האם צירוף שותף לחשבון בנק מהווה מתנה
עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה , דיני בנקאות ו/או הוצאה לפועל - דיני משפחה - צוואה - עזבון - חשבון בנק - מתנה - עו"ד נירה אשכנזי - שותף לחשבון בנק
רק מתן מתנה בפועל או קביעה מפורשת יכולה להבטיח העברת כסף בחשבון הבנק לידי מי שבעל החשבון חפץ ביקרו...
שלח שאלה בנושא לעורך דין
האם צירוף שותף לחשבון בנק מהווה מתנה
מאת עוה"ד נירה אשכנזי ואלי יניר *
* משרד עורכי הדין גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות'
במקרה הנדון,זמן קצר לפני מותה צירפה המנוחה, את אחותה כשותפה לחשבון הבנק שבבעלותה, כך שהבעלות על החשבון נרשמה על שם שתי האחיות באופן שווה.
בחשבון הבנק של המנוחה היו מיליוני ₪.
המנוחה לא הותירה אחריה צוואה.
האם צירוף לחשבון הבנק מהווה מתן מתנה?
אחרי מותה של המנוחה, טענה אחותה, כי לאור העובדה שהיא שותפה בחשבון המנוחה, הרי שהיא זכאית למחצית מכספי החשבון, שכן אחותה המנוחה צירפה אותה לחשבון ובכך העניקה לה במתנה מחצית מן הכספים שהיו בו.
ארבעת אחייניה של המנוחה, הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה נגד דודתם (האחות) במסגרתה ביקשו לקבוע כי מלא כל כספי חשבון הבנק שייכים לעיזבון המנוחה, ויש לחלקם בין היורשים על פי דין, וכי אין לראות בצירוף האחות על ידי המנוחה לחשבונה, מתן מתנה של מחצית מכספי החשבון!!
עמדת בית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענת האחות ופסק כי המנוחה העניקה לאחותה מתנה מוגמרת, על כן מחצית מכספי חשבון הבנק, שייכים לאחות השותפה בחשבון, ואילו המחצית השנייה שייכת לעיזבון.
בית המשפט לענייני משפחה הסתמך בעיקר על עדויותיהם של עובדי הבנק בו התנהל החשבון אשר העידו כי כוונת המנוחה הייתה להעניק מתנה לאלתר לאחותה עוד בחייה ועל כן הכספים בחשבון מגיעים לאחות.
על החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו האחיינים ערעור למחוזי, אשר הפך את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי כוונת המנוחה הייתה להעניק את המתנה רק לאחר מותה ולא בחייה, ועל כן מתנה זו אינה תקפה בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לחוק הירושה.
מאת עוה"ד נירה אשכנזי ואלי יניר *
* משרד עורכי הדין גבי מיכאלי, נירה אשכנזי ושות'
אדם נמצא על ערש דווי, ומעוניין לתת עוד בחייו מתנה למי מקרוביו באמצעות צירופו כשותף לחשבון הבנק שלו.
כיצד יבטיח אותו אדם כי אכן המתנה תושלם ולא יוכלו לתקוף את רצונו לאחר מותו?
לאחרונה נדונה שאלה שכזו בפני בית המשפט העליון.
המדובר בצומת המשולשת שבין דיני המתנה, דיני הירושה ודיני הבנקאות.
בית המשפט העליון קבע, כי על מנת שנראה בשותף המצטרף לחשבון, כמקבל מתנה לאלתר, יש להוכיח שני תנאים מצטברים (בראיות ברורות חיצוניות וחד משמעיות):
כיצד יבטיח אותו אדם כי אכן המתנה תושלם ולא יוכלו לתקוף את רצונו לאחר מותו?
לאחרונה נדונה שאלה שכזו בפני בית המשפט העליון.
המדובר בצומת המשולשת שבין דיני המתנה, דיני הירושה ודיני הבנקאות.
בית המשפט העליון קבע, כי על מנת שנראה בשותף המצטרף לחשבון, כמקבל מתנה לאלתר, יש להוכיח שני תנאים מצטברים (בראיות ברורות חיצוניות וחד משמעיות):
- א.גמירות דעת של נותן המתנה להעניק את המתנה.
