הורשת נחלות בעידן ההיוון - מאמר שני בסדרה

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי בן הזוג עדיף על היורשים האחרים ככל ונותרו יורשים נוספים (ילדים לדוגמא בנוסף לבן הזוג) והוא יקבל את הזכויות בנחלה ככל והוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי - אך הוא יהא חייב בחובת פיצוי לילדים בהתאם לחלקים שלהם לפי חוק הירושה.

על מי יחולו כללי ההורשה החדשים?
חשוב להבהיר, כי כללי ההורשה החדשים שקבעו ביטול של המעבר האוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים יחולו רק על מי שייכנס להחלטה 1311 והחלטה 1553 במעבר מ"בר רשות" לזכויות "חכירה לדורות" או במעבר מזכויות "בר רשות" או "חכירה לדורות" לאחד המסלולים בהחלטה 1553 (דמי כניסה/דמי רכישה).
בעל נחלה שלא יישם את החלטה 1311 ו/או החלטה 1553 ימשיכו לחול עליו הכללים שהיו קיימים עד היום בהסכם המשבצת הדו צדדי וההסכם המשולש והסכם החכירה בנוסח כפי שהיה בטרם החלטה ,1311 כך שיחול מעבר אוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים כאשר אחד מבני הזוג ילך לבית עולמו.    

הכשל הלוגי והמשפטי בביטול המעבר האוטומטי לבן הזוג:
במאמר הקודם הצבענו על הבעיה הקריטית שאנו צופים שתתרחש במקרים בהם לא יוותרו צוואות, כאשר הורים יבקשו מהילדים לחתום על תצהיר הסתלקות מהזכויות בנחלה והילדים לא יסכימו מסיבות רבות לחתום. למעשה זוהי צומת "להתחשבנות משפחתית" שתעמיד את ההורים במצב בלתי אפשרי מול הילדים ככל ולא נותרה צוואה.

אי חתימה על תצהיר הסתלקות על ידי מי מהילדים, לא תאפשר לבצע העברה של הזכויות בנחלה ע"ש ההורה שנותר בחיים ותביא לכך שההורה יידרש לעמוד מול הילד הסרבן ולבקש את חסדיו.

הליכים אלו עשויים להגיע עד לבתי המשפט, שיעמדו מול שאלות סבוכות במרוץ הזכויות בין הורה שבעבר היה מקבל את הזכויות באופן אוטומטי מבן הזוג שנפטר ולפתע מוצא עצמו מול הילד שמסרב לחתום על תצהיר הסתלקות ולא מאפשר להורה להירשם כבעל הזכויות בנחלה - מי ינצח במרוץ הזכויות? האם הורים יעמדו בהליכים מסוג זה? - שאלות אלו ורבות אחרות יענו תוך כדי תהליך היישום של החלטות 1311 ו- 1553.

לאור העובדה כי את הזכויות ניתן לרשום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד, אי חתימה של הילד על תצהיר הסתלקות תביא לכך שהורים יידרשו להליכים משפטיים מול ילדים - מצב שלא ידענו עד היום בנקודה זו של העברת הזכויות מבן הזוג שנפטר לבן הזוג שנותר בחיים.
נבהיר היטב, כי למרבה הצער קיימים הליכים משפטיים רבים בין הורים לילדים בשאלות משפטיות סבוכות בנושאים של זכויות בנחלה להם טוענים ילדים, אך על מעמדו של ההורה שנותר בחיים לא ניתן היה לערער או להרהר עד היום.

בנקודה זו נפתחה דלת לעולם חדש של הליכים משפטיים אליהם לא נדרשו עד היום בתי המשפט כאשר הורה נותר ללא צוואה מצד בן הזוג שנפטר וכעת הוא צריך להיאבק על זכויותיו בנחלה מול מי מילדיו שלא מסכים לחתום על תצהיר הסתלקות כי בן הזוג שנפטר לא הותיר אחריו צוואה.

אנו מבקשים להביע הסתייגות (בלשון המעטה) מהחלטה זו של רמ"י לביטול המעבר האוטומטי לבן הזוג בעת פטירה ונראה כי הדברים לא נבחנו עד תומם. מבדיקה שערכתי מול מקבלי ההחלטות מצאתי כי רמ"י ביקשה להשוות את כללי ההורשה של נחלות להוראות הקבועות בחוק הירושה. הפער בין הוראות הסכמי המשבצת/חכירה לבין הוראות חוק הירושה, יצר קשיים ודיונים על כך נערכו במשך תקופה ארוכה. שעת הכושר נמצאה בעת המעבר לעידן הנחלה המהוונת.

