הסכם ממון מציל חיים

רון וגליה התחתנו בגיל 24. רון הוא בן להורים בעלי זכויות בנחלה במרכז הארץ, חקלאים שעסקו בגידול הודים למחייתם. רון סייע להורים עוד בהיותו ילד בעבודה בנחלה ובמהלך השנים החליף את האבא לאחר שזה פרש לגמלאות.

רון וגליה בנו בית בנחלה של ההורים מיד לאחר החתונה והתגוררו בו שלושים שנים באושר וגידלו חמישה ילדים. לרון יש שלושה אחים ואחיות שמתגוררים מחוץ למושב.

ההורים התבגרו וביקשו להסדיר את הזכויות בנחלה לאחר שילכו לבית עולמם. כאשר הם הגיעו לערוך צוואה הם הסבירו כי לכל הילדים ברור שרון יקבל את הזכויות בנחלה לאחר שהם ילכו לעולמם. לילדים האחרים ההורים ייעדו נכסים נוספים וכספים שהיו ברשותם.

הצוואה נערכה ורון נרשם כיורש שיקבל את הזכויות בנחלה, כאשר היורשים האחרים יקבלו בחלוקה שווה את הנכסים האחרים של ההורים. בתהליך עריכת הצוואה לאחר ייעוץ שההורים קיבלו, הם החליטו כי למרות שהילדים ביחסים טובים וברור להם שרון יקבל את הזכויות בנחלה, כי הם לא ישתפו את הילדים בעריכת הצוואה אלא יודיעו להם לאחר החתימה על הצוואה עריכתה. הילדים קיבלו בהבנה את ההודעה של ההורים לאחר החתימה על הצוואה ואף אחד מהם לא ערער או הרהר אחרי רצון ההורים.

החיים בנחלה המשיכו כסדרם גם לאחר עריכת הצוואה. רון עבד בחקלאות ופיתח את המשק החקלאי וסייע להורים בכלכלה באהבה רבה. הנכדים גדלו והמשיכו בדרכם, המשפחה היתה מלוכדת ושמחה.

רון נהג ללכת במשך שנים רבות הליכת בוקר בשעות המוקדמות להנאתו. בבוקר אחד בקיץ 2012 רון הוציא מכתב מתיבת הדואר שהיה ממוען אליו ממשרד עו"ד. רון שלא היה רגיל לקבל מכתבים ממשרדי עו"ד התיישב על הספסל ליד תיבות הדואר ופתח את המכתב כשדאגה החלה להתפשט על פניו.רון החל לקרוא את המכתב וככל ושהרגעים חלפו והשורות עברו למולו, הוא הרגיש שכל הדם נוזל מגופו, הידיים החלו לרעוד ודמעות זלגו מעיניו. רון הגיע למחצית המכתב והניח אותו בצד על הספסל, הוא לא יכול היה להמשיך לקרוא עוד. בין הדמעות הוא ניסה להבין מה קרה? איך זה יכול להיות? איך הוא לא ראה את זה מגיע? כאשר הדמעות נרגעו מעט הוא החליט לחזור ולסיים
את המכתב. הנייר היה ספוג מדמעות אך המילים הדהדו היטב בראשו של רון: "החלטתי להודיע לך שאני רוצה להתגרש ואני זכאית לזכויות בנחלה".

כן, זו היתה גליה, האשה עימה הוא חי שלושים שנים. איתה הוא הביא לעולם חמישה ילדים מוכשרים, יפים וטובי לב, איתה היא העביר חיים שלמים.  הוא לא הבין איך זה קרה לו? איך זה יכול להיות? הרי הוא אוהב אותה והם חיים בשלווה, אומנם לעיתים אחד ליד השני אבל חיים והוא מרגיש שטוב לו וטוב לילדים.

