פירוק שותפות בבתי קפה , מסעדות ומועדונים – זהירות התביעות בדרך
עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות - פירוק שותפויות - עסקים בקשיים - דיני בנקאות - תביעות בנקים - ערבות לבנק - משפט מסחרי - שותפות בית קפה - מסעדה - מועדון בר -
שלח שאלה בנושא לעורך דין
פירוק שותפות בבתי קפה , מסעדות ומועדונים – זהירות התביעות בדרך
מאת: עורכת דין יסמין לוינבוק
מאת: עורכת דין יסמין לוינבוק
גיא, רועי וגבי הם שלושה חברים ותיקים מהצבא. גיא הינו איש שיווק של חברה מפורסמת, רועי שכיר בכיר בתחום ההייטק וגבי עובד כשף במסעדה תל-אביבית בעלת מוניטין. החברים, שכולם עומדים לחצות את גיל ה-40, אמנם מרוויחים יפה כשכירים וחלקם אף הצליח להניח בצד לא מעט חסכונות, אך הם מעוניים בשינוי. לאחר שגילגלו את הרעיון במשך זמן רב, הם מחליטים לפתוח בית קפה קטן במרכז ת"א. הרעיון לעשות שינוי באמצע החיים, להשתמש בידע שלהם מהתחומים שבהם התעסקו בעבר ולפתוח ולעבוד בעסק שלהם, בלי בוסים על הראש, נראה לשלושה קסום במיוחד.
מאחר שמצאו להשכרה מקום שכבר שימש כבית קפה ובו מטבח וריהוט שעונים על דרישותיהם, נדרשת מהחברים השקעה כספית קטנה יחסית והם מחליטים לצאת לדרך.
גיא משקיע בעסק 35% מסכום ההשקעה הנדרש, רועי משקיע 25% מסכום ההשקעה שנדרש, גבי התפרן מכולם, משקיע 15% מסכום ההשקעה שנדרש ואת 25% הנותרים, נוטלים החברים כהלוואה מהבנק בו נפתח חשבון העסק.
כשנתיים לאחר פתיחת בית הקפה, החליט רועי, כתוצאה מסיבות אישיות, לפרוש מהשותפות בבית הקפה. רועי גיא וגבי ניסחו הסכם קצר הכולל את תנאי הפרישה של רועי מהעסק המשותף, במסגרתו נכתב מפורשות, כי רועי פטור מכל חובות והתחייבויות העסק שנוצרו בתקופה שבה היה שותף בעסק.
כשמונה חודשים לאחר פרישתו של רועי מהשותפות בבית הקפה, הגיש ספק הקפה הראשי של העסק תביעה על סך 200,000 ש"ח כנגד העסק והשותפים בו, כולל רועי, בגין כספים שלא שולמו לו עבור סחורה שסיפק לבית הקפה. כמו-כן, לאחר שגיא וגבי לא עמדו בפירעון הלוואות שהעסק נטל מהבנק שבו מתנהל חשבון העסק, הוגשה על ידי הבנק תביעה על סך 700,000 ש"ח, כנגד העסק וכל השותפים בו, שהם גם הערבים לחובותיו, ובהם רועי שכבר פרש מהשותפות בעסק.
הסיטואציה הנדונה מעלה מספר שאלות ובהן למשל: האם כל השותפים חייבים בחובות העסק באותה מידה? או שמא יהיה כל אחד חייב ביחס לגובה השקעתו בעסק? האם שותף ששילם יותר זכאי לשיפוי מיתר שותפיו? האם רועי כשותף שכבר פרש מהשותפות בבית הקפה ואף הגיע עם שותפיו להסכמות כי לא יחוב בכל חוב והתחייבות של העסק שנוצרו כשהיה שותף, יהיה מוגן מתביעות ספק הקפה והבנק? ואם לא – באיזה מידה יהיה רועי חייב בחובות העסק? וכיוב'.
