הורשת ה"משק החקלאי" בראי החלטה 1355
עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - מיסים מגזר חקלאי - החלטה 1355 - רשות מקרקעי ישראל - הורשת המשק החקלאי - בן ממשיך
סיפורים רבים סיפרנו על מלחמות וייסורים העוברים על יורשים בעת שההורים הלכו לעולמם, והותירו אחריהם נחלה, מבלי שנכתבה על ידם צוואה המורה כיצד לנהוג בנחלה.
שלח שאלה בנושא לעורך דין
הורשת ה"משק החקלאי" בראי החלטה 1355
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ *
בסעיף 19 להסכם הדו - צדדי נקבע במפורש, כי הנחלה אינה מהווה חלק מעיזבונו של בעל הנחלה, אך ניתן להורישה באמצעות צוואה, גם למי שאינו צאצא של המוריש.
סעיף 19.ג. קובע את סדר ההורשה בהסכם הדו - צדדי כלהלן:
א. ראשית מקבל את מלוא הזכויות בנחלה בן/ בת הזוג שנותר בחיים גם אם נותרו ילדים.
מקרה לדוגמא:
לאחר שהבנו את המסגרת המשפטית החלה על הורשה של נחלות נבקש לשתף את הקוראים בסיפור מהחיים בו טיפלנו שיסייע להבין את הנושא הסבוך שנקרא "הורשת זכויות בנחלה".
גיבורי הסיפור שלנו הם זוג מבוגר מצפון הארץ, אשר התפרנס מרפת ומלולים שנים רבות. במהלך השנים בנה אחד הילדים בית בנחלה והתגורר בבית ביחד עם משפחתו. הבן סייע לאביו בעבודה במשק וברבות הימים, האב פרש לגמלאות והותיר לבנו את ניהול המשק. לאחר שהחקלאות כבר לא הניבה הכנסות, הוסבו הרפת והלול למבני מגורים ללא היתר והושכרו לצורך פרנסת ההורים.
כאשר ההורים הגיעו לגיל מופלג ולאחר שהם הבינו כי עליהם להותיר אחריהם צוואה על מנת למנוע מחלוקות בין הילדים, שהיו ביחסים מצוינים באותה עת, הם פנו לסיוע מקצועי וערכו צוואה במסגרתה הותירו הוראות כיצד לנהוג בנחלה לאחר שילכו לבית עולמם.
השנים חלפו ושני ההורים הלכו לעולמם. כאשר אחרון ההורים נפטר, פנו הילדים לצוואה ופתחו אותה במעמד כל בני המשפחה. הצוואה קבעה את ההוראות הבאות: הילד שמתגורר בבית השני בנחלה אשר נבנה על ידו, יקבל את הזכויות בבית. ילד נוסף יקבל את הזכויות בבית של ההורים. ילד שלישי יקבל את הזכויות ברפת שהוסבה למגורים ללא היתר והילד הרביעי יקבל את הזכויות בלול שהוסב למבנה מגורים ללא היתר. נקבע בצוואה במפורש, כי השטחים החקלאיים של הנחלה יחולקו באופן שווה בין הילדים וכך גם יתר הזכויות בנחלה, לרבות זכויות הבניה וכל זכות אחרת לרבות באגודה.
אדם מן הישוב שאינו בקיא ברזי "משטר הנחלות" לא היה מזהה בעיה בהוראות הצוואה המוזכרת בסיפורנו, אך לאחר שהסברנו לקוראים מהו "משטר הנחלות", ניתן להבין, כי מהמועד בו נפתחה הצוואה, חל מפנה דרמטי בסיפורנו, שהתחיל להסתבך ולהתדרדר ובמרכזו התחוללה בשלב זה, מלחמה של ממש בין ארבעת המשפחות שנותרו מול צוואה שאינה ניתנת ליישום.
כל אחד מהילדים הבין, כי הוא לא יוכל להנות מהנחלה שכן החלוקה של הנחלה לארבעה יורשים מנוגדת להוראות רמ"י ולהסכם המשבצת הדו-צדדי בין רמ"י לאגודה ועל כן, היה לא ניתנת ליישום.
הילד שהתגורר כל השנים בנחלה ביחד עם הוריו, עבד במשק ותחזק אותו, טען כי הוא "הבן הממשיך" למרות הוראות הצוואה. הילד שקיבל את הבית של ההורים, טען כי הכוונה היתה להוריש לו את הזכויות בנחלה והוא הסכים לבצע פיצול של הבית השני מהנחלה ולרשום את הזכויות על שם אחיו. שני הילדים האחרים שקיבלו זכויות בלול וברפת שהוסבו ללא היתר למגורים, הבינו כי זמנם שאול וכי בכל עת הרשויות צפויות לתקוף ולהגיש כתבי אישום, צווי הריסה, קנסות, ודמי שימוש הנאמדים במאות אלפי שקלים.