גם כאן לא נאמרה המילה האחרונה בדבר נסיבות קבלת ההחלטה לשינוי הכללים בנקודה דרמטית זו ובעניין ההשלכות המשפטיות הרות הגורל שיש לביטול המעבר האוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים ועל העתיד של משפחות במגזר החקלאי.    


מהו המעמד של הבן הממשיך בכללים החדשים?
"בן ממשיך" הוא מושג אנכרוניסטי שלא מתאים לימינו! הבן הממשיך "הקלאסי" הוא זה שקיבל את המינוי מההורים לעיתים לפני עשרות שנים, בנה בית בנחלה ועבד עם ההורים בנחלה. המטרה של ההורים היתה ברוב המקרים, שהבן הממשיך יתקבל כחבר אגודה, יעבוד במשק החקלאי וימשיך את המשק החקלאי לאחר שההורים ילכו לבית עולמם. המעבר של הזכויות לבן הממשיך מתבצע לאחר שההורים הלכו לבית עולמם, כאשר הבן הממשיך מקבל את הזכויות בנחלה במלואן והוא גובר על כל צוואה ככל ונערכה לאחר שהוא מונה כדין.

הוראת אגף חקלאי 55 של רמ"י מסדירה את דרך המינוי של הבן הממשיך ואת הטפסים הנדרשים לצורך ביצוע התהליך של המינוי ורישום הזכויות בסוכנות היהודית. במקרים בהם קיים ספק לגבי המינוי, יש ליצור קשר עם הסוכנות היהודית ולבקש את נספח ב' להוראת אגף חקלאי 55 שכותרתו: "הצהרה והתחייבות המתיישבים" - על טופס זה חותמים ההורים בעלי הנחלה, הבן הממשיך, האגודה והסוכנות היהודית. ההצהרה והתחייבות של ההורים לבצע את המינוי ושל הבן הממשיך לקבל את המינוי היא בלתי חוזרת!    

מהו מינוי כדין?
הפסיקה קבעה כי מינוי כדין של בן ממשיך הוא רישום של הזכויות בסוכנות היהודית. גם אם הרישום של הממשיך לא צוין באישור הזכויות ברמ"י, נקבע כי המינוי עומד בתוקפו ככל ונרשם בסוכנות היהודית.    

"בן ממשיך" בהסכם דו צדדי ובהסכם משולש:     

הסכם דו צדדי:
כאשר על המושב חל הסכם דו צדדי, אין כל נפקות אם מונה בן ממשיך כחבר אגודה וניתנה לו אפשרות להצביע באספות כלליות, לעניין קבלת הזכויות בנחלה לאחר שאחרון ההורים הלך לבית עולמו. בהסכם דו צדדי ככל וההורים מינו בן ממשיך ולא הותירו אחריהם צוואה ונותרו אחריהם מספר יורשים, אין ליורש שמונה כבן ממשיך קדימות על היורשים האחרים לעניין קבלת הזכויות בנחלה.

סעיף 19.ג. הוא הסעיף שמסדיר את ההורשה במקרה פטירה של אחד מבני הזוג בעלי הזכויות בנחלה. הסעיף קובע מעבר אוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים, גם אם נותרה צוואה שקובעת כללים אחרים.

בסעיף 19.ג. נקבע כי לאחר ששני בעלי הזכויות הלכו לעולמם וככל ונותרו אחריהם מספר יורשים, יקבל את הזכויות היורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי. ככל ואין הסכמה לגבי זהות היורש יכריע בכך בית המשפט.

ההסכם הדו צדדי לא מפנה לסעיף 114 לחוק הירושה ועל כן לכאורה לא קיימת חובת פיצוי של היורש שייקבע כמי שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי. למרות זאת הפסיקה קבעה, כי לאור כך שעם חלוף השנים שווי הזכויות בנחלה הפך להיות משמעותי, קיימת חובת פיצוי של היורש שייקבע כי שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי ועליו לפצות את היורשים האחרים.

הסכם משולש:
סעיף 20.ה. להסכם המשולש מסדיר את העברת הזכויות במקרה של פטירת אחד מבני הזוג.
נקבע, כי כאשר אחד מבני הזוג הלך לבית עולמו בן הזוג שנותר בחיים יקבל את מלוא הזכויות בנחלה. לאחר שאחרון ההורים הלך לבית עולמו, במקרה שמונה בן ממשיך, יעברו מלוא הזכויות בנחלה לבן הממשיך. כאשר לא מונה בן ממשיך יעברו הזכויות בהתאם לכללים של סעיף 114 לחוק הירושה שקובע העברה לאחר היורשים בהסכמה והוא יפצה את היורשים האחרים, וכאשר אין הסכמה העברה תתבצע בהתאם להחלטת בית המשפט.    .