רון ניסה לקום מהספסל אך רגליו לא נשאו אותו והוא התעלף על הרצפה. שכן שעבר בהליכת הבוקר המסורתית במושב הבחין בו וניסה להעיר אותו. רון התעורר והלך לביתו אבל וחפוי ראש. בבית חיכתה לו גליה. כאשר היא הבחינה שרון מגיע וראתה את פניו היא הבינה שהוא קיבל את המכתב. הוא נכנס הביתה הביט בה בעיניים דומעות ושאל: "גליה יכול להיות שאת שלחת את המכתב הזה? תגידי לי שזו בדיחה?    גליה הביטה בו בחזרה במבט חודר ואמרה: רון זה נגמר אני מתנצלת, אני החלטתי שאני רוצה להמשיך בחיי!

רון ניסה להבין מה קרה? אך גליה השתיקה אותו וביקשה ממנו שיתארגן להליך של גירושין ודרשה כי מעתה כל הקשר יתבצע באמצעות עורכת הדין שלה לענייני גירושין. גליה כבר היתה מוכנה עם המזוודה. לאן את הולכת שאל אותה רון? לא דיברנו, לא הסברת לי מה קרה? איך פתאום קיבלת החלטה לפרק משפחה אחרי כל כך הרבה שנים? גליה פנתה אליו ואמרה: "רון, המזוודה הזו היא שלך אתה הולך!".   רון ההמום הביט במזוודה, הביט בגליה, הוא ראה שהיא מביטה בו בחזרה, המבט שלה לא היה כמו אתמול, זו היתה גליה אחרת עם עיניים חודרות, פנים שלא זזות, עומדת שם ממול חזקה איתנה בעמדתה, לאן נעלם הלב שלה הוא חשב לעצמו, אני לא מכיר אותה. ובעוד המחשבות עוברות בראשו רון והתמוטט. גליה הלכה. רון התעורר לאחר כשעה ומצא את עצמו לבד בבית. הוא ראה מכתב שגליה הותירה אחריה בו כתוב: אני מבקשת שלא תהיה כאן כשאחזור!

כך הסתיים לו סיפור אהבה של עשרות שנים, בבוקר אחד בקיץ 2012. רון שאהב את גליה שנים רבות, לא יכול היה לצפות את הסוף של היחסים ועוד יותר מכך, הוא לא דמיין בחלומות הכי הזויים שלו, מה צופן לו העתיד מול גליה במאבק על הנחלה.

הסיפור קורע לב! ניסיתי להעביר לקוראים את התהליך הרגשי שעבר על רון ואת ההפתעה שציפתה לו באותו הבוקר, בכדי להכניס את הקוראים לתוך עולם שהם רואים בתקשורת או אצל השכנים ולא מדמיינים שיכול להגיע לביתם.

בתהליך גירושין אותו עוברת משפחה ולא רק במגזר החקלאי, במקרים רבים, המשפחה מתפרקת. בנוסף לצער הרב ולעגמת הנפש ולפצעים שיסחבו איתם הילדים כל החיים, העיסוק בפירוק השיתוף הוא מתיש ונותן את המכה הניצחת על פירוק היחסים והמשפחה.
הליך גירושין טומן בחובו מספר זירות, ובמקרים בהם הנחלה היא חלק מזירת ההתאבקות, יש להכיר את המהמורות והמלכודות ולא ליפול בהן. ההיכרות עם המסגרת החוקית של הנחלות חשובה להורים ולילדים כאחד וההסדרה צריכה להיות בטרם הנישואין ובטרם הבניה בנחלה.

בסיפור של רון וגליה אחרי שכל אחד אוסף את עצמו ומבין מול מה הוא עומד במלחמת האין ברירה, יש חשיבות רבה לשמור על הנחלה בתוך המשפחה. התיק המשפטי יקום ויפול על עובדות וראיות ועל הסכמים שהסדירו את היחסים בין בני הזוג ובין בני הזוג להורים.