הילדים הצטיידו בסיוע משפטי, השקיעו כספים רבים, נלחמו ביניהם עד זוב דם, מבלי שהותירו שביב של תקווה להידברות ביניהם, ובסופו של יום, כולם יצאו נפסדים, כאשר הנחלה נמכרה והתמורה חולקה ביניהם באופן שווה.
מיותר לומר, כי המשפחה התפרקה כליל, הילדים ניתקו כל קשר ביניהם, האהבה הפכה לשנאה תהומית והרצון הטוב של ההורים היקרים שביקשו להותיר אחריהם משפחה מלוכדת, הפך לקללה שתרבוץ על המשפחה למשך דורות רבים.
מסקנות:
המקרה שתואר כאן מלמד אותנו מספר תובנות יסודיות שעל בעלי הנחלות לאמץ וליישם.
ראשית, לפני שאתם מאפשרים לילדים לבנות בית בנחלה, תחתמו איתם על הסכם במסגרתו תסדירו את זכויות השימוש בבית ובייחוד במקרים בהם הילדים מבקשים לקבל הלוואה ולשעבד את הנחלה לצורך הבניה (הסכם בין דורי). כמו כן, תידרשו הסדרה של הזכויות בין הילד לבין בן/בת הזוג, בכל הקשור לנחלה (הסכם ממון).
שנית, כאשר אתם עורכים צוואה, עליכם לקבוע הוראות מפורשות ביחס לזהות היורש שיקבל את הזכויות בנחלה והאם הוא נדרש לפצות את יתר היורשים (אין חובת פיצוי במסגרת צוואה) ובהתאם לכך, לקבוע את ההוראות כיצד מתבצע הפיצוי. ככל ובחרתם שלא לקבוע יורש שיקבל את הזכויות, ניתן לקבוע כי הנחלה תימכר למרבה במחיר והתמורה תחולק בין הילדים בהתאם לשיקול דעתכם.
בנוסף, יש לשים לב, כי ניתן לבצע הליך של "הפרדה או פיצול מגרש מהנחלה" ובכך "לייצר" נכס נוסף בר הורשה, ככל וההורים מבקשים לחלק את הזכויות בנחלה בין שני ילדים ובייחוד כעת לאור החלטה 1355.
עוד יש לשים לב, כי יש להתייחס בצוואה לאפשרות של פיצול מגרש נוסף מהנחלה, ועל כן ניתן להותיר הוראות גם ביחס לכך. כמובן, שיש פתרונות יצירתיים רבים לחלוקה של הזכויות בין היורשים, אך אבני הדרך שהותוו לעיל, הם אלו שעל בעלי הנחלות להעמיד כנר לרגליהם, כאשר הם מבקשים להותיר הוראות ליורשים כיצד לנהוג בנחלה.
החלטה 1355 מקנה פתרונות יצירתיים אותם אנו מיישמים במסגרת כתיבת צוואות הצופות פני עתיד ולמרות שההחלטה עדיין לא מיושמת באופן מלא, רמ"י מאפשרת יישום של ההחלטה במקרים משפטיים סבוכים שניתנים לפתרון באמצעות יישום ההחלטה 1355.
בעלי נחלות תזכרו, בהתמודדות עם מקרים של "הורשת המשק החקלאי" אנו עוסקים בדיני נפשות ממש ולכן, גם אם יש לכם כוונות טובות ורצון עז לסייע לילדים כיצד לעצב את עתידם, תשקלו היטב את צעדיכם בטרם תכתבו צוואה שלא ניתנת ליישום, שכן כל טעות שתעשו היום, תביא לתוצאות הרות אסון שיחולו על היורשים, בזמן שאתם כבר לא תהיו כאן.
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ *
"הורשת המשק החקלאי", "הבן הממשיך", "בניית בית שני לילדים בנחלה", הינם נושאים מרכזיים המעסיקים את בעלי הנחלות מאז ומעולם והם הסיבות העיקריות לסכסוכים בין הורים וילדים ובין יורשים במגזר החקלאי.