הקמת עסק הוא תהליך מורכב ומסובך ותלוי רבות בסוג העסק שאותו הנכם מעוניינים להקים.
אם החלטתם להקים עם אחרים עסק משותף, עליכם לדעת שעל מנת להקים עסק יציב ורווחי שיתקיים לאורך זמן, יש לקחת בחשבון שורה של פרמטרים ולדעת כיצד להתנהל נכון ברמה המשפטית.
לא מעט עסקים מוקמים על ידי חברים, בני משפחה ומכרים, כאשר בתחילת הדרך, המייסדים חדורים במוטיבציה וקיימת ביניהם רמת אימון גבוהה. הרצון הרב להצליח ולצאת לדרך חדשה, גורמים לכך, שמייסדי העסק, אינם חושבים על שלל בעיות שעלולות להתעורר בשלבים מאוחרים יותר ואינם מבינים די הצורך את ההתחייבויות שהם לוקחים על עצמם ואת ההשלכות שיכולות להיות לכך בעתיד, כמו למשל במקרה שבו העסק חלילה יקלע לקשיים ויצטרך להתמודד עם פירעון חובות למוסדות בנקאיים.
כידוע, אחת הפעולות הראשונות שצריך לעשות כאשר מקימים עסק, הוא לפתוח חשבון בנק עסקי. בעת פתיחת חשבון עסקי, נדרשים ככלל בעלי העסק, לחתום על ערבויות שיבטיחו את חובות העסק לבנק.
לפני החתימה על ערבות לחובות והתחייבויות העסק, חשוב ביותר להבין היטב את כתב הערבות שעליו חותמים ואת החיובים וההתחייבויות הנובעים ממנו.
ככלל, רוב העסקים הקטנים, שבהם יותר מבעלים אחד, מאוגדים בשתי צורות התאגדות עיקריות, חברה בע"מ או שותפות. לצורת ההתאגדות בה תבחרו לנהל את העסק שלכם, יש השלכות גם בכל הקשור לאחריות שבה תצטרכו לשאת בחובות והתחייבויות העסק.
חברה בע"מ היא אישיות משפטית נפרדת מבלי מניותיה . בכוחה לערוך חוזים, לתבוע בשמה ולהיות בעלת נכסים.
כאשר מדובר בחברה בע"מ, בעלי המניות חבים בחובות החברה שנקלעה לקשיים וקרסה, אך ורק עד גובה הון המניות הבלתי נפרע שלהם. אולם, ניתן לחייב את בעלי החברה להחזיר חובות לנושי החברה, באופן אישי, רק במקרים מסויימים, למשל כאשר בוצעו על ידי בעלי החברה מניפולציות ונעשה על ידם שימוש במסך ההתאגדות של החברה, כדי לבצע מהלכים עסקיים. הדבר יתאפשר,רק לאחר שבית המשפט יאשר להרים את מסך ההתאגדות.
לפיכך, הבנקים אינם לוקחים על עצמם סיכון, ומחתימים מראש את בעלי החברה על ערבות אישית, כך שבהתקיים מצב של כשל עסקי בחברה והיא לא תעמוד בהתחייבויותיה, יכסו בעלי המניות שלה את כלל חובותיה, באמצעות הנכסים הפרטיים שלהם.
לפי חוק הערבות, תשכ"ז - 1967, כאשר מספר בעלים של חברה ערבים לחובותיה, רשאי, לכאורה, הבנק, להיפרע מהחייב שממנו ימצא לנכון.
סעיף 56 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, נועד למנוע מצב של אי שוויון בין הערבים וגלגול כל הנטל בתשלום החובות על ערב אחד (או על חלק מהערבים), וקובע כי חייב ששילם יותר מחלקו, רשאי להיפרע משותפו לחוב ולתבוע אותו על ההפרש.
