"משפחה ונחלה" - יוצאים לחירות פסח תשע"ז - חלק א'

מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ ועו"ד ורו"ח שניר שער

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - משפחה ונחלה - מיסים מגזר חקלאי - משק פרחים - העברה בין דורית - קנסות - רמ"י

המשפחה מעל הכל - סיפור מהחיים לפסח תשע"ז:

שלח שאלה בנושא לעורך דין

"משפחה ונחלה" - יוצאים לחירות פסח תשע"ז
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ ועו"ד ורו"ח שניר שער

חז"ל אמרו: "בניסן נגאלנו, בניסן עתידין ליגאל".

בחודש ניסן הטבע מתחיל להתעורר, הריח של הפרדסים באוויר נושא עימו בשורה לצמיחה והתפתחות. בפנימיות אנו מכוונים לסדר פסח עם המשפחה בכדי לזכור את מה שעברו אבותינו במצרים.

בפתיחת ההגדה אנו קוראים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְאַרְעָא דְמִצְרָיִם..."

מה הקשר בין "לחם העוני" שאכלו אבותינו במצרים לימינו? ולמה אנו צריכים לזכור את מה שאבותינו אכלו במצרים בכל שנה בסדר פסח?

ההגדה באה ללמדנו שכאשר אבותינו היו במצרים הם היו במקום נמוך, סגור, צר, הם אכלו לחם עוני ולא הצליחו לעלות למעלה ולצאת מעבדות לחירות. השהייה במצרים בימינו היא עצימת עיניים למצב שבו אדם נמצא מבלי לעצור לרגע ולבחון את מצבו האישי הפנימי, לעשות חשבון נפש ולומר לעצמו, אולי אני אשם במצב אליו הגעתי?

בליל הסדר אנו חווים מפגש משפחתי עם כל הבעיות שכרוכות בכך.אם אדם מגיע לליל הסדר מכוון למקום של יציאה מעבדות עם רצון לצאת מהמקומות הנמוכים בהם הוא נמצא, מהבעיות שסובבות את חייו ובאמת הוא מסכים להשתנות, בלילה הזה שנקרא "ליל שימורים", אפשר להגיע למקומות חדשים ונפלאים.

כעת נחבר את הדברים האמורים לגבי ליל הסדר לתהליכים שאנו חווים במסגרת "משפחה ונחלה" בדורות הקודמים ובמעבר לדור "הנחלה המהוונת".

במעבר "הבין דורי" של הנחלה מההורים לילדים עוד מקדמת דנא נולדו קשיים רבים שהביאו משפחות למלחמות קשות עד לרמה שילדים שכחו את ההורים מקימי הנחלה שגידלו אותם באהבה ורצו את כל הטוב שבעולם עבורם. בדורות הקודמים הורים שעבדו בחקלאות בנחלה ידעו כי אחד הילדים או יותר ימשיך אותם כ"בן ממשיך". כך היה נהוג,הילדים באים לנחלה בונים את ביתם ועובדים ביחד עם ההורים בנחלה שפרנסה את המשפחה. פעמים רבות אחד הילדים קיבל את הנחלה והאחים האחרים לא אמרו דבר. לעיתים כאשר מספר ילדים עבדו בנחלה ורק אחד מהם מונה כ"בן ממשיך" מצאו הורים כי הם נמצאים בתוך מלחמת אחים על הזכויות בנחלה עוד בחייהם, כאשר המלחמות המשיכו גם כאשר ההורים הלכו לבית עולמם.

בדורות הקודמים לא היה נהוג לערוך צוואות. לעיתים נערכו צוואות שלא מתאימות להחלטות רמ"י או מנוגדות להסכמי המשבצת, מה שהגביר באופן משמעותי את מלחמות הירושה בין אחים.

המטרה של פרוייקט "משפחה ונחלה" שהקמנו לפני מספר שנים, הוא להביא לידיעת ציבור בעלי הנחלות ויורשיהם את ההתפתחות שחלה בהחלטות רמ"י במהלך השנים ובייחוד כיצד תיראה הנחלה בדור "הנחלה המהוונת" שעומד כבר ממש בפתח. המטרה היא לנסות ולמנוע מלחמות ירושה ולבטל את הרצף הבין דורי של הטעויות שנעשו בעבר.