סיפורים רבים סיפרנו על מלחמות וייסורים העוברים על יורשים בעת שההורים הלכו לעולמם, והותירו אחריהם נחלה, מבלי שנכתבה על ידם צוואה המורה כיצד לנהוג בנחלה.
מניתוח המקרים שטופלו על ידנו, במרכזם התמודדנו עם יורשים שנלחמים על הזכויות בנחלה, נוכל לומר בוודאות מוחלטת, כי בעלי זכויות בנחלה, המבקשים לנסות ולהותיר אחריהם משפחה מלוכדת, צריכים לכתוב צוואה ולהורות ליורשים כיצד לנהוג בנחלה, לאחר שאחרון מהם ילך לבית עולמו.
הבעיות בין היורשים מתחילות כאשר לא הושארה צוואה או במקום בו נכתבה צוואה שלא ניתנת ליישום. נמצא, כי המקרים הקשים ביותר מתרחשים, כאשר בנחלה מתגורר אחד היורשים והזכויות בינו לבין ההורים, שכבר לא נמצאים אתנו, לא הוסדרו כנדרש והצוואה אינה נותנת מענה לכך או שלא קיימת ככל צוואה.
על מנת להבין היטב במה דברים אמורים, אבקש לשתף את הקוראים בסיפור קשה וכואב של משפחה שהתפרקה לאחר התמודדות ארוכה על זכויות בנחלה. במקרה שלנו, ההורים הותירו אחרים צוואה, אך לצערנו, הצוואה נערכה באופן שלא ניתנת ליישום, מה שגרם לסוף הטראגי שיתואר להלן.
ראשית, אנו נדרשים להבין מהי "הסביבה" המשפטית עמה בעלי הנחלות מתבקשים להתמודד כאשר הם עורכים צוואה ואילו החלטות חלות עליהם.
אסביר בקצרה, כי מדיניות רשות מקרקעי ישראל ביחס לנחלות, הידועה כ"משטר הנחלות", נותרה בעינה, עוד מהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל משנת 1965.
מדיניות זו קובעת מספר עקרונות יסוד עיקריים:
סיפורים רבים סיפרנו על מלחמות וייסורים העוברים על יורשים בעת שההורים הלכו לעולמם, והותירו אחריהם נחלה, מבלי שנכתבה על ידם צוואה המורה כיצד לנהוג בנחלה.
מניתוח המקרים שטופלו על ידנו, במרכזם התמודדנו עם יורשים שנלחמים על הזכויות בנחלה, נוכל לומר בוודאות מוחלטת, כי בעלי זכויות בנחלה, המבקשים לנסות ולהותיר אחריהם משפחה מלוכדת, צריכים לכתוב צוואה ולהורות ליורשים כיצד לנהוג בנחלה, לאחר שאחרון מהם ילך לבית עולמו.
הבעיות בין היורשים מתחילות כאשר לא הושארה צוואה או במקום בו נכתבה צוואה שלא ניתנת ליישום. נמצא, כי המקרים הקשים ביותר מתרחשים, כאשר בנחלה מתגורר אחד היורשים והזכויות בינו לבין ההורים, שכבר לא נמצאים אתנו, לא הוסדרו כנדרש והצוואה אינה נותנת מענה לכך או שלא קיימת ככל צוואה.
על מנת להבין היטב במה דברים אמורים, אבקש לשתף את הקוראים בסיפור קשה וכואב של משפחה שהתפרקה לאחר התמודדות ארוכה על זכויות בנחלה. במקרה שלנו, ההורים הותירו אחרים צוואה, אך לצערנו, הצוואה נערכה באופן שלא ניתנת ליישום, מה שגרם לסוף הטראגי שיתואר להלן.
ראשית, אנו נדרשים להבין מהי "הסביבה" המשפטית עמה בעלי הנחלות מתבקשים להתמודד כאשר הם עורכים צוואה ואילו החלטות חלות עליהם.
אסביר בקצרה, כי מדיניות רשות מקרקעי ישראל ביחס לנחלות, הידועה כ"משטר הנחלות", נותרה בעינה, עוד מהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל משנת 1965.
מדיניות זו קובעת מספר עקרונות יסוד עיקריים:
- א.הנחלה הינה יחידה אחת הכוללת חלקת מגורים וחלקות חקלאיות והיא לא ניתנת להפרדה.
- ב.בעל הנחלה חלה חובה להתגורר בנחלה ולעבדה ברציפות למטרות לשמן היא הוחכרה.
