האם יכול מי שהזכויות אינן חלק מעיזבונו - להעבירן לאחר לאור סעיף 20ה להסכם המשולש?

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי , דיני משפחה - דיני משפחה במושב - ירושת משק חקלאי - בר רשות - אי מינוי בן ממשיך -החוזה המשולש

אותו זוכה בהתאם לצוואה אינו נחשב "יורש" אלא כמעין "בן ממשיך" ולכן לא חלה עליו החובה לפצות את יתר היורשים עפ"י דין.

שלח שאלה בנושא לעורך דין

האם יכול מי שהזכויות אינן חלק מעיזבונו - להעבירן לאחר לאור סעיף 20ה להסכם המשולש?
מאת : עו"ד אריאל דרור

תמ"ש (ק"ג) 25551-01-14, פלוני נ' אלמונית, עסק במקרה מעניין בנושא הורשת זכויות במשק. באותו מקרה, הזכויות במשק נשוא המחלוקת רשומות על שם המנוחים. התובע והנתבעות הינם ארבעה מילדי המנוחים. למשק לא מונה "בן ממשיך" ובהתאם לרישומים ברשות מקרקעי ישראל, הזכויות במשק רשומות על שם המנוחים, כבני רשות.

המנוחה נפטרה שנים רבות אחרי המנוח, והותירה צוואה בה הנחילה את עזבונה, לרבות זכויותיה במשק, לבתה, הנתבעת 1.

הבת הגישה בקשה לצו קיום צוואה ואילו אחיה, התובע, הגיש התנגדות לצוואה. הצדדים הגיעו להסכמות ונקבע, בין השאר, כי הנתבעת 1 רשאית לפעול לפי צו קיום הצוואה לצורך העברת הזכויות במשק על שמה ולאחר מכן תירשם הערה אצל הגורמים המיישבים בדבר איסור לבצע כל דיספוזיציה שהיא במשק (למעט רישום הזכויות במשק על שם הנתבעת 1, כאמור). תוקפו של הצו הינו לשנה.

כעת, עבר מרכז הכובד במחלוקת לשאלה האם ניתן להעביר את הזכויות במשק באמצעות צוואה. ככל שהתשובה היא חיובית - האם על הזוכה עפ"י הצוואה לפצות את היורשים האחרים בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה?
ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא שלילית –יש לבחון, האם יש להחיל את סעיף 114 לחוק הירושה בכלל?

התובע טען, כי לאחר פטירת אביו לא הוצא צו ירושה בעניין עזבונו וזכויותיו במשק לא עברו על שם המנוחה. כן נטען כי בניגוד לנתבעת 1, הוא וילדיו עוסקים בחקלאות והוא מתגורר במושב בעוד והנתבעת 1 מתיישבת מחוץ ליישוב חקלאי.

כן טען הוא כי משק חקלאי אינו מהווה חלק מעיזבון ועל כן לא ניתן להורשה. לדידו, במות בעל הרישיון הרי שהרישיון פוקע ולחילופין עובר הרישיון בהתאם לקבוע בהסכם שאליו כפוף בעל הרישיון, קרי ההסכם המשולש ו/או ההסכם הדו צדדי, בהתאם לעניין. נטען כי בסעיף 20 להסכם המשולש החל על המשק נקבע כי המשק אינו חלק מהעיזבון ולכן העברת הזכויות בו מכוח צוואה – מנוגדת ללשון ההסכם. לשיטתו – יש להחיל את הוראת סעיף 114 לחוק הירושה, שעה שלא היה למנוחה בן זוג     במותה וכן לא מונה "בן ממשיך" למשק. לפיכך, לדעתו – על בית המשפט לקבוע מי מבין יורשיה של המנוחה יכול לקיים את המשק ומהו גובה הפיצוי אותו יעניק ליתר היורשים.

הנתבעת 1 טענה כי בית המשפט איפשר לה לפעול בהתאם לצו קיום הצוואה לצורך העברת הזכויות במשק על שמה, והדבר מהווה מעשה בית דין.בנוסף – המנוחה חתמה בחייה על תצהיר מתנה לטובת הנתבעת 1 בדבר רצונה להעניק     את מלוא הזכויות במשק לנתבעת 1.

על הזכויות במשק חל הסכם המשולש ומכוח סעיף 20 ה להסכם זה, משנפטר     האב, והאם המנוחה נותרה בחיים הרי שזכויותיו עברו אליה ולכן בשעת מותה הייתה היא בת
הרשות היחידה במשק.

כן נטען כי מלשון ההסכם המשולש עולה כי המשק אינו חלק מעיזבונו של חבר
באגודה, הרי שאין בהסכם הוראה מפורשת לפיה לא ניתן להעביר את הזכויות במשק
באמצעות צוואה.

קביעת ביהמ"ש
זכויות בני הרשות במשבצת הקרקע עליה הוקם המושב, מוסדרות בהסכם המשולש. סעיף 20 להסכם המשולש קובע מדרג בהורשת זכויות בר הרשות אשר תחילתו העברת הזכויות לבן/בת הזוג שנותר, וככל שלא נותר בן /בת זוג תיבחן השאלה האם מונה ע"י ההורים בעלי הזכויות בן ממשיך אשר אליו תעבורנה הזכויות, וככל שגם התשובה לשאלה זו הינה שלילית – תועברנה הזכויות במשק עפ"י עקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה.
עם פטירת האב המנוח, עברו זכויותיו במלואן לרעייתו. משהלכה המנוחה לעולמה –יש לבחון שוב את סעיף 20 ה.

במקרה זה, לא הותירה המנוחה בן זוג ולא מונה על ידה ו/או ע"י בעלה המנוח "בן ממשיך" לניהול והחזקת המשק. עם זאת, חתמה המנוחה בחייה על תצהיר מתנה לפיו ביקשה להעניק את הזכויות במשק לנתבעת 1.
משכך, יש לפנות להוראת סעיף 114 לחוק הירושה, אליו מפנה ההסכם המשולש.

בסופו של דבר, נפסק כי גם אם הזכויות במשק הינן נכס חוץ עזבוני, רשאי בעל הזכויות במשק לקבוע את יורש הזכויות באמצעות צוואה, אם ההסכם המשולש אינו מגביל זאת באופן מפורש.

אותו זוכה בהתאם לצוואה אינו נחשב "יורש" אלא כמעין "בן ממשיך" ולכן לא חלה עליו החובה לפצות את יתר היורשים עפ"י דין.
לכן , משקויימה צוואת המנוחה, והנתבעת 1 נקבעה בה כיורשת בלעדית של הזכויות במשק - היא זכאית לקבל את הזכויות במשק, ואין היא חייבת לפצות את יתר היורשים עפ"י דין.

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.