הצתה עצמית של חולה אלצהיימר הוכרה כתאונה לצורך פוליסת ביטוח תאונות אישיות

עורכי דין - מידע משפטי: דיני נזיקין ו/או ביטוח - דיני נזיקין - פוליסת ביטוח תאונות אישיות - הצתה עצמית של חולה אלצהיימר - החרגות - פיצויים - מחלת נפש - טירוף הדעת - חסוי

ביהמ"ש קבע, לאחר הפעלת כללי פרשנות תכליתית (ופרשנות פוליסת ביטוח כנגד המנסח במקרה של ספק), שמאחר ולתובע לא היתה הבנה, תובנה, מודעות ושיפוט לעצם קרות ארוע ההצתה, הרי שמדובר באמצעי אלימות חיצוני ...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

הצתה עצמית של חולה אלצהיימר הוכרה כתאונה לצורך פוליסת ביטוח תאונות אישיות

מאת: עו"ד טל ניצן

חסוי שלקה בדמנציה פסיכוטית מסוג אלצהיימר הצית את בגדיו ונגרמו לו נזקי גוף קשים. הוא תבע (ת"א (טב') 27861-01-13) באמצעות אפוטרופוסותיו על פי דין את חברת הביטוח AIG מכוח שלוש פוליסות ביטוח תאונות אישיות שהוציאה AIG. ביהמ"ש חייב את AIG לשלם תגמולים על פי שתיים מתוך שלוש הפוליסות הרלבנטיות (באחת נקבע שחל החריג של מצב רפואי קודם).

חברת הביטוח טענה כי אין המדובר באירוע תאונתי שכן מדובר בניסיון אובדני. מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירופסיכיאטרי קבע כי ארוע ההצתה איננו בגדר מעשה מתוכנן ומחושב של אדם שפוי האחראי למעשיו או של אדם הלוקה בדיכאון לא פסיכוטי אשר החליט מרצונו החופשי לשים קץ לסבלו ולחייו , כי אם מעשה של חולה הלוקה בדמנציה פסיכוטית, ללא תובנה, מודעות ושיפוט לעצם קרות הארוע.

לפיכך ביהמ"ש קבע כי ארוע ההצתה העצמית של התובע לא היה במתכוון.

ביהמ"ש דן בהגדרת המונח "תאונה" על פי הפוליסה והאם הארוע הינו אמצעי אלימות חיצוני הנדרש לצורך הגדרת "תאונה" ו"מקרה הביטוח" על פי הפוליסה.

ביהמ"ש קבע, לאחר הפעלת כללי פרשנות תכליתית (ופרשנות פוליסת ביטוח כנגד המנסח במקרה של ספק), שמאחר ולתובע לא היתה הבנה, תובנה, מודעות ושיפוט לעצם קרות ארוע ההצתה, הרי שמדובר באמצעי אלימות חיצוני שהינו הפירוש התומך בזכאות המבוטח. כן קבע ביהמ"ש כי לא חל החריג בסעיף 26 לחוק חוזה הביטוח (פטור המבטח במקרה ומקרה הביטוח נגרם בידי המבוטח או המוטב במתכוון).

ביהמ"ש הגדיל לעשות ואף קבע שלא חל החריג לפוליסה של מקרה ביטוח שארע עקב "טירוף הדעת" עקב כך שהצדדים לא חקרו בחקירה נגדית את המומחה הנוירופסיכיאטרי מטעם ביהמ"ש.

על כן נקבע כי מתייתר הצורך לדון בטענה בנוגע לאי העלאת טענה זו ע"י AIG במכתב הדחיה שלה, דהיינו בהזדמנות הראשונה, בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח אותן אימצו בתי המשפט כבעלות תוקף.

לדעתו של הח"מ ספק אם פסה"ד הינו נכון מבחינה משפטית, שכן קשה להלום פרשנות לפיה מחלת נפש של אדם הינה בגדר ארוע אלימות שהוא חיצוני לאדם, ולכן ספק אם מקרה הביטוח מתקיים.

בנוסף נראה כי אכן מתקיים החריג לפוליסה של "טירוף הדעת" אף ללא חקירת המומחה, שכן על פי ההגדרה המילונית מדובר במחלת נפש, הכוללת דמנציה פסיכוטית. (ביהמ"ש אף קבע כי לא יכולה להיות מחלוקת כי AIG ידעה לראשונה כי התובע היה במועד קרות הארוע במצב התנהגותי פסיכוטי רק לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ולכן לא יכולה היתה להעלות טענה זו כבר במכתב הדחיה הראשוני).

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.