- ג.במקרים של הסכם משבצת "תלת צדי" והסכם "דו – צדדי", הנחלה אינה חלק מעיזבונו של המוריש, אך היא ניתנת להורשה בצוואה. ככל ולא תיוותר צוואה, המגדירה מי הוא היורש שיקבל את הזכויות בנחלה, הזכויות יחולקו בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה הקובע, כי הנחלה תירשם על שם אחד היורשים שיכול לקיים את הנחלה, שיפצה את יתר היורשים.
בסעיף 19 להסכם הדו - צדדי נקבע במפורש, כי הנחלה אינה מהווה חלק מעיזבונו של בעל הנחלה, אך ניתן להורישה באמצעות צוואה, גם למי שאינו צאצא של המוריש.
סעיף 19.ג. קובע את סדר ההורשה בהסכם הדו - צדדי כלהלן:
א. ראשית מקבל את מלוא הזכויות בנחלה בן/ בת הזוג שנותר בחיים גם אם נותרו ילדים.
ב. במקרה ובעל הזכויות הלך לעולמו ולא הותיר אחריו בן/בת זוג, ויש לו יותר מילד אחד, הזכויות יעברו רק לאחד מהם המסוגל לקיים את הנחלה וזאת בהסכמה.
במקרה שאין הסכמה בין היורשים, הזכויות יועברו ליורש שיכול לקיים את הנחלה בהתאם להחלטת בית המשפט.
ג. כל אחד מבעלי הזכויות בנחלה, שהינם חברי אגודה, רשאי להורות בצוואתו למי יימסרו הזכויות
בנחלה, אך מבלי לפגוע בזכויות בן הזוג שנותר בחיים.
יש לשים לב, כי בהסכם הדו- צדדי, אין הפניה לסעיף 114 לחוק הירושה ועל כן, במקרה בו בעל הזכויות הלך לעולמו ולא הותיר אחריו בן/בת זוג וכן לא הותיר צוואה ולא קיים רישום ברמ"י על מינוי בן ממשיך (סעיף 19ג(7)), ייתכן מצב בו אחד היורשים שיוכיח כי הוא יכול ומסוגל לקיים את הנחלה בהתאם לסעיף 19ג(3), יקבל את הזכויות בנחלה ולא יידרש לפצות את יתר היורשים.
סדר ההורשה לפי החלטה 823 ו- 1355:
סדר ההורשה שנקבע בהסכם החכירה שאושר בהחלטה 1311 (בהתאם להוראות החלטה 823) יחול על הוראות החלטה 1355 במסגרתה ייחתם נספח שיצורף להסכם החכירה שאושר בהחלטה 1311.
הוראות הנספח יקנו לבעל הנחלה את ההטבות בהתאם לתשלום שישולם על ידו "דמי כניסה" או "דמי רכישה".
בסעיף 15 להסכם החכירה, מוסדר הנושא של הורשת הנחלה לאחר פטירת החוכר בהתאם לסדר שלהלן:
במקרה שאין הסכמה בין היורשים, הזכויות יועברו ליורש שיכול לקיים את הנחלה בהתאם להחלטת בית המשפט.
ג. כל אחד מבעלי הזכויות בנחלה, שהינם חברי אגודה, רשאי להורות בצוואתו למי יימסרו הזכויות
בנחלה, אך מבלי לפגוע בזכויות בן הזוג שנותר בחיים.
יש לשים לב, כי בהסכם הדו- צדדי, אין הפניה לסעיף 114 לחוק הירושה ועל כן, במקרה בו בעל הזכויות הלך לעולמו ולא הותיר אחריו בן/בת זוג וכן לא הותיר צוואה ולא קיים רישום ברמ"י על מינוי בן ממשיך (סעיף 19ג(7)), ייתכן מצב בו אחד היורשים שיוכיח כי הוא יכול ומסוגל לקיים את הנחלה בהתאם לסעיף 19ג(3), יקבל את הזכויות בנחלה ולא יידרש לפצות את יתר היורשים.
סדר ההורשה לפי החלטה 823 ו- 1355:
סדר ההורשה שנקבע בהסכם החכירה שאושר בהחלטה 1311 (בהתאם להוראות החלטה 823) יחול על הוראות החלטה 1355 במסגרתה ייחתם נספח שיצורף להסכם החכירה שאושר בהחלטה 1311.
הוראות הנספח יקנו לבעל הנחלה את ההטבות בהתאם לתשלום שישולם על ידו "דמי כניסה" או "דמי רכישה".
