חמישה יורשים בנחלה אחת

"נחלות לא מוכרים". כך אמרנו לחמישה יורשים שביקשו עזרה כיצד לנהוג בנחלה שהותירו ההורים לאחר שהלכו לעולמם.

בצוואת ההורים נכתב, כי הנחלה תחולק בין היורשים שווה בשווה כלומר 1/5 לכל יורש. בנחלה מתגורר דני האח הבוגר, בבית שנבנה על ידו לפני כשלושים שנה, והאחים האחרים מתגוררים מחוץ למושב. בנחלה קיים בית ההורים וכן מספר מבנים חקלאיים. שני מבנים חקלאיים הוסבו על ידי ההורים למגורים ללא היתרי בניה לפני כעשר שנים והם מושכרים.

היורשים הגיעו לאחר שניסו להגיע להסכמות ביניהם כיצד לחלק את הזכויות בנחלה, מהלך שלא צלח במשך כשלוש שנים מאז אחרון ההורים נפטר. כאשר בחנו את רצונות היורשים מצאנו, כי דני דורש להישאר בנחלה ולפצל את בית המגורים. יורש אחד מעוניין למכור כי הוא זקוק לכסף ושלושה אחרים מעוניינים לקבל זכויות בנחלה.

הסיבה שהיורשים לא הגיעו להסכמות ביניהם היתה, מחד, הרצונות הנוגדים שלהם וחוסר ההבנה כיצד לבצע את החלוקה, מאידך, העובדה שההורים לא קבעו הוראות ברורות בצוואה כיצד לבצע את החלוקה כאשר כל אחד מהיורשים טוען שהוא יודע מה היה רצון ההורים.

ההורים לא קבעו בצוואה כי הזכויות יימכרו אלא שרצון ההורים היה שכל אחד מהיורשים יקבל 1/5 מהזכויות בנחלה.

בשלב ראשון נדרשנו להסביר ליורשים את המצב המשפטי ביחס לזכויות והעובדה כי הנחלה ניתנת לרישום ע"ש יורש אחד. בנוסף הסברנו, כי החלטות רמ"י הקיימות ואישור הבית השלישי בחלקת המגורים, מאפשרים לנו מרחב פעולה בנחלה כך שניתן לפצל שני מגרשים מהנחלה ולרשום את הזכויות ע"ש שני יורשים כאשר אחד מהם יירשם כבעל הזכויות בנחלה המפוצלת.

אחר שהגענו למסקנה כי שווי בית מפוצל נטו שווה לנחלה מפוצלת נטו יכולנו להציג ליורשים את תשלומי האיזון שיידרשו על מנת לבצע השוואה ביחס לזכויות שיתקבלו אצל כל אחד מהם.

בהמשך לניתוח העלויות והאיזונים, נתקלנו בבעיה. עמדו בפנינו חמישה יורשים והיה חסר לנו מגרש אחד\ שכן ארבעה מהם ביקשו לקבל "נתח" מהנחלה בעוד ההחלטות מאפשרות לחלק את הנחלה ביון שלושה (שני מגרשים ונחלה מפוצלת). כעת נדרשנו להליך גישור אינטנסיבי בין היורשים על מנת "לפרק" את המוקש שנוצר ביחס לחלוקת הזכויות.

בשיחות אישיות שקיימנו עם היורשים מצאנו קנאה של היורשים בדני האח הבוגר שגר בנחלה שלושים שנה. היורשים טענו כי דני לא התייחס לעובדה שהוא קיבל מההורים "מתנה" בדמות זכות במגרש לבנייה בתוך שטח הנחלה עליו הוא מתגורר שלושים שנה והם ביקשו להפחית את שווי השימוש מחלקו של דני. בנוסף נמצא, כי היורשים שומרים "בבטן" כעסים כלפי רון הילד הצעיר שקיבל מההורים כספים לשהות בחו"ל במהלך לימודי הדוקטורט והציגו חישוב של מאות אלפי שקלים שההורים השקיעו בו ודרשו להפחית מחלקו. עוד הוצג כי אורן הילד הרביעי התגרש מאשתו וההורים נאלצו לשלם פיצוי לגרושתו בסך חמש מאות אלף ₪ בכדי שתסכים לעזוב מבנה שבו הם התגוררו בנחלה במשך חמש עשרה שנים וגם סכום זה דרשו להפחית מחלקו של אורן.