כאשר אחד מבעלי המניות משלם לבנקים סכומים, שאינם בעבור תביעה או דרישת תשלום שמקורה בערבותו של בעל המניות, מדובר למעשה בהלוואת בעלים של בעל המניות לחברה. הלוואה כזו עניינה במישור היחסים של בעל המניות והחברה עצמה ולפיכך, בהיעדר הסכמה בין הבעלים (רצוי בכתב), לפיה הם משפים זה את זה בגין כל הוצאה (דהיינו מחזירים זה לזה את סכום ההוצאות שהוציאו), יתר הבעלים אינם חייבים לשלם לאותו בעל מניות את הסכומים ששילם לבנק.
כאשר מדובר בשותפות, פני הדברים שונים.
שותפות מוגדרת כקשר הקיים בין אנשים המנהלים ביחד עסק לשם הפקת רווח.
קיימים שני סוגים עיקריים של שותפויות: שותפות כללית- בה כל השותפים אחראים לכל חובות והתחייבויות העסק, ללא הגבלה. שותפות מוגבלת – בה חלק מהשותפים לא אחראים לכל חובות והתחייבויות העסק, אלא עד לגובה הסכום שהתחייבו להשקיע בשותפות. בשותפות מוגבלת חייב להיות לפחות שותף כללי אחד, אשר יהיה אחראי לכלל חובות והתחייבויות השותפות.
כאשר מדובר בשותפות כללית, אם לא נחתם בין השותפים חוזה המגדיר את זכויותיו ואת חובותיו של כל שותף וקובע את מידת השתתפותו בהון וברווחים, יהוו ההוראות השונות בפקודת השותפויות הסכם מחייב בין השותפים.
קיימת הפרדה בין נכסי השותפים לבין נכסי השותפות. כאשר שותף שילם תשלומים לשם עסקי השותפות, הוא רשאי לחזור ולתבוע מן השותפים האחרים את התשלומים ששילם.
לפי פקודת השותפויות, זכותו של שותף לסעד כספי מן השותפים האחרים, בגין חובות השותפות, קמה, בשיעור יחסי, אך ורק מעת שפרע את החוב לנושה.
למרות שקיימת בפסיקה מחלוקת אם שותפות היא אישיות משפטית נפרדת אם לאו (ויש כאלה הגורסים כי רק לשותפות רשומה יש אישיות משפטית נפרדת), לפי פקודת השותפויות, כל שותף אחראי לחובות השותפות באופן אישי ולפיכך הנושה יכול לעקל ולמכור את רכושם האישי של השותפים לשם פירעון חוב השותפות כלפיו.
אם נכסיה של השותפות אינם מספיקים לכיסוי החובות ותביעות הנושים , על השותפים ככלל, וכל שותף בנפרד, לשלם את יתרת החובות המגיעים לנושים.
תביעה נגד שותפות יכולה להיעשות על ידי תביעה נגד השותפות עצמה ונגד כל השותפים בה, כשכל אחד, במסגרת האחריות המשותפת שלו, יכול להיתבע לגבי כל סכום ההתחייבות.
יחד עם זאת, שותף ששילם חוב לצד ג', בשיעור הגבוה מסכום ההון שהסכים לחתום עליו, יהיה זכאי לשיפוי מיתר השותפים עד גובה הסכום שבגינו התחייב כלפי השותפות, זאת ככל שלא קייים הסכם בין השותפים הקובע חלוקה אחרת של חובות וזכויות של השותפים בשותפות.
לפי פקודת השותפויות כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל עניין עסקי של השותפות וכל פעולותיו יחייבו את השותפים אם עשה אותם בכשירות של שותף ובמסגרת ההרשאה שנתנה לו על ידי השותפות. ניתן יהיה, אפוא, לחייב את השותפות, אם העסקה שנעשתה ע"י השותף, היא מסוג העסקאות שהשותפות נוהגת לעשות; העסקה נעשתה בדרך העסקים הרגילה; העסקה נעשתה במסגרת ההרשאה.