במקרה שלנו לרון וגליה לא היה הסכם ממון שהסדיר את הזכויות בנחלה. לא היה הסכם שקבע כי לגליה אין זכויות בנחלה או כי אין לה זכויות בבית המגורים או בכל חלק אחר בנחלה. לא היה הסכם שקבע כי במקרה של פרידה היא תידרש לעזוב את הנחלה. לא היה הסכם בין רון וגליה להורים שמסדיר את זכות המגורים בלבד בנחלת ההורים.

בפסיקה נערכו דיונים ארוכים ביחס לשאלה: "האם ההורים התכוונו לכך שהילד יבנה בית בנחלה בלבד או שהתכוונו לתת לו את הזכויות בכל הנחלה?"

במקרה שלנו, רון וגליה היו נשואים שנים רבות ובנו בית בנחלה. בפסיקה נקבע במקרים רבים, כי כאשר אין הסכם בין ההורים לבין הילדים שמסדיר את המגורים בבית בלבד או את בניית הבית בלבד בנחלה, והילדים מתגוררים תקופות ארוכות בנחלה, כי היתה כוונה להורים לתת לילדים במתנה גם את הקרקע עליה בנוי בית המגורים ולא רק את זכות המגורים או את הזכות לבנות בית בנחלה.

השאלה האם מדובר על בניית בית או מתן זכויות בכל הנחלה, עולה בפסיקה גם במקרים שבהם על המושב חל הסכם משולש (רמ"י, סוכנות, אגודה). במקרה של הסכם משולש ניתן למנות בן ממשיך שיתקבל כחבר אגודה, יירשם בסוכנות היהודית כבן ממשיך כאשר לאחר המינוי הסוכנות שולחת הודעה לרמ"י על המינוי ורמ"י מציינת את המינוי באישור הזכויות.

הפסיקה קבעה כי גם במקרים בהם המינוי נרשם בסוכנות ולא הועברה הודעה לרמ"י בדבר המינוי והוא לא נרשם ברמ"י, כי המינוי בסוכנות הוא שיוצר את הזכות של הבן הממשיך וכי הוא הושלם כדין.

הפסיקה עסקה רבות בשאלה: מה קורה אם המינוי לא נרשם? האם מדובר על התחייבות לתת מתנה שניתן לחזור ממנה? בפסיקה נקבעו מבחנים לצורך מענה על שאלה זו כאשר כל מקרה הוכרע לפי המסגרת העובדתית.

בכדי להימנע ממצב שבו בית המשפט יקבע כי להורים היתה כוונה לתת לילד שבנה בנחלה את כל הנחלה ולא רק זכות לבניית בית מגורים, יש לחתום על הסכם שמגדיר היטב את הזכויות. על דרך השלילה הפסיקה קובעת, כי כאשר אין הסכם ומונה בן ממשיך שנרשם כדין ואין ראיה שמצביעה על כך שהיתה כוונה לאפשר לבן הממשיך לבנות בית בלבד, כי הכוונה היתה לתת לו את כל הזכויות בנחלה והמינוי נותר בתוקפו.

בפסיקה נשאלה השאלה: האם כאשר מונה בן ממשיך שנפטר הזכות פוקעת או עוברת לבת הזוג?

באחד המקרים, מונה בן ממשיך שבנה בית בנחלת ההורים. לאחר שהבן מונה כבן הממשיך הוא התחתן והכלה לא נרשמה כבת ממשיכה ולאחר מכן הבן הממשיך נפטר. ההורים הגישו תביעה כנגד הכלה וביקשו כי בית המשפט יורה על העברת הזכויות לבן האחר.

בית המשפט קובע, כי הואיל והכלה התגוררה עם הבן שנים רבות בנחלה, הם בנו בית בנחלה, קיימו חיים תקינים וגידלו ילדים והואיל ואין הסכם שאומר אחרת, כי היא זכאית לזכויות בנחלה מתוקף המינוי של הבן הממשיך לפי הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג. בית המשפט אף מבהיר, כי בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), בהגדרת "בן ממשיך" נכללים גם בני זוג ועל כן הכלה זכאית לזכויות של בעלה שנפטר ומונה כבן ממשיך.

