החלטה 1521- פגיעה נוספת במשקי העזר?

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - משק עזר החלטה 1521 - מגזר חקלאי - משקי עזר

בימים אלה מוקמת עמותה לבעלי משקי העזר במטרה לרכז כוחות ולפעול מול רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל במטרה לצמצם את אי השוויון והפלייתם לרעה ביחס לבעלי נכסים אחרים ומגזרים אחרים.

שלח שאלה בנושא לעורך דין

החלטה 1521- פגיעה נוספת במשקי העזר?

מאת: עו"ד גד שטילמן ועו"ד ארז גיל

החלטה 1521 שהתקבלה לאחרונה במועצת מקרקעי ישראל, מנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר.

כל ההחלטות הקודמות (עשר החלטות בעשר שנים) סבלו מחוסר בהירות וחוסר כדאיות כלכלית לבעלי משקי העזר, וברוב המקרים לא ניתן היה ליישמן גם בשל חוסר התאמה בין החלטות רשות מקרקעי ישראל למדיניות רשויות התכנון בקשר ליעוד שטח משק העזר. נראה כי גם ההחלטה החדשה לא פותרת את כל הבעיות ומשאירה מקום לפרשנות רחבה.

עיקר השינוי בהחלטה האחרונה היא זכותם של בעלי משק העזר להוון את חלקת מגוריהם עד שטח של 2 דונם. על יתרת השטח שמעל 2 דונם יחולו הוראות השבה לרשות מקרקעי ישראל בעת שינוי יעוד.
מדובר בשינוי משמעותי לרעה ביחס להחלטה הקודמת, שכן בהחלטה הקודמת יכלו בעלי משק העזר להוון את כל שטח משקם עד 5 דונם.

על פי החלטה 1521 יערך חישוב של שווי דמי ההיוון עבור בית מגורים בשטח 160 מ"ר הבנוי על שטח חצר של 500 מ"ר לפי שיעור של 5.5%; עבור יתרת הזכויות בשטח של עד 2 דונם ישולם היוון בשיעור 51% מערך הקרקע – לפי זכויות הבניה הקיימות בתב"ע.

בעל משק עזר שהיוון את חלקתו יכול להוסיף יחידת מגורים בשיעור היוון נוסף של 31%. היטל השבחה לא יקוזז מהתשלום.

באשר לפיצול של הבית הנוסף, קובעת ההחלטה כי יחול האמור בהחלטה 1500. החלטה זו קובעת כי עלות הפיצול הינה 31% אחוז מערך הקרקע.

לכאורה עולה כי בגין בניית בית שני במשק עזר על בעל משק העזר להוון שטח חצר בשיעור היוון של 51% ובגין תוספת יחידת המגורים בשטח המהוון להוסיף ולשם 31% מערך התוספת. היה ויבקש לפצל את הבית הנוסף יהא עליו לכאורה לשלם לפי החלטה 1500 תוספת תשלום בשיעור של 31% מערך הקרקע. על תשלומי ההיוון המשולמים לרשות מקרקעי ישראל גובה הרשות תוספת מע"מ בשיעור 17% ושלטונות המס גובים בנוסף - מס רכישה.

בגין השבחת הקרקע הנובעת מתוספת הזכויות והפיצול על בעל משק העזר להוסיף ולשם לוועדה המקומית היטל השבחה בשיעור 50% מעליית ערך הקרקע, לעניין זה קובעת החלטה 1521 כי היטל לא ינוכה מתשלום ההיוון. סיכום הסכומים מביא לתוצאה אבסורדית שבכדי לרכוש את הזכות לבית נוסף ופיצולו, על בעל משק עזר לשלם מחיר הקרוב למחירו של המגרש "בשוק החופשי" ואולי אף יותר. השכל הישר ועקרונות שמאיים בסיסיים מחייבים פרשות מקלה על הוראות התשלום המצטברות של ההחלטות הנ"ל.

ביחס לבעלי נחלות מופלים בעלי משק העזר באופן ניכר; שכן, על פי החלטה 1464 יוכל בעל נחלה לשלם 33% מערך חלקת מגוריו להיוון ופיצול של מגרשים מנחלתו.

להערכתנו, חוסר הבהירות בהחלטה 1521 לגבי משקי העזר, כמו בקודמותיה, והקושי ליישמה מול וועדות התכנון, יביאו כפי הנראה לשינויים נוספים בעתיד.

לאחר הרפורמה שהיתה ברשות מקרקעי ישראל, בעלי משקי העזר אינם נחשבים לחלק מ"המגזר החקלאי" ומאידך, הם רחוקים "שנות אור" מזכויות בעלים של קרקע "במגזר העירוני". מדובר בכ-3,000 משפחות שמעמדן אינו ברור. ברוב המושבים הם אינם חברים באגודה ובאופן מסורתי אין להם כל ייצוג הולם במוסדות המיישבים.

בימים אלה מוקמת עמותה לבעלי משקי העזר במטרה לרכז כוחות ולפעול מול רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל במטרה לצמצם את אי השוויון והפלייתם לרעה ביחס לבעלי נכסים אחרים ומגזרים אחרים.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.