מצאנו כי חסר לציבור מידע וידע ביחס לאפשרויות הבניה בנחלות, סדרי ההורשה של הנחלות, שימושים חורגים וחריגות בניה והקנסות הכבדים שעשויים להיות מוטלים בגין השימושים, החלטות רמ"י, פיצול מגרשים מהנחלה, שימושים לפל"ח ושימושים נלווים לחקלאות.

החלטות רמ"י שמתייחסות ל"עידן הנחלה המהוונת" מאפשרות לנו לפתור סכסוכים בין בעלי נחלות המגיעים לשולחננו מבתי משפט לענייני משפחה ובמסגרת פרויקט "משפחה ונחלה" שמתקיים גם במועצות אזוריות. בתהליך הגישור אנו פוגשים משפחות שעברו דרך ארוכה של ייסורים מהרגע שבו החל הדיון הגורלי – מי יקבל את הזכויות בנחלה?

בדור הנוכחי ישנם פתרונות פרקטיים לחלוקת הזכויות בנחלה ואנו ממליצים לבעלי הנחלות להכיר את ההחלטות בכדי לשמור על הנחלה והמשפחה לדורות.

נשתף אתכם לכבוד פסח תשע"ז בסיפור מיוחד שיכול להביא לקוראים נקודות אור למחשבה כאשר כל אחד יוכל להסיק את המסקנות המתאימות למצב בו הוא נמצא כיום או עתיד להימצא עם המשפחה.

המשפחה מעל הכל - סיפור מהחיים לפסח תשע"ז:
למשה וחגית ארבעה ילדים. הם הקימו נחלה לתפארת ופיתחו משק פרחים משגשג. הבן הצעיר רועי השתחרר מהצבא והצטרף לעבודה עם אביו ואחיו הבכור יואב. בנחלה שני בתים בהיתר באחד מתגוררים ההורים והשני מושכר, בית שלישי הוא מבנה יביל בשטח 120 מ"ר שהוצב בנחלה על ידי יואב לפני כעשר שנים ובית רביעי הוא בית אימון בשטח של כ- 80 מ"ר הוסב למגורים לפני חמש שנים בו מתגורר רועי. שתי הבנות דנה ויעל גרות בהרחבה במושב. המשפחה מלוכדת וכל הילדים נשואים עם ילדים. המשפחה נוהגת להיפגש רבות וההורים מאושרים על כך שהילדים והנכדים קרובים אליהם. יואב הבכור עובד עם אביו מזה כעשר שנים וההצטרפות של רועי לעבודה הביאה משב רוח חדש לעסק. שני האחים עובדים בשיתוף פעולה והאבא שהתבגר מנהל את העבודה מלמעלה ועם השנים מקנה יותר סמכויות לילדים בדרך להעברה הבין דורית של העסק.

נושא החלוקה של הנחלה עדיין לא עלה על שולחן ובין ההורים לבין הילדים אין הסכמים או הסדרה בע"פ. הילדים מכבדים את האבא עובדים, מתפרנסים ולא העסיקו את דעתם בנושא דור ההמשך בנחלה. בחלוף השנים האבא מתבגר ויוצא לגמרי מהעסק. עם היציאה לפנסיה בגיל שמונים האבא חלה ונפטר מבלי להותיר אחריו צוואה. בהתאם להסכם המשבצת אם המשפחה מקבלת את מלוא הזכויות בנחלה ללא צורך בצוואה ואכן היא נרשמה ברמ"י כבעלת מלוא הזכויות בנחלה.

האמא מבוגרת מעל גיל 80 ונוהגת להשתתף בפגישות של הדור הותיק במושב. באחד המפגשים היא שמעה מחברות סיפורים על מלחמות ירושה ובפעם הראשונה דאגות החלו להתגנב לליבה, כאשר שאלה אחת העסיקה אותה ולא נתנה לה מנוח - איך אעביר את הזכויות בנחלה כאשר שני הילדים עובדים כבר שנים בעסק המשפחתי בזמן שהנחלה ניתנת לרישום ע"ש ילד אחד בלבד?