הפסיקה עסקה בשאלה זו במקרים נוספים, כאשר חל הסכם משולש ואף נדרשה לשאלה: האם כאשר בעבר חל על המושב הסכם משולש וכיום חל עליו הסכם דו צדדי ונעשה מינוי של בן ממשיך בעבר, המינוי הוא בתוקף?  הפסיקה קבעה כי המינוי הוא בתוקף אם נרשם כדין כאשר חל הסכם משולש גם אם היום ההסכם הוא דו צדדי.

באחד המקרים כאשר ביקשנו לערוך צוואה ועל המושב חל הסכם דו צדדי, שאלנו את ההורים, אם כאשר היה הסכם משולש מונה בן ממשיך? ההורים לא זכרו כלל כי הם מינו בעבר בן ממשיך, אך בבדיקה מול הסוכנות היהודית עלה כי אכן מונה בן ממשיך בעבר ונדרשנו להליך גישור ארוך מול הבן שמונה לפני עשרות שנים בכדי שיסכים לוותר על המינוי. במקרה זה הבן לא גר בנחלה ולא היתה לו כל זיקה לנחלה ולמרות זאת הוא לא הסכים לוותר אלא לאחר הסדר כספי סבוך שדרש התערבות של כל בני המשפחה וגרר את ההורים והילדים להליכי גישור גדושים בתעצומות נפש.

המסקנה המתבקשת עליה אנו חוזרים רבות היא - הורים חייבים הסכמים מול הילדים בטרם ביצוע בנייה בנחלה.

מסקנה נוספת- ילדים שמכניסים כלות וחתנים לנחלת ההורים, חייבים לחתום על הסכם ממון ולהסדיר את היחסים בין בני הזוג למקרה של פרידה וכן להסדיר צוואות למקרה של מוות כי הסכם ממון חל בחיים. מגמת הפסיקה היא, כי במקרים בהם היו הסכמים שהסדירו את היחסים, בתי המשפט הלכו במתווה של ההסכמים גם אם דובר במינוי בן ממשיך או בהעברה במתנה שהושלמה או שלא הושלמה.

הסכם שמסדיר את היחסים בין ההורים לבין הילדים או הסכמי ממון בין בני זוג, הם מצילים חיים ממש!

אם אתם שואלים מה קרה בסופו של הסיפור על רון וגליה אז נשתף אתכם. רון וגליה עברו הליכים ארוכים ומייגעים, הוציאו כספים רבים על ייצוג משפטי, כאשר גליה דרשה את מלוא הזכויות בנחלה ולחילופין את פיצול בית המגורים ורישום הזכויות על שמה. בסופו של ההליך בוצע פיצול של הבית מהנחלה והבית נמכר וגליה קיבלה 60% מהתמורה. זה היה המחיר שההורים המבוגרים ורון השבור היו צריכים לשלם בכדי להוציא את הכלה שהפכה לתקלה מהנחלה.

ושוב נדגיש - אם היה הסכם ממון הסוף היה אחר לגמרי!
בעידן הנחלה המהוונת בו ניתן יהיה לבנות שלוש יחידות בשלושה מבנים ולפצל שני מגרשים, הורים עשויים למצוא את עצמם עם שני ילדים כלות וחתנים בנחלה. מצב זה הוא מורכב מאוד מכל בחינה ובייחוד מבחינה משפטית. אנו מבקשים כי תסדירו את הזכויות בכדי לשמור על המשפחות ועל הנחלה לדורות!

לסיום נברך את הקוראים בברכה לחודש אלול, שתכתבו ותחתמו בספר חיים טובים, שתשרה בביתכם אהבה, אחווה, שלום ורעות והרבה שמחה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.