- ב.הוכחת העיתוי למתן המתנה, טרם המוות ולא לאחריו.
במקרה הנדון,זמן קצר לפני מותה צירפה המנוחה, את אחותה כשותפה לחשבון הבנק שבבעלותה, כך שהבעלות על החשבון נרשמה על שם שתי האחיות באופן שווה.
בחשבון הבנק של המנוחה היו מיליוני ₪.
המנוחה לא הותירה אחריה צוואה.
האם צירוף לחשבון הבנק מהווה מתן מתנה?
אחרי מותה של המנוחה, טענה אחותה, כי לאור העובדה שהיא שותפה בחשבון המנוחה, הרי שהיא זכאית למחצית מכספי החשבון, שכן אחותה המנוחה צירפה אותה לחשבון ובכך העניקה לה במתנה מחצית מן הכספים שהיו בו.
ארבעת אחייניה של המנוחה, הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה נגד דודתם (האחות) במסגרתה ביקשו לקבוע כי מלא כל כספי חשבון הבנק שייכים לעיזבון המנוחה, ויש לחלקם בין היורשים על פי דין, וכי אין לראות בצירוף האחות על ידי המנוחה לחשבונה, מתן מתנה של מחצית מכספי החשבון!!
עמדת בית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענת האחות ופסק כי המנוחה העניקה לאחותה מתנה מוגמרת, על כן מחצית מכספי חשבון הבנק, שייכים לאחות השותפה בחשבון, ואילו המחצית השנייה שייכת לעיזבון.
בית המשפט לענייני משפחה הסתמך בעיקר על עדויותיהם של עובדי הבנק בו התנהל החשבון אשר העידו כי כוונת המנוחה הייתה להעניק מתנה לאלתר לאחותה עוד בחייה ועל כן הכספים בחשבון מגיעים לאחות.
על החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו האחיינים ערעור למחוזי, אשר הפך את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי כוונת המנוחה הייתה להעניק את המתנה רק לאחר מותה ולא בחייה, ועל כן מתנה זו אינה תקפה בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לחוק הירושה.
סעיף 8(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כדלקמן: "מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה".
עמדת בית המשפט העליון היא כי צירוף האחות לחשבון הבנק אינו מהווה תחליף למתן מתנה
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי, הגישה האחות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.בית המשפט העליון דחה את טענות האחות וקיבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע כי עדויות עובדי הבנק כפי שהובאו בבית המשפט לענייני משפחה אינם הוכחה חד משמעית לרצונה של המנוחה להעניק מתנה מוגמרת עוד בחייה. עוד קבע בית המשפט העליון כי לאור הקבוע בסעיף 8(ב) לחוק הירושה, אין תוקף להענקת המתנה על ידי המנוחה לאחותה, מאחר שכוונתה היתה להעניק את הכספים לאחות לאחר המוות (ולא בחייה של המנוחה).
במילים אחרות, צירוף שותף לחשבון בנק שמטרתו הענקת כספי החשבון לשותף רק לאחר פטירת השותף האחר אין לה תוקף לאור הקבוע בחוק הירושה.
מה המצב לגבי סעיף "אריכות ימים" בחשבון?
מעבר לכך, בית המשפט העליון מציין במפורש בפסק הדין, כי גם סעיף "אריכות ימים", עליו חותמים בעלי חשבון בנק משותף בעת פתיחתו, לפיו לאחר מותו של שותף, הבעלות על יתרת הכספים בו עוברת לשותף האחר, לא יכול להוות תחליף לצוואה.
בית המשפט העליון בפסק דינו מציין בנוסף את ההבחנה שנעשתה בהלכה הפסוקה בין חשבון בנק אשר מלכתחילה, נפתח כחשבון בנק משותף, שאז חזקה היא שהכספים הם בבעלות משותפת של כל אחד מהשותפים אלא אם כן הוכח אחרת, לבין חשבון בנק, שרק בשלב מאוחר יותר צורף שותף נוסף לחשבון ובמקרה זה על מנת להוכיח כי השותף אשר צורף מאוחר יותר זכאי למחצית מהכספים הנמצאים בו, יש להוכיח קיומה של מתנה בהתאם להוראות חוק המתנה, התשכ"ח-1968 ולעמוד בשני התנאים כפי שפורטו לעיל, ולהוכיח אותם על בסיס ראיות ברורות וחד משמעיות (במקרה שכזה נטל ההוכחה הוא כבד ומוגבר!!).