יש לקחת בחשבון שאחריותו של השותף לחובות השותפות תמה רק עם סיום יחסי ההרשאה, כגון במקרה של פרישה מן השותפות או פירוק השותפות. יחד עם זאת, פרישה מהשותפות, כשהיא לעצמה, אינה פוטרת את השותף שפרש מחבותו ומאחריותו הבלתי מוגבלת לחיובים של השותפות שנוצרו לפני פרישתו. כדי שיופטר מחבותו ומאחריותו לחיוביה של השותפות שנוצרו עד לפרישתו, השותף הפורש אינו יכול להסתפק בהסכם עם השותפות, הפוטר אותו מהחבות אלא עליו לדאוג להסכם בינו לבין כל אחד מנושי השותפות, הפוטר אותו מאותה חבות.
בשים לב לאמור לעיל, יש לשקול היטב, איזה סוג של התאגדות מתאימה לכם ולסוג העסק שלכם, תוך שקילת כל הפרמטרים הרלוונטיים, לרבות הנושא המרכזי והחשוב של אחריותכם להתחייבויות וחובות העסק בכל אחת מצורות ההתאגדות.
זאת ועוד. גם אם שותפיכם בעסק הם החברים הכי טובים שלכם או בני משפחתכם, מומלץ לערוך הסכם מייסדים לעסק, שיסדיר את מערכת היחסים בין השותפים בעסק ויציע דרכים לפתרון בעיות ומחלוקות שונות שעלולות להיווצר, כבר בשלב הראשוני של הקמת העסק.
בכל הקשור להתנהלות מול בנקים, בהרבה עסקים נהוג שאחד השותפים אחראי בעיקר או באופן בלעדי לניהול חשבון/חשבונות העסק ולקשר עם הבנקים. ברור שבעסק דרושה חלוקת תפקידים, אך יחד עם זאת, מומלץ שתהיו מודעים לכל התחייבויות שהעסק לוקח על עצמו ותכירו כל מסמך שנחתם מול הבנק בין אם נחתם על ידכם באופן אישי ובין אם לאו.
גם אם לעסק יש רואה חשבון ומנהל חשבונות, לא מומלץ לסמוך רק עליהם. כמו בחשבונכם הפרטי, עליכם להתעדכן באופן שוטף באופן התנהלות החשבון העסקי ובכל הפעולות שנעשות בו.
כמו-כן, אם הנכם פורשים משותפות בעסק, וודאו כי הסכם הפרישה פוטר אותכם מחיוביה של השותפות שנוצרו טרם פרישתכם וכן דאגו לעדכן בכך את נושיה של השותפות ולהגיע עמם להסכם הפוטר אתכם מהחבות. קחו לתשומת ליבכם כי הודעה לנושה על פרישתכם, איננה מספיקה.
מאחר שמצאו להשכרה מקום שכבר שימש כבית קפה ובו מטבח וריהוט שעונים על דרישותיהם, נדרשת מהחברים השקעה כספית קטנה יחסית והם מחליטים לצאת לדרך.
גיא משקיע בעסק 35% מסכום ההשקעה הנדרש, רועי משקיע 25% מסכום ההשקעה שנדרש, גבי התפרן מכולם, משקיע 15% מסכום ההשקעה שנדרש ואת 25% הנותרים, נוטלים החברים כהלוואה מהבנק בו נפתח חשבון העסק.
כשנתיים לאחר פתיחת בית הקפה, החליט רועי, כתוצאה מסיבות אישיות, לפרוש מהשותפות בבית הקפה. רועי גיא וגבי ניסחו הסכם קצר הכולל את תנאי הפרישה של רועי מהעסק המשותף, במסגרתו נכתב מפורשות, כי רועי פטור מכל חובות והתחייבויות העסק שנוצרו בתקופה שבה היה שותף בעסק.
