ניתוחי לייזר לתיקון הראיה – כל השאלות והתשובות

ניתוחי לייזר לתיקון הראיה – כל השאלות והתשובות
מאת: עו"ד אברהם וקסלר ועו"ד חגי פלמון

עקב ריבוי המרכזים הרפואיים הפרטיים שקמו בשנים האחרונות במטרה לעסוק בניתוחי לייזר לתיקון הראייה והסרת המשקפיים, אנו שומעים לאחרונה יותר ויותר על מטופלים שנגרמו להם נזקים עד כדי אובדן הראיה.

לכאורה, קיים קושי רב להוכיח רשלנות רופא בטיפולים מעין אלו היות שאין בידי המטופל נתונים על מהלך הטיפול ולרוב קיים קושי להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין רשלנות הטיפול גם אם הנזק אירע בסמיכות לניתוח.

לכל מי שמתעתד לבצע ניתוח לייזר לשיפור הראיה, בכדי לצמצם סיכונים, אנו ממליצים לבדוק כי המקום בו הוא עומד לערוך את הניתוח הינו מקום מוכר ובעל מוניטין, לבקר במקום פיזית ולהתרשם במו עיניו עד כמה המקום אסתטי ונקי, ובפרט לבדוק מי יערוך לו באופן אישי את הניתוח והאם הוא רופא עיניים המורשה לעסוק בניתוחים מסוג זה.

ואולם, בדיקות אלו, לא בהכרח יימנעו נזקים ורשלנות רפואית קיימת גם אצל רופאים מומחים.

רשלנות רפואית שנגרמה עקב ניתוחי לייזר

במקרים שהטיפול נעשה על ידי רופא לא מוסמך או שאינו בעל רישיון לעסוק בטיפול, הרי שמעבר לרשלנות של הרופא ושל המרכז הרפואי שהעסיק אותו, יש גם הפרת החוזה שבין המטופל לבין המרכז הרפואי.

פעמים שרשלנות הרופא המטפל נובעת מאי ביצוע בדיקות התאמה מקדמיות המוכרות למדע רפואת העיניים (כגון בדיקת לחץ תוך עיני, בדיקת קרקעית העין, בדיקת מצב הקרנית, בדיקת כושר הראיה ובדיקות נוספות), אותן היה צריך לבצע למטופל על מנת לוודא כי אינו סובל מרגישויות מיוחדות וכי לא יהיו סיכונים מיוחדים אצל המטופל הספציפי באם יבוצע ניתוח הלייזר.

עם זאת, חשוב להבהיר, שלא ניתן לדרוש מרופא לבצע את כל הבדיקות הקיימות לצורך גילוי רגישויות ספציפיות וסיכונים מיוחדים, בפרט כאשר עלויות הבדיקה עולות בהרבה על הסיכון שאותה רגישות מיוחדת תופיע אצל אותו מטופל. בכל מקרה, על מטופל המודע לרגישות ספציפית הקיימת אצלו, ליידע את הרופא המטפל בעניינה.

העילות העיקריות שמשמשות לתביעה בגין רשלנות רפואית בגין נזקי ראיה שנגרמו עקב ניתוחי לייזר, הינן עילת הרשלנות ועילת התקיפה.

שימוש בעילות אלה נעשה באמצעות בדיקת ה"הסכמה המודעת של המטופל". עד כמה המטופל היה מודע לסיכונים של הטיפול שנעשה לו.

כל מקרה נבחן לגופו: עד כמה הפעולה הרפואית שגרמה לנזק מבוססת על אסכולה מקובלת או שמא בוצעה פעולה רפואית שאינה מוכרת והיא שגרמה לנזק, האם נערכה התייעצות בין הרופאים לפני ביצוע הפעולות הרפואיות שגרמו לנזק לגבי שיטות טיפול הקיימות והאם שיטות הטיפול וההיוועצות לגביהן הובאו לפני המטופל ?

במצב שבו המטופל קיבל טיפול מבלי שהוסברו לו אלטרנטיבות נוספות לאותו טיפול (גם אם הוסברה לו מהות הטיפול הספציפי) ומבלי שקיבל את מלוא האינפורמציה הנדרשת לו לשם קבלת החלטה האם להסכים לטיפול, ניתן להגיש תביעה כנגד הרופא על יסוד עוולת התקיפה.

באם הרופא לא מסר למטופל הסבר לגבי הטיפול או מסר הסבר חלקי שאינו מלא וברור, ניתן להגיש תביעה על יסוד עוולת הרשלנות.

ההסבר אותו מחויב הרופא ליתן למטופל אינו הסבר סתמי או פורמלי. על הרופא לוודא שהמטופל הבין את מהות הטיפול והינו מודע לאלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות, יש ליתן למטופל זמן להחליט בקשר לביצוע הטיפול וחובה להצביע על הסיכונים הקונקרטיים הכרוכים בניתוחי הלייזר. יש דרישה כי נותן הטיפול יהיה אדם מוסמך (ולא אסיסטנט, אחות וכיו"ב).

כעקרון, מאחר שטיפול הלייזר הינו טיפול חודרני, חוק זכויות החולה מחייב כי ההסבר לטיפול וקבלת ההסכמה של המטופל תיעשה בכתב ואכן מבחינת הנוהג הקיים בניתוחי לייזר לשיפור הראיה, נהוג להחתים את המטופלים על "טופס הסכמה לניתוח".

כמובן שאין די בחתימה סתמית על הטופס, באם זו לא היתה מלווה במתן הסבר נאות למטופל בדבר מהות הטיפול והסיכונים הכרוכים בו.