אז מה מומלץ לעשות במידה ורוצים לתת מתנה של כסף בחשבון הבנק
לאור הקבוע בסעיף 8|(ב) לחוק הירושה, ולאור קביעת בית המשפט העליון בתיק הנ"ל, על מנת להבטיח כי רצונו של המת יתקיים לאחר מותו במידה והינו מעוניין לצרף שותף לחשבון הבנק שלו, על אותו אדם לערוך צוואה, ולקבוע בצוואתו באופן ברור וחד משמעי, מה יעשה עם רכושו, לרבות חשבונות הבנק שלו– רק מתן מתנה בפועל או קביעה מפורשת יכולה להבטיח העברת כסף בחשבון הבנק לידי מי שבעל החשבון חפץ ביקרו.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי, הגישה האחות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.בית המשפט העליון דחה את טענות האחות וקיבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע כי עדויות עובדי הבנק כפי שהובאו בבית המשפט לענייני משפחה אינם הוכחה חד משמעית לרצונה של המנוחה להעניק מתנה מוגמרת עוד בחייה. עוד קבע בית המשפט העליון כי לאור הקבוע בסעיף 8(ב) לחוק הירושה, אין תוקף להענקת המתנה על ידי המנוחה לאחותה, מאחר שכוונתה היתה להעניק את הכספים לאחות לאחר המוות (ולא בחייה של המנוחה).
במילים אחרות, צירוף שותף לחשבון בנק שמטרתו הענקת כספי החשבון לשותף רק לאחר פטירת השותף האחר אין לה תוקף לאור הקבוע בחוק הירושה.
מה המצב לגבי סעיף "אריכות ימים" בחשבון?
מעבר לכך, בית המשפט העליון מציין במפורש בפסק הדין, כי גם סעיף "אריכות ימים", עליו חותמים בעלי חשבון בנק משותף בעת פתיחתו, לפיו לאחר מותו של שותף, הבעלות על יתרת הכספים בו עוברת לשותף האחר, לא יכול להוות תחליף לצוואה.
בית המשפט העליון בפסק דינו מציין בנוסף את ההבחנה שנעשתה בהלכה הפסוקה בין חשבון בנק אשר מלכתחילה, נפתח כחשבון בנק משותף, שאז חזקה היא שהכספים הם בבעלות משותפת של כל אחד מהשותפים אלא אם כן הוכח אחרת, לבין חשבון בנק, שרק בשלב מאוחר יותר צורף שותף נוסף לחשבון ובמקרה זה על מנת להוכיח כי השותף אשר צורף מאוחר יותר זכאי למחצית מהכספים הנמצאים בו, יש להוכיח קיומה של מתנה בהתאם להוראות חוק המתנה, התשכ"ח-1968 ולעמוד בשני התנאים כפי שפורטו לעיל, ולהוכיח אותם על בסיס ראיות ברורות וחד משמעיות (במקרה שכזה נטל ההוכחה הוא כבד ומוגבר!!).
אז מה מומלץ לעשות במידה ורוצים לתת מתנה של כסף בחשבון הבנק
לאור הקבוע בסעיף 8|(ב) לחוק הירושה, ולאור קביעת בית המשפט העליון בתיק הנ"ל, על מנת להבטיח כי רצונו של המת יתקיים לאחר מותו במידה והינו מעוניין לצרף שותף לחשבון הבנק שלו, על אותו אדם לערוך צוואה, ולקבוע בצוואתו באופן ברור וחד משמעי, מה יעשה עם רכושו, לרבות חשבונות הבנק שלו– רק מתן מתנה בפועל או קביעה מפורשת יכולה להבטיח העברת כסף בחשבון הבנק לידי מי שבעל החשבון חפץ ביקרו.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info