האם ניתן לערוך צוואה כאשר על המושב חל הסכם משולש?
בהסכם המשולש לא נקבע כי ניתן לערוך צוואה ולהעביר את הזכויות ליורשים בהתאם לצוואה. הפסיקה קבעה, כי כאשר חל על המושב הסכם משולש, ניתן להעביר את הזכויות לאחד היורשים בצוואה, למרות שהדבר לא מוזכר בהסכם המשולש, אך זאת רק בכפוף לכך שהיורש שנקבע בצוואה ניתן היה למנותו כבן ממשיך בהתאם לתקנות האגדות האגודות השיתופיות (חברות) כלומר: ילד, נכד, ילד מאומץ.
ככל והצוואה תקבע הוראות להורשה של הזכויות בנחלה ליורש שלא ניתן היה למנותו כבן ממשיך - ההורשה לא תהא בתוקף וסעיף זה בצוואה ייפסל.    

האם הבן הממשיך נדרש לפצות את יתר היורשים?
הפסיקה קבעה כי בן ממשיך שמונה כדין לא חייב בפיצוי של יתר היורשים בגין קבלת מלוא הזכויות בנחלה לאחר שאחרון ההורים הלך לבית עולמו. בפסיקה נקבע, כי גם במקרה שבו ההורים הותירו אחריהם צוואה (הצוואה אינה בתוקף לאחר שמונה בן ממשיך), לפיה נקבע כי על הבן ממשיך לפצות את היורשים האחרים, במקרה והמינוי נעשה כדין, לא חלה על הבן ממשיך חובת פיצוי כלפי יתר היורשים.

נציין בהערת אגב - כי קיימים מקרים בהם מונו בנים ממשיכים שכלל לא מתגוררים בנחלה או לא עובדים בנחלה או שלא פעלו בהתאם להתחייבויות כלפי ההורים בעת המינוי או מונו לפני שנים רבות והפרו התחייבויות כלפי ההורים – במקרים אלה נפסקה חובת פיצוי כלפי הבן הממשיך.

מינוי בן ממשיך עם הסכם - ברוב המקרים בהם הבן הממשיך מתגורר בנחלה ולמרות שהמינוי נעשה לפני שנים רבות לא חלה חובת פיצוי על הבן הממשיך, כפי שהובהר לעיל ובתי המשפט אף ציינו כי הורים שמבקשים להסדיר את היחסים עם הבן הממשיך שמונה עוד בחייהם לרבות לעניין פיצוי יתר היורשים, ראוי שיחתמו על הסכם עם הבן הממשיך ויערכו תיאום ציפיות לעניין חובת הפיצוי ככל והם מבקשים להטיל על הבן הממשיך חובת פיצוי כאמור כלפי יתר היורשים או חובה לבצע פיצול של מגרש מהנחלה לטובת יורש אחר.

כפי שציינו פעמים רבות, דעתנו היא כי מוסד הבן הממשיך עבר זמנו בטל קורבנו, הוא אינו מתאים לימינו, הוא גרם למשפחות רבות להגיע לבתי משפט במשך שנים רבות וכיום אין לבצע מינוי של בן ממשיך אלא לערוך צוואה ולקבוע הוראות שמתאימות להחלטות רמ"י לעניין הורשת הזכויות בנחלה.    

חובת הביטול של מינוי הבן הממשיך בטרם החתימה על הסכם החכירה החדש:
התיקון לסעיף 15 בהסכם החכירה קבע - כי בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך יידרש להסדיראת תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום של הבן הממשיך בטרם החתימה על חוזה החכירה.

רמ"י מבקשת לסגור את הגולל על מוסד הבן הממשיך בהסכם החכירה החדש ודורשת מבעל הנחלה לערוך צוואה ולקבוע את זהות היורש בצוואה ולבטל את המינוי של הבן הממשיך.

על סעיף זה ישפכו מילים והליכים משפטיים לרוב! בשלב זה לא ניכנס לניתוח מעמיק של הדרישה לבטל מינוי של הבן הממשיך בעת יישום החלטות 1311 ו- 1553 ורק נביע את פליאתנו על דרישה זו שנראית ללא ספק בעייתית בלשון המעטה מבחינה משפטית.

הורה שיבקש לבצע פעולה בנחלה במסגרתה הוא יידרש ליישום של החלטה 1553, כמו בעת בנייה של יחידה שלישית או פיצול של יחידה מהנחלה או תוספת בנייה, יידרש להיכנס ל"חיכוך" מול הבן הממשיך כאשר הוא מתבקש לבטל את המינוי ולהסדיר את ההורשה בצוואה.

