהחלטה- יש לתקן את המדיניות בנושא זה כך שבעל נחלה שיעבור לדיור מוגן יוכל להשכיר את בתי המגורים הבנויים בהיתר בנחלה עד שאחרון מבעלי הנחלה ילך לבית עולמו, בכפוף להתחייבויות עליה יחתמו היורשים ובעלי הנחלה, כי לאחר שאחרון מבעלי הנחלה ילך לבית עולמו, תבוצע חלוקת עיזבון בין היורשים עד למועד הקובע
(24 חודשים), בהתאם לחלופה ב' המפורטת לעיל.גם כאן ניצור מצב של "זה נהנה וזה לא חסר", שכן, מחד, למדינה יש אינטרס שהדור המבוגר יוכל לכלכל את עצמו עד 120 באמצעות הנכסים שהוא צבר עד לגיל פנסיה ומאידך, בעלי הנחלות יוכלו להתבגר בכבוד במסגרת מתאימה.
(הערה- בחלופה זו אפשר לכלול גם מקרים של בעלי נחלות שנסעו לשליחות לחו"ל).
המשך המאמר ר' חלק ג

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.