האמא חששה מאוד לשתף את הילדים בדילמה שהעסיקה אותה והדירה שינה מעיניה. היחסים בין הילדים היו טובים והיא פחדה שהדיון על הנחלה יגרום למחלוקות שהיא לא תדע כיצד להתמודד איתן בגילה המבוגר.

בשלב הזה האם המבוגרת הגיע לייעוץ – השאלה שעלתה בייעוץ היא – איך מעבירים את הנחלה לדור ההמשך כאשר שני הילדים עובדים בעסק, מתגוררים בנחלה שנים רבות ואין הסכמים או תיאום ציפיות כאשר האבא היה בחיים ולא כיום?

האם המבוגרת הסבירה כי קשה לה מאוד לאחר שהיא איבדה את בעלה. הם היו חברים טובים, היא הסבירה. הוא תמך בה בשעות הקשות שלה והיה עמוד התווך של המשפחה. כאשר הוא היה בחיים היא נהגה לשתף אותו בהתלבטויות שעלו במהלך השנים והוא היה שותף הסוד שלה ועזר לה לפתור את הדילמות.

כעת היא נותרה לבדה, בגיל מבוגר וקשה לה נפשית להתמודד עם המעמסה של חלוקת הנחלה והשאלה היא מה עושים בכדי לא לעורר דובים מרבצם?

בראשית הדברים כאשר הבנו כי הילדים מתגוררים במבנים ללא היתר הוסבר כי יש לפעול בדחיפות להסדיר את המצב התכנוני בנחלה בכדי שלא יוגשו תביעות ודרישות לתשלום דמי שימוש מרמ"י. מחישוב שערכנו עלה, כי הצפי לתשלום דמי שימוש עבור 200 מ"ר למגורים וכן עבור שטח מחסן של כ- 1,000 מ"ר שמשמש להשכרה לעסק נאמד בסך של כשני מיליון ₪. האמא קיבלה בתדהמה את הבשורה מה שהכביד עוד יותר על התהליך שהיא אמורה לעבור מול הילדים.

הצעתי שנקיים פגישה עם הילדים בלבד בלי בני זוג ביחד עם האמא. הגברת בתחילה סירבה להיות נוכחת בפגישה אך לאחר שהוסבר לה כי נוכחותה חשובה מאוד היא הסכימה והפגישה התקיימה כשבועיים לאחר מכן.

מצאתי בפגישה שני אחים בוגרים בגיל חמישים ויותר חייכנים עם כבוד רב לאם המשפחה. הסברתי לאחים כי מטרת הפגישה היא דיון על המעבר הבין דורי של הנחלה והם כבר היו מוכנים לכך לאחר שהאם הסבירה להם מה מהות הפגישה. מה שהם לא היו מוכנים לו הוא מה שקרה בהמשך.... .

הסברתי לאחים כי הבעיה העיקרית עימה יש להתמודד בשלב ראשון הוא השימושים החורגים בנחלה. ערכתי עבורם את החישוב והם הבינו כי הסיכון הוא תשלום של כשני מיליון ₪ עבור דמי שימוש. האחים הוכו בתדהמה. שאלתי אותם אם ביקר בעבר פקח בנחלה מהועדה או מרמ"י אך שניהם ענו כי לא ידוע להם כי היה פקח בנחלה. הבהרתי להם כי יש להסדיר מידית את המבנים בנחלה. לאור כך שלאחד מהם יש ילד נשוי ניתן היה להסדיר שלוש יחידות בשלושה מבנים. את המבנים ללא היתר יש לפנות או להשיב למצב ההיסטורי לפי ההיתריםולפנות את השוכרים מבית המגורים כי אסור להשכיר בתים בנחלות וכן יש לפנות מידית את המחסן החקלאי המשמש לעסק להשכרה.

האחים הסבירו כי דמי השכירות מקיימים את האמא בשוטף ובתגובה הובהר להם כי תשלום של שני מיליון ₪ עשוי להביא למכירת הנחלה ועדיפה הדרך של פינוי מאשר תשלום דמי שימוש. עוד הובהר להם כי דמי שימוש משולמים עבור תקופת העבר וגם אם הם יצליחו לעמוד בתשלום, בכל מקרה הם יידרשו להסדיר מבנים בנחלה ולשלם עבור ההכשרה, כך שחבל על הכספים שישולמו ללא כל תכלית וכדאי להשקיע כספים בהסדרה במקום בקנסות.