את דעתנו כבר אמרנו בעניין זה, כי המינוי של הבן הממשיך אינו רלוונטי לימינו, שהרי אין כוונה כי הורים יידרשו לקבל את הסכמת הילדים לבצע פעולות בנחלה. המינוי של הבן הממשיך מותיר "פטרון" בנחלה כאשר ההורים עודם בחיים והמציאות המשתנה והמקרים הרבים בהם טיפלנו מראים לנו היטב, כי פעמים רבות הורים היכו על חטא כאשר הם מינו בן ממשיך במקום לערוך צוואה שניתנת לשינוי בכל עת.     

איך נבטל מינוי של בן ממשיך?
בעניין הדרישה לביטול המינוי כתנאי לחתימה על ההסכם החדש, לא נאמרה כמובן המילה האחרונה, אך בשלב זה יש לקחת בחשבון את הדרישה לביטול של המינוי בעת החתימה על הסכם החכירה החדש. ככל וקיימת הסכמה מצד הבן הממשיך לביטול המינוי ותחת זאת ההורים יבצעו צוואה, מומלץ לבטל את המינוי.

אנו צופים קשיים במקרים רבים בעת שהורים יפנו לילדים ויבקשו לבטל את המינוי שכן המינוי ניתן לביטול רק בהסכמה של  הבן הממשיך או בהליך משפטי בו יידרש ההורה להביא ראיות "מדהימות" בכדי שתינתן פסיקה לביטול המינוי.
קושי שיעלה בעת הדרישה לביטול המינוי שתופנה כלפי הבן הממשיך, יקפיא את המצב בנחלה עד אשר יינתן פתרון וכמובן יעמיד את ההורים במצב בעייתי מול ילדים שמתגוררים בנחלה, כלות/חתנים/נכדים ויביא את היחסים לסחרור ממנו הדרך למטה היא קצרה.

בעניין זה אנו ממליצים לפעול בשיקול דעת ולראות את התמונה המלאה ביחס לנחלה לרבות ביחס למציאות המשנה בעולם הנחלות, תוספת יחידות דיור, אפשרות פיצול של מגרשים מהנחלה ובמסגרת זו יש לנסות להגיע בהליכי גישור להסדרים משפחתיים ראויים שצופים פני עתיד ומאפשרים ליותר מיורש אחד ליהנות מהזכויות בנחלה תחת מינוי של בן ממשיך שכפי שנאמר, אינו מתאים לימינו.

נבהיר היטב, כי אין בדברים האמורים כוונה לפגוע במינוי של בנים ממשיכים שבוצע בעבר ונרשם כדין בסוכנות היהודית. במקרים בהם הבן הממשיך פועל בהתאם לתיאום ציפיות שנעשה עם ההורים בטרם המינוי, הוא כמובן זכאי לקבל את הזכויות בנחלה, גם אם ההורים הלכו לעולמם לפני שנים או לאחרונה והזכויות עדיין לא עברו על שמו של הבן הממשיך. במקרים אלה יש לבצע את העברת הזכויות, כאשר רמ"י תאפשר את רישום הזכויות ע"ש הבן הממשיך ככל והמינוי נעשה כדין.    

מסקנות לסיום:
נבהיר שוב, כי הכללים החדשים יחולו כלפי מי שיחתום על הסכם החכירה בנוסחו החדש לפי החלטה 1311 במסגרת המעבר לזכויות חכירה לדורות או בתהליך יישום החלטה 1553 באחד המסלולים לפי ההחלטה. בעל נחלה שלא יבקש ליישם את אחת ההחלטות כאמור לעיל, ימשיך לחסות תחת ההסכמים שקיימים כיום (הסכם משבצת דו צדדי/משולש והסכם חכירה) ויחול לגביו מעבר אוטומטי של הזכויות לבן הזוג שנותר בחיים בעת פטירה.

לאור העובדה כי תהליך היישום של החלטות 1311 ו- 1553 צובר תאוצה רבה וכיום לא ניתן לבצע פעולות משמעותיות בנחלה כגון פיצול מגרש, מכירה לצד ג', תוספת זכויות בנייה בהיקפים משמעותיים, בנייה של יחידה שלישית/רביעית בנחלה, ביטול רצף בין דורי וכו' - ללא יישום החלטה 1553 במסגרתה יש לחתום על הסכם החכירה בנוסח החלטה 1311 - התוצאה היא כי בשנים הקרובות רבים מבעלי הנחלות ייכנסו לעידן הנחלה המהוונת ויחולו עליהם כללי ההורשה החדשים ועל כן - כל בעל נחלה חייב לחתום על צוואה בכדי להסדיר את הזכויות ולדאוג לבן הזוג שנותר בחיים וליורשים שייוותרו אחריו וכן לחתום על הסכמים עם הילדים בטרם בנייה בנחלה של יחידה שניה/שלישית/פיצול מגרש מנחלה, בכדי לשמור על המשפחה והנחלה לדורות.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.