מה דינו של נכד במשק הרשום ע"ש סבתו כברת רשות?

מה דינו של נכד במשק הרשום ע"ש סבתו כברת רשות?
מאת: עו"ד אריאל דרור

מקרה מעניין, שתחילתו בבית המשפט לענייני משפחה וסופו בבית המשפט העליון, נידון
דינו של משק, שברת הרשות בו, העבירה אותו, לכאורה, לנכדה.

בעם 1119/06 – פלוני נ' פלונית  עסק בסכסוך בין סבתא לנכד, בנוגע לזכויות במשק הרשום ע"ש הסבתא כ"ברת רשות", אשר זכויותיה אלו  מוסדרות ע"י הסכם משולש בין המינהל – האגודה – והסוכנות היהודית ("הסכם משולש").
הסבתא התגוררה במשק מיום עלייתה לארץ בשנת 1949 ועד לשנת 2002, שאז עברה להתגורר בבית אבות , לטענתה, כתוצאה מהשתלטות הנכד על הנכס ואיומיו כלפיה.

אציין, כי בשנת 1980 עבר בנה המנוח לגור עימה במהלך ימות השבוע, אולם בסופי השבוע ובמועדים פקד את משפחתו ברעננה.
ביום 6.2.80 חתמה הסבתא על תצהיר בו העבירה לבנה המנוח את זכויותיה במשק וביום 11.5.81 חתם המנוח על תצהיר לפיו הוא רוכש ללא תמורה מאימו את כל זכויותיה במשק ואף התחייב להחזיק את אימו בבית ולדאוג לכלכלתה ולכל מחסורה במשך כל ימי חייה.
בשנת 2001 נפטר אביו של הנכד, בנה של הסבתא. או אז, התגלעה מחלוקת בין הסבתא ובין הנכד בדבר הזכויות במשק.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אביו המנוח של הנכד לא הוכר כבן ממשיך בהתאם לתנאי ההסכם המשולש, ועל כן אין לראות בנכד כיורש של "בן ממשיך" וכבעל זכויות בנחלה. כן נקבע כי הסבתא נתנה לבנה המנוח מתנה על תנאי, כאשר התנאי הוא כי בנה יכלכל אותה וידאג למחסורה עד ליום מותה, אולם תנאי זה פסק עם פטירתו.
על כן, נפסק כי הזכויות במשק לא הועברו לנכד , והן של הסבתא.

על פסק דין זה הגיש הנכד ערעור לבית המשפט המחוזי. שם, נקבע כי הסבתא בתצהירה התכוונה להעביר את הנחלה למנוח  במתנה בעודה בחיים, אשר לא הותנתה בתצהירו של בנה המנוח, ואף נקבע כי חרף מותו של המנוח – המתנה עומדת בתוקפה.
על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לרשום את הזכויות במשק על שם עיזבון בנה המנוח, כאשר דין הזכויות ייקבע לפי כללי הירושה הקבועים בחוזה המשולש.


על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר פסק כי זכויותיה של הסבתא לא הועברו עפ"י תנאי ההסכם המשולש, וכי בנה המנוח לא הוכר כ"בן ממשיך" -ומשכך אין לראות בנכד כיורש של "בן ממשיך" .

בנוסף נפסק כי אין הנכד זכאי לסעד שכן הסכם המתנה היה מותנה בתנאי מפסיק- טיפולו ודאגתו של המנוח, והמנוח בלבד, באימו עד אריכות ימיה, וכשתנאי זה התממש – שהרי עם פטירתו נבצר מהבן לכלכל את אימו - חדל חוזה המתנה מלהתקיים.

בשל פקיעתו של ההסכם, לא נותרה לעיזבון המנוח זכות כלשהי במשק, ומשכך לא קמה זכאות לנכד בהיותו יורש.

בהערת אגב מוסיף בית המשפט, כי גם לאחר מותו של המנוח, לא ניסו הנכד ובני משפחתו לדאוג לסבתא הקשישה או לסייע לה.

בסופו של יום נפסק, אין לנכד, כיורש אביו המנוח, זכות בנחלה ונקבע כי נותרו זכויותיה של הסבתא.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.