עבירות אלימות ומין במשפחה – החמרת הענישה מול ריבוי בתלונות שווא

עבירות אלימות ומין במשפחה – החמרת הענישה מול ריבוי בתלונות שווא

מאת: עו"ד ניסים כהן

עבירות של אלימות במשפחה כוללות בהגדרתן עבירות של בן משפחה כלפי בן זוג לרבות הידוע בציבור. עבירות מין במשפחה כוללות בהגדרתן עבירות של בן משפחה כלפי בן זוג (לרבות הידוע בציבור כבן זוג), הורה או בן זוג של ההורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של אותו הורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.

יאמר כי, בפועל, חלק מן הדיווחים הראשוניים על עבירות מסוג זה, מגיעים לאו דווקא מהקורבן עצמו אלא משכנים, קרובי משפחה ונושאי תפקידים כמו פקידי סעד, עובדים סוציאליים בקהילה ובבתי ספר,פסיכולוגים וכד'.

יצוין, כי בחלק מהמקרים קיימת אף חובת דיווח. כך לדוגמא , על בתי חולים חלה חובה, עפ"י החוק, לדווח על כל מקרה בו מתעורר חשש שאדם שהגיע לקבלת טיפול רפואי היה מעורב במעשה אלימות.

בעקבות דיווחים שכאלה, לעיתים נפתחת חקירה מסובכת ומסועפת ונכנסים לתוך המרקם העדין של התא המשפחתי , שבתוכו קיימים לעיתים אינטרסים שונים ומשונים אשר גורמים, לא פעם, לעיוות בהצגת האמת העובדתית.

לכן , תוצאותיה של חקירה שכזו, תוך לקיחה בחשבון את אמצעיה המוגבלים של משטרת ישראל, לא תמיד משקפות את האמת העובדתית, ובצד מקרי אמת, מוגשים לעיתים כתבי אישום כנגד אנשים חפים מפשע, שמהלך החקירה הוביל בטעות למסקנה הלא נכונה.

לאחרונה לאור התגברות האלימות בחברה הישראלית בכלל ובתוך התא המשפחתי בפרט, אנו עדים להחמרה הדרגתית בענישה מצד בתי המשפט וכן לניסיון מוגבר לטיפול ממוקד במקרים אלו מצד משטרת ישראל, אך זו לדאבוננו הרב מוגבלת מאד בכוח האדם העומד לרשותה.

תופעת לוואי שהחמירה בצד ריבוי מקרי עבירות האלימות והמין בתא המשפחתי, הינה של תלונות סרק של צד לסכסוך משפחתי (גירושין בדרך כלל אך לא רק) שנועדו להפעיל לחץ על הצד השני מתוך כוונה לזכות ביתרון משפטי כלשהו ע"י האשמת בן המשפחה באלימות פיזית כלפי המתלונן/ת.

למשטרה אין במרבית המקרים את הכלים הדרושים לחקירת אירועים המתרחשים בתוך כתלי התא המשפחתי, גם הצדדים עצמם לא תמיד ערים לתוצאות מרחיקות הלכת של תלונתם, שלעתים גורמת להתדרדרות נוספת במרקם היחסים העדין, עד כדי ביצוע מעשי אלימות קשים, שבטיפול ובהתנהלות נכונה יכולים היו להימנע.

חשוב לזכור כי במרבית המקרים נשארים בני המשפחה תחת קורת גג אחת ובכל מקרה נוצרת סיטואציה של קירבה בשלב כזה או אחר.

לא אחת אנו עדים בתקשורת למקרים בהם בני זוג ( בד"כ מפורסמים) שהעלו האשמות הדדיות של אלימות קשה חזרו בהם ושבו זה לזרועותיה של זו כמו לא אירע דבר... ובוודאי גם למקרים בהם לאחר שהושגו הסדרים כספיים רצויים בין הצדדים בערכאות השונות, התפוגגו לפתע אותן האשמות כבדות .

ריבוי התלונות וביטולן גורם, בצורה זו או אחרת, להתייחסות מקילה של השלטונות למקרים בהן נדרשת התערבות ממשית ומהירה וגם על כך יש לתת את הדעת.

לאור האמור, מצאתי לנכון להתמקד להלן במספר שאלות שהתשובות עליהן עשויות לשפוך מעט אור על המצב הסבוך שנוצר בעקבות דיווח או תלונה שהובאו לידיעת המשטרה.

האם ניתן לבטל תלונה ומהן השלכותיה ?

באופן עקרוני ניתן לבטל תלונה שהוגשה. יחד עם זאת, לא תמיד יסכימו הרשויות לכך ובמקרים רבים יסכימו רק לאחר שוידאו כי המדובר באירוע חריג אשר אינו מאפיין את אורח החיים בין בני הזוג.
ההשלכות של ביטול התלונה מתבטאות כאמור בכך כי תיק החקירה כנגד המתלונן ייגנז מחוסר עניין לציבור.

האם ניתן לבטל תלונה לאחר הגשת כתב אישום ?

גם לאחר הגשת כתב אישום ניתן עדיין לבטל את התלונה אך כמובן המצב מסובך יותר ובדרך כלל רשויות התביעה לא יסכימו לכך, אלא במקרים חריגים.

האם ניתן להעיד בני זוג זה כנגד זה ? והאם יש סייגים לכך ?

כיום לאחר התיקון בחוק ניתן להעיד בני זוג אחד כנגד השני על מנת שתהיה בפני בית המשפט התמונה המלאה לגבי האירוע.

מה תפקידו של עורך הדין במקרים של תלונת סרק?

עורך דינו של הנאשם אמור לבדוק את תיק החקירה ואת העדויות אשר נגבו ולנסות להראות על ידי ראיות נוספות או בירורים שונים, כי המתלוננת במקרה הספציפי טפלה אשמת שווא כנגד הנאשם.
כמו כן במקרים אחרים גם אם חומר החקירה מראה, כי אכן הנאשם ביצע את העבירה על עורך הדין לצמצם את הפגיעה בחירותו של הנאשם על ידי הוצאתו ממעצר ולהביא לשחרורו בתנאים מגבילים אשר יפגעו בחירות הנאשם במידה פחותה.

היש סיכוי לגישור בתחום הפלילי ?

בתחום הפלילי עדיין אין הליך גישור ממוסד אך יחד עם זאת כפי שנאמר לעיל הרי בעצם העובדה ששני הצדדים באים בדברים עם רשויות החוק על מנת לנסות ולהביא את האירוע לסיום טוב ולהמשך חיי שיתוף חיוביים למענם ולמען בני משפחתם וילדיהם הרי בכך יש מעין הליך גישור.

הערות:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
במקום בו המאמר מנוסח בלשון זכר הכוונה וההתייחסות היא גם בלשון נקבה.
(לצערנו הרב מקרי האלימות של נשים כלפי גברים בתוך המשפחה התגברו בשנים האחרונות כחלק מהתגברות האלימות בחברה הישראלית.)

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.