בסעיף 15 להסכם החכירה, מוסדר הנושא של הורשת הנחלה לאחר פטירת החוכר בהתאם לסדר שלהלן:
- א.במקרה של פטירת החוכר יועברו הזכויות לחוכר שנותר בחיים.
כאן קיים שינוי בנוסח שהיה קבוע עד היום בהסכמי המשבצת לפיו, הזכויות יועברו לבן הזוג שהיה "חבר אגודה".
- ב.במקרה שלא נותר בן זוג (חוכר), הזכויות יועברו ליורש על פין דין ובמקרה וקיימים מספר יורשים, הזכויות יועברו ליורש מוסכם ביניהם. כאשר אין הסכמה, הזכויות יועברו בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
- ג.בשלב הבא, נדרש בעל הנחלה להצהיר כי לא מונה "בן ממשיך" בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), למעט "בן ממשיך" ככל ונרשם בספרי הרשות.
סעיף זה בא להסדיר את המצב שבו מונו בנים ממשיכים והרישום לא הושלם ברמ"י (נושא זה מקבל ביטוי בפסקי דין רבים).
- ד.מקבל הזכויות יידרש בכל מקרה לעמוד בהחלטות המועצה ורמ"י ולקיים את הנחלה.
- ה.כמובן, כי בכל מקרה בו נותרה צוואה, חלוקת הנחלה תתבצע בהתאם להוראות הצוואה, מבלי לגרוע מזכותו של בן הזוג החוכר הגוברת על כל צוואה, כאשר חובת הפיצוי על מקבל הזכויות, תחול רק במקרים בהם נקבע במפורש כי עליו לפצות את יתר היורשים.
מקרה לדוגמא:
לאחר שהבנו את המסגרת המשפטית החלה על הורשה של נחלות נבקש לשתף את הקוראים בסיפור מהחיים בו טיפלנו שיסייע להבין את הנושא הסבוך שנקרא "הורשת זכויות בנחלה".
גיבורי הסיפור שלנו הם זוג מבוגר מצפון הארץ, אשר התפרנס מרפת ומלולים שנים רבות. במהלך השנים בנה אחד הילדים בית בנחלה והתגורר בבית ביחד עם משפחתו. הבן סייע לאביו בעבודה במשק וברבות הימים, האב פרש לגמלאות והותיר לבנו את ניהול המשק. לאחר שהחקלאות כבר לא הניבה הכנסות, הוסבו הרפת והלול למבני מגורים ללא היתר והושכרו לצורך פרנסת ההורים.
כאשר ההורים הגיעו לגיל מופלג ולאחר שהם הבינו כי עליהם להותיר אחריהם צוואה על מנת למנוע מחלוקות בין הילדים, שהיו ביחסים מצוינים באותה עת, הם פנו לסיוע מקצועי וערכו צוואה במסגרתה הותירו הוראות כיצד לנהוג בנחלה לאחר שילכו לבית עולמם.
השנים חלפו ושני ההורים הלכו לעולמם. כאשר אחרון ההורים נפטר, פנו הילדים לצוואה ופתחו אותה במעמד כל בני המשפחה. הצוואה קבעה את ההוראות הבאות: הילד שמתגורר בבית השני בנחלה אשר נבנה על ידו, יקבל את הזכויות בבית. ילד נוסף יקבל את הזכויות בבית של ההורים. ילד שלישי יקבל את הזכויות ברפת שהוסבה למגורים ללא היתר והילד הרביעי יקבל את הזכויות בלול שהוסב למבנה מגורים ללא היתר. נקבע בצוואה במפורש, כי השטחים החקלאיים של הנחלה יחולקו באופן שווה בין הילדים וכך גם יתר הזכויות בנחלה, לרבות זכויות הבניה וכל זכות אחרת לרבות באגודה.
אדם מן הישוב שאינו בקיא ברזי "משטר הנחלות" לא היה מזהה בעיה בהוראות הצוואה המוזכרת בסיפורנו, אך לאחר שהסברנו לקוראים מהו "משטר הנחלות", ניתן להבין, כי מהמועד בו נפתחה הצוואה, חל מפנה דרמטי בסיפורנו, שהתחיל להסתבך ולהתדרדר ובמרכזו התחוללה בשלב זה, מלחמה של ממש בין ארבעת המשפחות שנותרו מול צוואה שאינה ניתנת ליישום.
כל אחד מהילדים הבין, כי הוא לא יוכל להנות מהנחלה שכן החלוקה של הנחלה לארבעה יורשים מנוגדת להוראות רמ"י ולהסכם המשבצת הדו-צדדי בין רמ"י לאגודה ועל כן, היה לא ניתנת ליישום.