כשמונה חודשים לאחר פרישתו של רועי מהשותפות בבית הקפה, הגיש ספק הקפה הראשי של העסק תביעה על סך 200,000 ש"ח כנגד העסק והשותפים בו, כולל רועי, בגין כספים שלא שולמו לו עבור סחורה שסיפק לבית הקפה. כמו-כן, לאחר שגיא וגבי לא עמדו בפירעון הלוואות שהעסק נטל מהבנק שבו מתנהל חשבון העסק, הוגשה על ידי הבנק תביעה על סך 700,000 ש"ח, כנגד העסק וכל השותפים בו, שהם גם הערבים לחובותיו, ובהם רועי שכבר פרש מהשותפות בעסק.
הסיטואציה הנדונה מעלה מספר שאלות ובהן למשל: האם כל השותפים חייבים בחובות העסק באותה מידה? או שמא יהיה כל אחד חייב ביחס לגובה השקעתו בעסק? האם שותף ששילם יותר זכאי לשיפוי מיתר שותפיו? האם רועי כשותף שכבר פרש מהשותפות בבית הקפה ואף הגיע עם שותפיו להסכמות כי לא יחוב בכל חוב והתחייבות של העסק שנוצרו כשהיה שותף, יהיה מוגן מתביעות ספק הקפה והבנק? ואם לא – באיזה מידה יהיה רועי חייב בחובות העסק? וכיוב'.
הקמת עסק הוא תהליך מורכב ומסובך ותלוי רבות בסוג העסק שאותו הנכם מעוניינים להקים.
אם החלטתם להקים עם אחרים עסק משותף, עליכם לדעת שעל מנת להקים עסק יציב ורווחי שיתקיים לאורך זמן, יש לקחת בחשבון שורה של פרמטרים ולדעת כיצד להתנהל נכון ברמה המשפטית.
לא מעט עסקים מוקמים על ידי חברים, בני משפחה ומכרים, כאשר בתחילת הדרך, המייסדים חדורים במוטיבציה וקיימת ביניהם רמת אימון גבוהה. הרצון הרב להצליח ולצאת לדרך חדשה, גורמים לכך, שמייסדי העסק, אינם חושבים על שלל בעיות שעלולות להתעורר בשלבים מאוחרים יותר ואינם מבינים די הצורך את ההתחייבויות שהם לוקחים על עצמם ואת ההשלכות שיכולות להיות לכך בעתיד, כמו למשל במקרה שבו העסק חלילה יקלע לקשיים ויצטרך להתמודד עם פירעון חובות למוסדות בנקאיים.
כידוע, אחת הפעולות הראשונות שצריך לעשות כאשר מקימים עסק, הוא לפתוח חשבון בנק עסקי. בעת פתיחת חשבון עסקי, נדרשים ככלל בעלי העסק, לחתום על ערבויות שיבטיחו את חובות העסק לבנק.
לפני החתימה על ערבות לחובות והתחייבויות העסק, חשוב ביותר להבין היטב את כתב הערבות שעליו חותמים ואת החיובים וההתחייבויות הנובעים ממנו.
ככלל, רוב העסקים הקטנים, שבהם יותר מבעלים אחד, מאוגדים בשתי צורות התאגדות עיקריות, חברה בע"מ או שותפות. לצורת ההתאגדות בה תבחרו לנהל את העסק שלכם, יש השלכות גם בכל הקשור לאחריות שבה תצטרכו לשאת בחובות והתחייבויות העסק.
חברה בע"מ היא אישיות משפטית נפרדת מבלי מניותיה . בכוחה לערוך חוזים, לתבוע בשמה ולהיות בעלת נכסים.
כאשר מדובר בחברה בע"מ, בעלי המניות חבים בחובות החברה שנקלעה לקשיים וקרסה, אך ורק עד גובה הון המניות הבלתי נפרע שלהם. אולם, ניתן לחייב את בעלי החברה להחזיר חובות לנושי החברה, באופן אישי, רק במקרים מסויימים, למשל כאשר בוצעו על ידי בעלי החברה מניפולציות ונעשה על ידם שימוש במסך ההתאגדות של החברה, כדי לבצע מהלכים עסקיים. הדבר יתאפשר,רק לאחר שבית המשפט יאשר להרים את מסך ההתאגדות.
