דני הרפתן - ירושת המשק החקלאי

"שימו לב להבטחות שאתם מבטיחים לילדים" - זהו משפט המפתח שילווה אותנו ברשימה זו.

הסיפור שלנו מתחיל במשפחה של רפתנים, האבא יוני דור שני של רפתנים, קיבל את הנחלה במתנה מאביו לאחר שירותו הצבאי. יוני התחתן עם סיגל והמשיך את הרפת המשפחתית, הוא פיתח אותה, הגדיל את מכסת החלב ועשה לביתו.

ליוני וסיגל נולדו שלושה ילדים, יעל, רעות ודני בן הזקונים. כאשר הילדים בגרו והגיעו לגיל ההתבגרות ביקש יוני סיוע בעבודה ברפת. הילדים קמו לפנות בוקר לחליבה בחופשות אך עם חלוף הזמן הבנות הפסיקו את העבודה ודני היה היחיד שהמשיך לעבוד בחריצות ושקדנות וסייע לאביו בעבודה.

כאשר דני הגיע לגיל 17 היו לו קשיים לקום בבוקר ואימו היתה נוהגת לומר לו: "דני אם לא תתעורר לחליבה איך תקבל את הרפת אחרי שאבא יצא לפנסיה, קום דני יקר אתה הבן היחיד במשפחה ואתה חייב לעזור לאבא בכדי שתוכל להיות ממשיך דרכו". כך סיגל נהגה להעיר את בנה האהוב דני, היא טיפחה אותו ובכל הזדמנות היתה נוהגת לומר לו כי היא גאה בו על הדרך שהוא עושה והוא בהחלט יהיה ראוי לקבל את העסקה המשפחתי אחרי אביו.

השנים עברו והילדים בגרו, סיימו את שירותם הצבאי, את הלימודים והחלו להתחתן זו אחר זו ואחרון התחתן דני בן הזקונים. יעל הבת הבכורה קיבלה את אישור ההורים לבנות בית שני בנחלה לאחר לידת בנה הראשון וכאשר נוצרה ההזדמנות קיבלה רעות את הזכות לקבל זכויות במגרש בהרחבה במושב ובנתה את ביתה. דני המשיך להתגורר ביחידה בבית ההורים גם לאחר שהתחתן ונולדו לו שני ילדים.

בחלוף הזמן, יוני התבגר, הגיע זמנו לצאת לפנסיה והוא העביר את הניהול המלא של הרפת לידיו של דני, שהמשיך בעבודה ברפת לאחר שירותו הצבאי ובמהלך כל השנים. היחסים בין האחים וההורים היום טובים במהלך כל השנים ולכולם היה ברור שדני ימשיך לנהל את הרפת המשפחתית.

בגיל 84 הלך יוני לבית עולמו והותיר אחריו את סיגל שהיתה בגיל 82 ואת דני שניהל באופן מלא את הרפת. בשלב זה החלו דיונים על הורשת הנחלה. בדיונים השתתפו כל הילדים וסיגל הסבירה כי היא מבקשת להוריש את הנחלה לדני שעבד ברפת כל השנים. הבנות התנגדו באופן נחרץ והודיעו שהן רוצות להיות מועמדות לקבל את הזכויות בנחלה וכי יש להן זכויות שוות בדיוק לאלו של דני, ללא כל קשר לעובדה שהוא יקבל כמובן את הזכויות ברפת ויוכל להמשיך לעבוד בה ללא הפרעה מצידן. באותו שלב היחסים התערערו והמשפחה הגיע להליך גישור בכדי לפתור את המחלוקת.

בשיחה ראשונה נמצא כי אין כל מחלוקת ביחס לרפת. הבנות הפרידו באופן מוחלט בין הרפת לבין הזכויות בנחלה. בשיחה עם דני הבנתי שהוא גדל והתחנך על ברכי אביו שהועיד אותו לרפת עוד כשהיה "ינוקא" ודני אף חזר והזכיר כי אמו סיגל הבטיחה לו כל השנים שהוא יקבל את הזכויות בנחלה כאשר היתה מעירה אותו לחליבה בבוקר. בשיחה משותפת שערכתי עם שתי הבנות, מצאתי שהן קינאו ביחס המועדף שהעניקה האם לדני כל השנים ולמרות העובדה שהן העריכו מאוד את דני שעזר לאביו כל השנים בעבודה השוחקת ברפת, רצונם הוא לבצע תהליך של "הפליה מתקנת" ולקבל את הזכויות בנחלה.

בשיחה עם סיגל הבנתי כי רצונה ורצון האב שהלך לעולמו הוא שדני יקבל את הזכויות בנחלה, מבלי שיידרש לפצות את הבנות שתיוותרנה כל אחת עם בית במושב, רעות עם ביתה בהרחבה ויעל עם הבית בנחלה שיפוצל בבוא היום.

כעת ובטרם אציע את הפתרון, פניתי לבדוק את שווי הזכויות בנחלה, למרות העובדה שלא היתה כוונה מצד ההורים לאיזון. מצאתי כי שווי הנחלה הינו 6 מיליון ₪ וכי במקרה של מכירת הנחלה ולאחר שיופחתו דמי הסכמה/דמי רכישה, מס שבח והיטל השבחה, שווי חלקו של כל יורש הינו 1.2 מיליון ₪ משווי הנטו. אם נתחשב בחלקו של דני בפיתוח הרפת במהלך השנים, נמצא כי חלקו גבוה יותר מחלקן של הבנות שעמד לאחר בדיקה של שמאי על סך של כמיליון ₪ לכל אחת.

ערכתי פגישות עם כל אחת מהבנות בכדי לקבל תמונה ברורה ביחס לצורך ולרצון האמתי של כל אחת מהן ביחס לנחלה. מצאתי בפגישות כי רגש הקנאה רב השנים הוא שליווה את הרצון העז שלהן לקבל את הזכויות בנחלה ולאחר שתי פגישות עם כל אחת מהן, הן הצליחו להתפרק מרגש ההפליה שליווה אותן כל השנים ובאמצעות פיצוי של 300,000 ₪ לכל אחת, שיינתן על ידי דני כאשר האמא תלך לעולמה, הגענו להבנה כי דני יקבל את הזכויות בנחלה שתעבור הליך פיצול עבור הבית של יעל.

סיגל היתה מאושרת והמשפחה נותרה מאוחדת והכל בזכות כך שהבנות הבינו שרגש של קנאה והפליה יכול להתחלף ברגשות חיוביים של אחדות ואהבת אחים בכדי לשמר את רצון ההורים ולכבד את דרכם.

הכותב מתמחה באגודות שיתופיות, במינהל ובמיסוי www.lieblaw.co.il   

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.