הילד שהתגורר כל השנים בנחלה ביחד עם הוריו, עבד במשק ותחזק אותו, טען כי הוא "הבן הממשיך" למרות הוראות הצוואה. הילד שקיבל את הבית של ההורים, טען כי הכוונה היתה להוריש לו את הזכויות בנחלה והוא הסכים לבצע פיצול של הבית השני מהנחלה ולרשום את הזכויות על שם אחיו. שני הילדים האחרים שקיבלו זכויות בלול וברפת שהוסבו ללא היתר למגורים, הבינו כי זמנם שאול וכי בכל עת הרשויות צפויות לתקוף ולהגיש כתבי אישום, צווי הריסה, קנסות, ודמי שימוש הנאמדים במאות אלפי שקלים.
הילדים הצטיידו בסיוע משפטי, השקיעו כספים רבים, נלחמו ביניהם עד זוב דם, מבלי שהותירו שביב של תקווה להידברות ביניהם, ובסופו של יום, כולם יצאו נפסדים, כאשר הנחלה נמכרה והתמורה חולקה ביניהם באופן שווה.
מיותר לומר, כי המשפחה התפרקה כליל, הילדים ניתקו כל קשר ביניהם, האהבה הפכה לשנאה תהומית והרצון הטוב של ההורים היקרים שביקשו להותיר אחריהם משפחה מלוכדת, הפך לקללה שתרבוץ על המשפחה למשך דורות רבים.
מסקנות:
המקרה שתואר כאן מלמד אותנו מספר תובנות יסודיות שעל בעלי הנחלות לאמץ וליישם.
ראשית, לפני שאתם מאפשרים לילדים לבנות בית בנחלה, תחתמו איתם על הסכם במסגרתו תסדירו את זכויות השימוש בבית ובייחוד במקרים בהם הילדים מבקשים לקבל הלוואה ולשעבד את הנחלה לצורך הבניה (הסכם בין דורי). כמו כן, תידרשו הסדרה של הזכויות בין הילד לבין בן/בת הזוג, בכל הקשור לנחלה (הסכם ממון).
שנית, כאשר אתם עורכים צוואה, עליכם לקבוע הוראות מפורשות ביחס לזהות היורש שיקבל את הזכויות בנחלה והאם הוא נדרש לפצות את יתר היורשים (אין חובת פיצוי במסגרת צוואה) ובהתאם לכך, לקבוע את ההוראות כיצד מתבצע הפיצוי. ככל ובחרתם שלא לקבוע יורש שיקבל את הזכויות, ניתן לקבוע כי הנחלה תימכר למרבה במחיר והתמורה תחולק בין הילדים בהתאם לשיקול דעתכם.
בנוסף, יש לשים לב, כי ניתן לבצע הליך של "הפרדה או פיצול מגרש מהנחלה" ובכך "לייצר" נכס נוסף בר הורשה, ככל וההורים מבקשים לחלק את הזכויות בנחלה בין שני ילדים ובייחוד כעת לאור החלטה 1355.
עוד יש לשים לב, כי יש להתייחס בצוואה לאפשרות של פיצול מגרש נוסף מהנחלה, ועל כן ניתן להותיר הוראות גם ביחס לכך. כמובן, שיש פתרונות יצירתיים רבים לחלוקה של הזכויות בין היורשים, אך אבני הדרך שהותוו לעיל, הם אלו שעל בעלי הנחלות להעמיד כנר לרגליהם, כאשר הם מבקשים להותיר הוראות ליורשים כיצד לנהוג בנחלה.
החלטה 1355 מקנה פתרונות יצירתיים אותם אנו מיישמים במסגרת כתיבת צוואות הצופות פני עתיד ולמרות שההחלטה עדיין לא מיושמת באופן מלא, רמ"י מאפשרת יישום של ההחלטה במקרים משפטיים סבוכים שניתנים לפתרון באמצעות יישום ההחלטה 1355.
בעלי נחלות תזכרו, בהתמודדות עם מקרים של "הורשת המשק החקלאי" אנו עוסקים בדיני נפשות ממש ולכן, גם אם יש לכם כוונות טובות ורצון עז לסייע לילדים כיצד לעצב את עתידם, תשקלו היטב את צעדיכם בטרם תכתבו צוואה שלא ניתנת ליישום, שכן כל טעות שתעשו היום, תביא לתוצאות הרות אסון שיחולו על היורשים, בזמן שאתם כבר לא תהיו כאן.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info