היורשים שהטענות הופנו כלפיהם קיבלו זאת במורת רוח ואיימו לנטוש את התהליך. החלופה שעמדה על הפרק היתה פירוק שיתוף בהליך משפטי. הסברנו כי בהליך משפטי כולם יצאו עם ידם על התחתונה ועם תמורה נמוכה יותר. הליך משפטי אורך שנים, העלות הינה מאות אלפי ₪, יידרש תשלום למנהל עיזבון שימונה על ידי בית המשפט כאשר התוצאה הסופית תהיה דומה מאוד לתוצאה שתושג בגישור. לאחר חשיבה מחודשת הוחלט להמשיך בדיונים עד שיצא עשן לבן.

בשיחות אישות שנערכו עם היורשים מצאנו עוד הרבה "צפרדעים" שכל אחד בלע במהלך כל השנים לרבות חיכוכים בין הכלות והחתנים על נושאים שאין להם כל קשר לנחלה.

הליך הגישור ארך שמונה פגישות ארוכות במהלכן כל אחד פרק את אשר על ליבו בפגישות פרטניות ובשילובים שונים של היורשים.

התוצאה בסיום ההליך היתה, שרון הילד הצעיר קיבל את הנחלה המפוצלת, דני פיצל את הבית מהנחלה ושלושה אחרים קיבלו פיצוי כספי, הכל בוצע לפי חוו"ד שמאי עדכנית שקבעה שווי בכסף או בשווה כסף של 1/5 מהזכויות בנחלה מלאה וכמה כל אחד צריך לפצות. כמובן כי לכל התהליך היו השלכות מס ביחס לכספים ששולמו על ידי היורשים שלא מתוך קופת העיזבון וגם שיקולים אלה נלקחו בחשבון בעת ביצוע החלוקה.

המסקנה שעולה מהתהליך הינה ברורה: כאשר הנחלה עולה על שולחן הדיונים "הקופים רצים" והרבה טיעונים שכלל לא קשורים לנחלה יעלו לאוויר, לרבות כאלו שלא דמיינו שנותרו בתוך הלב של היורשים. לכן הורים חייבים להותיר אחריהם צוואה ברורה וסדורה היטב שתאפשר ליורשים לבצע את החלוקה במועד הקובע, לרבות תכנון מס מתאים לביצוע החלוקה על מנת להפחית את חבויות המס.

העיקרון של אי מכירת הנחלה ושמירתה לדורות צריך להנחות הורים כאשר הם כותבים צוואה. הצוואה חייבת להיות מפורטת על מנת לאפשר ליורשים לפתור את המחלוקות ביניהם. הותרת שיקול דעת רחב ליורשים יכול להיות לרועץ וכל מקרה ייבחן לגופו. השיקול של שיתוף הילדים בעריכה הצוואה נדון על ידנו רבות והסברנו כי כל מקרה ייבחן לגופו, כאשר הניסיון מלמד כי בהרבה מקרים הורים בחרו שלא לשתף את הילדים בעריכת הצוואה על מנת למנוע מאבקי ירושה מעל ראשם של ההורים.

"בעידן הנחלה המהוונת" שמירת הזכויות בנחלה לדורות מקבלת משנה תוקף ואנו ממליצים להורים וליורשים להבין היטב את "עידן הנחלה המהוונת" בכדי לשמור על המשפחה והנחלה לדורות.

הכותבים מתמחים באגודות שיתופיות, במינהל ובמיסוי www.lieblaw.co.il

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.