לפיכך, הבנקים אינם לוקחים על עצמם סיכון, ומחתימים מראש את בעלי החברה על ערבות אישית, כך שבהתקיים מצב של כשל עסקי בחברה והיא לא תעמוד בהתחייבויותיה, יכסו בעלי המניות שלה את כלל חובותיה, באמצעות הנכסים הפרטיים שלהם.
לפי חוק הערבות, תשכ"ז - 1967, כאשר מספר בעלים של חברה ערבים לחובותיה, רשאי, לכאורה, הבנק, להיפרע מהחייב שממנו ימצא לנכון.
סעיף 56 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, נועד למנוע מצב של אי שוויון בין הערבים וגלגול כל הנטל בתשלום החובות על ערב אחד (או על חלק מהערבים), וקובע כי חייב ששילם יותר מחלקו, רשאי להיפרע משותפו לחוב ולתבוע אותו על ההפרש.
כאשר אחד מבעלי המניות משלם לבנקים סכומים, שאינם בעבור תביעה או דרישת תשלום שמקורה בערבותו של בעל המניות, מדובר למעשה בהלוואת בעלים של בעל המניות לחברה. הלוואה כזו עניינה במישור היחסים של בעל המניות והחברה עצמה ולפיכך, בהיעדר הסכמה בין הבעלים (רצוי בכתב), לפיה הם משפים זה את זה בגין כל הוצאה (דהיינו מחזירים זה לזה את סכום ההוצאות שהוציאו), יתר הבעלים אינם חייבים לשלם לאותו בעל מניות את הסכומים ששילם לבנק.
כאשר מדובר בשותפות, פני הדברים שונים.
שותפות מוגדרת כקשר הקיים בין אנשים המנהלים ביחד עסק לשם הפקת רווח.
קיימים שני סוגים עיקריים של שותפויות: שותפות כללית- בה כל השותפים אחראים לכל חובות והתחייבויות העסק, ללא הגבלה. שותפות מוגבלת – בה חלק מהשותפים לא אחראים לכל חובות והתחייבויות העסק, אלא עד לגובה הסכום שהתחייבו להשקיע בשותפות. בשותפות מוגבלת חייב להיות לפחות שותף כללי אחד, אשר יהיה אחראי לכלל חובות והתחייבויות השותפות.
כאשר מדובר בשותפות כללית, אם לא נחתם בין השותפים חוזה המגדיר את זכויותיו ואת חובותיו של כל שותף וקובע את מידת השתתפותו בהון וברווחים, יהוו ההוראות השונות בפקודת השותפויות הסכם מחייב בין השותפים.
קיימת הפרדה בין נכסי השותפים לבין נכסי השותפות. כאשר שותף שילם תשלומים לשם עסקי השותפות, הוא רשאי לחזור ולתבוע מן השותפים האחרים את התשלומים ששילם.
לפי פקודת השותפויות, זכותו של שותף לסעד כספי מן השותפים האחרים, בגין חובות השותפות, קמה, בשיעור יחסי, אך ורק מעת שפרע את החוב לנושה.
למרות שקיימת בפסיקה מחלוקת אם שותפות היא אישיות משפטית נפרדת אם לאו (ויש כאלה הגורסים כי רק לשותפות רשומה יש אישיות משפטית נפרדת), לפי פקודת השותפויות, כל שותף אחראי לחובות השותפות באופן אישי ולפיכך הנושה יכול לעקל ולמכור את רכושם האישי של השותפים לשם פירעון חוב השותפות כלפיו.
אם נכסיה של השותפות אינם מספיקים לכיסוי החובות ותביעות הנושים , על השותפים ככלל, וכל שותף בנפרד, לשלם את יתרת החובות המגיעים לנושים.