שאלה נוספת בהקשר זה היא, האם נמסר למטופל העתק המסמך עליו חתם ומה ההשלכות של אי מסירת העתק הטופס למטופל.

התביעות על יסוד עוולת הרשלנות ועוולת התקיפה כמו גם תביעה על יסוד הפרת סעיף 13 לחוק זכויות החולה (עוולת הפרת חובה חקוקה) הדורש קבלת "הסכמה מודעת" של המטופל, הינן תביעות חלופיות ומספיק שאחת מהן תתקבל כדי שתוטל האחריות לנזק על הרופא או המרכז הרפואי.

עם זאת, קיימות נפקויות משפטיות רבות לתביעה על פי עילות התביעה השונות. כך למשל, גם אם ניתוח הלייזר היה מוצלח מבחינה רפואית והרופא לא התרשל בביצוע הניתוח, יתכן כי התביעה תתקבל על יסוד עוולת התקיפה באם מתמלאים יסודותיה.

כאמור לעיל, הקושי העיקרי בהוכחת תביעות מסוג זה הינו היעדר המידע בנוגע למהלך הטיפול הרשלני.

לשם כך, נהוג לעשות שימוש רחב בתביעות רשלנות רפואית ב"דוקטרינת הנזק הראייתי" ובכללים הקיימים לשם העברת נטלי ההוכחה, כל זאת בשל מצב המטופל עובר לניתוח ובעת הניתוח, היותו מוגבל, עסוק בכאביו ולעיתים רדום, ובפרט משום שהמידע בנוגע למהלך הטיפול הרפואי מצוי אצל הרופא או המרכז הרפואי.

את מי ניתן לתבוע ?

הגורם הישיר האחראי לנזק במקרים של ניתוחי לייזר הינו הרופא המטפל שביצע את הניתוח.
עם זאת, מכוח סעיפים 13 ו- 15 לחוק זכויות החולה, ניתן לתבוע גם את בית החולים או את המרכז הרפואי שבו בוצע הניתוח בהיותו מעביד של הרופא את בעל חוזה עימו (אם הרופא עצמאי ונותן שירות למרכז הרפואי).

במקרים מסוימים, ניתן יהיה לתבוע גם את המדינה באם ניתן יהיה להוכיח כי זו הפרה את חובת הפיקוח שלה על מרכזים רפואיים כדוגמת מרכזים רפואיים לניתוחי לייזר, בהתאם לפקודת בריאות העם והוראות הפיקוח הספציפיות שחוקקו מכוח אותה פקודה.

בעניין זה, יש לבדוק כל מקרה לגופו ובפרט האם היתה חובת פיקוח על המרכז הרפואי מצד משרד הבריאות והאם זו הופרה.

סוגיות נוספות

קיימות בעיות נוספות שטרם נידונו לעומקן בהלכה הפסוקה.

א. "ניתוח שלא לצורך" – מצב שבו רק בדיעבד התברר, כי בבדיקות המקדמיות שנעשו למטופל היה כשל באבחון וביצוע הניתוח היה מיותר מלכתחילה, קרי: בעיית הראיה ממנה סובל המטופל לא היתה ניתנת מלכתחילה לתיקון או שיפור.
במצב זה קיים קושי להעריך את הנזק, משום שהנזק מתבטא בעיקר בעצם ביצוע הניתוח שלא לצורך.

ב. "ניתוחים נוספים בעתיד" – זהו מצב שבו למרות שהיה ידוע , כי המטופל סובל מרגישות ספציפית ולפיכך קיים סיכון שיזדקק לניתוחים חוזרים בעתיד כדי לחזור ולשפר את הראיה מדי מספר שנים, המידע המלא לא נמסר למטופל והוא מוצא עצמו היום במצב שבו כדי להגיע לתוצאה המקווה, הוא מחויב לחזור ולבצע ניתוחים מדי מספר שנים.

מצב נוסף הוא כאשר מנותח נאלץ לבצע מקצי שיפורים חוזרים ונשנים עקב ביצוע לקוי של הניתוח, כאשר אם המטופל היה יודע שהסיכון הזה קיים, הוא לא היה מבצע את הניתוח.

בהקשר לכך, נשאלות השאלות: עד כמה חייב המטופל להקטין את הנזק. האם מוטלת עליו חובה לבצע את הניתוחים הנוספים. האם יש רלבנטיות לסיכון הכרוך בניתוחים נוספים. האם יש רלבנטיות לעובדה שמטופלים מסוימים סובלים מפחדים סובייקטיביים הקשורים לביצוע ניתוחים נוספים וכיו"ב.

שאלות אלו, משליכות על היקף הנזק.

הערות לסיום:

האמור להלן ישים גם לנזקים פלסטיים ונזקי עגמת נפש וכאב וסבל שנגרמו למטופלים שעברו ניתוחים פלסטיים עקב רשלנות רפואית.

יצוין, כי נזקים פלסטיים שנגרמו עקב ניתוחים פלסטיים למיניהם וטיפולים להסרת שיער, נגרמים פעמים רבות על ידי חברות המנהלות מכונים ללא פיקוח ואישורים נדרשים אשר מעסיקות עובדים בלתי מיומנים וללא ההכשרה המקצועית המתאימה.

בטיפולים מעין אלו, מומלץ עוד קודם לקבלת הטיפול, לבצע בדיקות מעמיקות ומקיפות לגבי המכונים שמציעים את הטיפול, לגבי הרופא הספציפי שיבצע את הטיפול ולגבי טיב הכשרתו המקצועית.

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.