הליכי גירושין - "עוד מעט הכול ייגמר"
על פירוק שיתוף במקרקעין כזרז לסיום הליכי גירושין בין בני זוג

הליכי גירושין - "עוד מעט הכול ייגמר"
על פירוק שיתוף במקרקעין כזרז לסיום הליכי גירושין בין בני זוג
מאת: עו"ד אביטל רבינוביץ

לית מאן דפליג, כי תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים מהווה "שוט" ואמצעי משפטי נוקשה, אשר יש בו בכדי לזרז את פירוקה של מערכת הנישואין, לחפצים בכך.

בעצם הגשת תביעה זו, מכריז התובע "מלחמה", ומאותת שפניו לגירושין- ויהי מה.
לעיתים קרובות, יש בכוחה של תביעה זו בכדי לסיים הליכים סבוכים, מתישים ועקובי דם (תרתי משמע).

במאמר זה, ננסה לבחון מה משמעותה של תביעה לפרוק שיתוף, תוצאותיה ? הקיימות לנתבע טענות הגנה כלשהן? ועוד .

מקור החיוב הספציפי לפירוק השיתוף במקרקעין מצוי בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין,התשכ"ט-1969, (להלן:"החוק")המורה כדלקמן:

"כל שותף במקרקעין משותפים, זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".

הסעיף הנ"ל הינו ברור וחד משמעי המאפשר לשותף במקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת מבלי שמאפשר למי מהשותפים לחוות דעה או להתנגד לפירוק השיתוף.בדונו בתביעה לפירוק השיתוף אין לבית המשפט כל שיקול דעת, ודי בבקשתו של אחד השותפים כדי להקנות לו את הזכות לפירוק.

האם אמירה גורפת זו, נכונה גם כשמדובר בפירוק שיתוף ביחס לנכס משפחתי, להבדיל מפירוק שיתוף בין שותפים זרים, אשר אינם מקיימים קשרי משפחה?

נקבע בפסיקה, כי על פירוק השיתוף חלים דיני הקניין, ולצורך פירוק השיתוף דין שני בני הזוג כדין זרים מבחינת זכויות הקניין כל זמן שאלו רשומות ע"ש שניהם.

הזכות המוחלטת לפרוק שיתוף בהתאם לסעיף 37 (א) לחוק,סויגה בשני מקרים והם;

א. במקרה בו הורה בית המשפט על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים בדירת מגורים,תעוכב המכירה, עד שיוכח, כי ישנו מדור חילופי הולם לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם,יחדיו.(סעיף 40 (א) לחוק)

ב. יש לעמוד בעקרון תום הלב (בהתאם לסע' 39 לחוק החוזים חלק כללי),התשל"ג-1973, ומכוח הוראות סעיף 61 (ב) לחוק הנ"ל). הלכה למעשה נפסק שיש מקום להפעיל את שקול הדעת מול סעיף 37 (א) לחוק, רק במקרים קיצוניים ביותר של העדר תום לב .

טענה שנטענת לא פעם ע"י הנתבע/ת בניסיון להימלט מפירוק השיתוף היא, כי ניתן לחלק את הבית חלוקה בעין.
טענה זו שאובה מכוח סעיף 39 לחוק, לפיה המחוקק נתן עדיפות לפירוק שיתוף דרך חלוקה בעין, ורק במקרים שהמקרקעין אינם ניתנים לחלוקה, או אם החלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.

לאור האמור לעיל, על התביעה לציין, במפורש,כי בפירוק השיתוף הנדרש לא ניתן לבצע חלוקה בעין ולחילופין בצוע בעין יסב נזק כלכלי.
ועוד, בדומה לכל סוגיה משפטית, יש להתחקות אחרי התכלית השיפוטית.
והרי "פירוק שיתוף במקרקעין נועד להרחקת השותפים זה מזה, ובייחוד אמורים הדברים בשותפים שהם צהובים זה לזה ... בא החוק ומאפשר להפריד בין הדבקים . התכלית אליה שואף החוק היא זו שמעתה ואילך יהיו השותפים לשעבר זה בצד זה ולא- זה בתוך זה." (ע"א 1017/97 רידלביץ נ' מודעי פד"י נב(4)625)

ואכן ביהמ"ש המחוזי (הש' חיים פורת בעמ"ש 1119/99 ) אמץ דעה זו, תוך שהחליט, כי לאור היחסים המעורערים בין בני הזוג, אין לבצע חלוקה בעין,והסיכוי היחיד לפתרון הבעיה הוא מכירת הנכס כולו.

ישנם נתבעים המנסים לחמוק מתביעה לפירוק שיתוף בדרך של הגשת תביעה לשלום בית,בטענה כי פרוק השיתוף ימנע כל סיכוי לשלום בית.
בתי המשפט דחו טענה זו בקובעם, כי תביעת שלום בית אין בה בכדי לעכב את פירוק השיתוף.
לא זו אף זו, תביעת צד לשלום בית, מחייבת דווקא את פירוקו המהיר של השיתוף בבית, לאור התמשכותם הצפויה של ההליכים.

כב' הנשיא ברק קבע בפסק דין מנחה (הלכת בר-אל ע"א 4358/01) קבע: "לעיתים, ובמיוחד כאשר ההתדיינות בפני בית המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקום להורות על פירוק השיתוף באופן מהיר... דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות. במצב שכזה טוב יעשה בית המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים... דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רב יכול שיהווה שיקול המתנגד לעיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים... לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר יחסית בדירת המגורים להסיר אבן נגף להסדרת יתר הנושאים הנתונים במחלוקת".

מעתה אמור, כי דין תביעה לפירוק שיתוף להתברר ללא שיהוי וללא עיכוב.

האמור לעיל נכון ביתר שאת כשצפויים בנסיבות העניין, דיונים מורכבים ומסורבלים, וכשאחד הצדדים מחזיק בשוט ששמו "שלום בית", בכפוף לסייג של חיוב התובע (במקרה שזה הבעל), במדור חילופי המתאים לצרכי הקטינים והמחזיק בהם.

המציאות מוכיחה, כי ברוב רובם של המקרים,לאחר פירוק השיתוף,הדרך "סלולה" לקראת הגירושין המיוחלים...

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.