תביעה נגד שותפות יכולה להיעשות על ידי תביעה נגד השותפות עצמה ונגד כל השותפים בה, כשכל אחד, במסגרת האחריות המשותפת שלו, יכול להיתבע לגבי כל סכום ההתחייבות.
יחד עם זאת, שותף ששילם חוב לצד ג', בשיעור הגבוה מסכום ההון שהסכים לחתום עליו, יהיה זכאי לשיפוי מיתר השותפים עד גובה הסכום שבגינו התחייב כלפי השותפות, זאת ככל שלא קייים הסכם בין השותפים הקובע חלוקה אחרת של חובות וזכויות של השותפים בשותפות.
לפי פקודת השותפויות כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל עניין עסקי של השותפות וכל פעולותיו יחייבו את השותפים אם עשה אותם בכשירות של שותף ובמסגרת ההרשאה שנתנה לו על ידי השותפות. ניתן יהיה, אפוא, לחייב את השותפות, אם העסקה שנעשתה ע"י השותף, היא מסוג העסקאות שהשותפות נוהגת לעשות; העסקה נעשתה בדרך העסקים הרגילה; העסקה נעשתה במסגרת ההרשאה.
יש לקחת בחשבון שאחריותו של השותף לחובות השותפות תמה רק עם סיום יחסי ההרשאה, כגון במקרה של פרישה מן השותפות או פירוק השותפות. יחד עם זאת, פרישה מהשותפות, כשהיא לעצמה, אינה פוטרת את השותף שפרש מחבותו ומאחריותו הבלתי מוגבלת לחיובים של השותפות שנוצרו לפני פרישתו. כדי שיופטר מחבותו ומאחריותו לחיוביה של השותפות שנוצרו עד לפרישתו, השותף הפורש אינו יכול להסתפק בהסכם עם השותפות, הפוטר אותו מהחבות אלא עליו לדאוג להסכם בינו לבין כל אחד מנושי השותפות, הפוטר אותו מאותה חבות.
בשים לב לאמור לעיל, יש לשקול היטב, איזה סוג של התאגדות מתאימה לכם ולסוג העסק שלכם, תוך שקילת כל הפרמטרים הרלוונטיים, לרבות הנושא המרכזי והחשוב של אחריותכם להתחייבויות וחובות העסק בכל אחת מצורות ההתאגדות.
זאת ועוד. גם אם שותפיכם בעסק הם החברים הכי טובים שלכם או בני משפחתכם, מומלץ לערוך הסכם מייסדים לעסק, שיסדיר את מערכת היחסים בין השותפים בעסק ויציע דרכים לפתרון בעיות ומחלוקות שונות שעלולות להיווצר, כבר בשלב הראשוני של הקמת העסק.
בכל הקשור להתנהלות מול בנקים, בהרבה עסקים נהוג שאחד השותפים אחראי בעיקר או באופן בלעדי לניהול חשבון/חשבונות העסק ולקשר עם הבנקים. ברור שבעסק דרושה חלוקת תפקידים, אך יחד עם זאת, מומלץ שתהיו מודעים לכל התחייבויות שהעסק לוקח על עצמו ותכירו כל מסמך שנחתם מול הבנק בין אם נחתם על ידכם באופן אישי ובין אם לאו.
גם אם לעסק יש רואה חשבון ומנהל חשבונות, לא מומלץ לסמוך רק עליהם. כמו בחשבונכם הפרטי, עליכם להתעדכן באופן שוטף באופן התנהלות החשבון העסקי ובכל הפעולות שנעשות בו.
כמו-כן, אם הנכם פורשים משותפות בעסק, וודאו כי הסכם הפרישה פוטר אותכם מחיוביה של השותפות שנוצרו טרם פרישתכם וכן דאגו לעדכן בכך את נושיה של השותפות ולהגיע עמם להסכם הפוטר אתכם מהחבות. קחו לתשומת ליבכם כי הודעה לנושה על פרישתכם, איננה מספיקה.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info