לאחר שעברנו את השלב הראשון והאחים הסבירו כי הם יחשבו על ההסדרה, עברנו לדבר על חלוקת הנחלה לאחר 120 של האמא. כאן נתקלנו בבעיה שכן מעולם לא היתה שיחה משפחתית בנושא ושני האחים שגרים בנחלה ועובדים בעסק שנים רבות ציפו כל אחד לקבל את הזכויות בנחלה.

השקט שהיה כל השנים הוא השקט שלפני הסערה כך הבנו במהלך הפגישה. כל אחד מהאחים חשב על הדברים עם עצמו בלבד ולא העלה בדיון משפחתי את הנושא וכעת בפעם הראשונה כאשר האבא נפטר והאם מעל גיל שמונים המשפחה צריכה להתמודד עם חלוקת הנחלה.

כל אחד מהאחים פרס את משנתו וביקש להסביר למה הוא זה שצריך לקבל את הזכויות בנחלה. הוסבר לאחים כי ניתן לרשום את הנחלה ע"ש אחד מהם בלבד וקיימת אפשרות של פיצול בית מגורים אחד מהנחלה ורישום של יתרת הנחלה ע"ש השני. לגבי העסק המשפחתי הוסבר כי ניתן לחתום על הסכם מתאים שיסדיר את היחסים לאורך שנים ואף לערוך שומה בכדי ליצור שיוון בין האחים. כעת האם העלתה שאלה - מה יהיה גורל הבנות? האם הן לא אמורות לקבל חלק בנחלה המשפחתית או לפחות פיצוי כספי?

ברגע זה האחים הרימו שניהם גבות והביעו פליאה על כך שלא ברור לאם כי הם גרו בנחלה ועבדו בה שנים רבות ולאחיות אין כל חלק בנחלה מבחינתם. האם המבוגרת התקשתה לדבר היא ממש גמגמה ובכוחות שהיא אספה היא הסבירה להם שהנחלה שווה כסף רב, היא ואבא פיתחו אותה שנים רבות והיא רואה בבנות חלק מהמשפחה ולאור כך הן זכאיות לפיצוי אולי לא בשווי 1/4 מהזכויות אך היא חושבת שיש לפצות אותן. האחים לא קיבלו את עמדת האם אך הם כיבדו אותה ולא יצרו דרמה בפגישה. בנימוס הם הסבירו כי יחשבו על הדברים לרבות על נושא השימושים החורגים וישיבו תשובה.

המשפחה נעלמה לתקופה של חצי שנה. מבדיקות שנערכו מול האם שהלכה ודעכה עלה כי היא חלתה ואין לה אפשרות להתמודד עם התהליך של החלוקה והיא מבקשת לערוך צוואה. האם המבוגרת נכנסה לאשפוז מספר ימים לאחר השיחה ולמרבה הצער הלכה לבית עולמה. המשפחה כאבה את אובדנה של האם שהיתה יקרה מאוד לילדים.

לאחר כחודשיים האחים הגיעו שוב לפגישה. בתחילת הפגישה הציגו האחים כתב תביעה מרשות מקרקעי ישראל על סך של 2,200,000 ₪ עבור דמי שימוש לרבות תביעה להריסה וכן כתב אישום מהועדה המקומית לתכנון ובניה. האחים היו שבורים. הם הביטו זה בזה ולא ידעו מה לעשות? אין להם את היכולת הכלכלית לשלם את דמי השימוש והם ראו את הנחלה נעלמת להם מתחת לידיים.

האחים הבהירו כי אם התביעה לא תימחק הם לא יוכלו לעמוד בתשלום ויידרשו למכור את הנחלה. מכירת הנחלה ותשלום החובות תביא לקריסה של שתי המשפחות. האחים היו מלוכדים וביקשו למצוא פתרון, לא היה להם מקור מימון והם רצו מכל מאודם לשמור על הנחלה. הוסבר להם כי את התביעה לא ניתן יהיה למחוק אך ניתן יהיה להפחית את דמי השימוש הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.