התובענה הייצוגית – נשק חשוב באמתחתם של הצרכנים אל מול העוסקים במשק

התובענה הייצוגית – נשק חשוב באמתחתם של הצרכנים אל מול העוסקים במשק
מאת: עו"ד בן ציון רזניק

מכשיר התובענה הייצוגית ניתן להפעלה על ידי כל צרכן הסבור כי "עוסק" (המוגדר בחוק הגנת הצרכן כ-"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן") אחראי כלפיו במעשה או מחדל האסור לפי חוק הגנת הצרכן .

רשימת המעשים והמחדלים האסורים על עוסק ביחסיו עם ציבור הצרכנים מכוח חוק הגנת הצרכן הינה מקיפה למדי וכוללת , בין השאר , איסור הטעיה של הצרכנים (איסור שפורש בפסיקת בית המשפט העליון בצורה רחבה ביותר ככולל איסור על מעשה או מחדל העלול להטעות את הצרכן אפילו לא הטעה אותו בפועל) איסור ניצול מצוקת הצרכן , חובת גילוי , אחריות להטעיה על גבי אריזה , אחריות להטעיה בפרסומת ועוד .

בשנת תשנ"ד הוסף לחוק הגנת הצרכן פרק העוסק בתביעה יצוגית לפיו יכול הצרכן להגיש תביעה ייצוגית כנגד עוסק בעילה מן העילות המנויות בחוק הגנת הצרכן ולבקש לייצג בה את כלל ציבור הצרכנים שנפגע מאותו מעשה או מחדל של העוסק .

מכשיר התובענה הייצוגית בא להתמודד עם מצב שבו הנתבע , בהיבט של חוק הגנת הצרכן בדרך כלל חברה גדולה שלה לקוחות רבים שמספרם יכול להגיע לאלפים , עשרות אלפים ואף מעבר לכך , מבצעת מעשה או מחדל אסור לפי הדין אשר מסב לכל אחד מציבור הצרכנים נזק קטן יחסית , אשר אין הצדקה כלכלית לתבוע אותו באופן פרטני מן הנתבע , בשל העובדה כי ההליך המשפטי כרוך בהשקעת זמן ומשאבים העולים בהרבה על אותו נזק .

במקרה כזה נוטלים על עצמם התובע הייצוגי ובאי כוחו , בתנאי כי התובע מראה שיש לו עילת תביעה אישית וכי הוא עומד בסדרת תנאים נוספים הקבועים בחוק שמכוחו הוא מבקש לאשר את תביעתו כייצוגית , לייצג את כלל הקבוצה הנפגעת אשר נזקה המצטבר כבר מצדיק את השקעת הזמן והמשאבים שבניהול ההליך .

התנאים שמונה חוק הגנת הצרכן ואשר בהם צריך לעמוד מי שמבקש לאשר את תביעתו כייצוגית , מלבד עילת תביעה אישית , הינם : הגשת התביעה בתום לב , קיומה של קבוצה שגודלה מצדיק ניהול ההליך כתובענה ייצוגית , היות התובענה הייצוגית הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בנסיבות הענין וקיום יסוד סביר לכך שהתובע מייצג בדרך הולמת את ענינם של מי שנמנים על הקבוצה .

פסק דין או הסכם פשרה בתובענה שאושרה כייצוגית יהוו מעשה בית דין לגבי העוסק (או הנתבע בתביעה שאינה מכוח חוק הגנת הצרכן) מחד וכלל ציבור הצרכנים (או קבוצת התובעים בתביעה שאינה מכוח חוק הגנת הצרכן) מאידך ולכן נקבע מנגנון של פרסום דבר אישור תובענה כייצוגית המאפשר למי מחברי הקבוצה שאינו חפץ להיות כבול בתוצאת ההתדיינות להודיע , לאחר אישור התובענה כייצוגית , כי אין ברצונו להימנות על הקבוצה המיוצגת בידי התובע הייצוגי ובאי כוחו (הודעת הימנעות ו/או הודעת הסתלקות) .

בית המשפט העליון הדגיש בשנים האחרונות , בעיקר בהליכים מכח חוק הגנת הצרכן , בשורת פסקי דין את חשיבותה של התובענה הייצוגית כמכשיר יעיל ואפקטיבי על מנת למנוע תופעה שכונתה בפסיקה כ- "תת אכיפה" היינו מצב שבו הוראות החוק אינן נאכפות משום שאין כדאיות למי מן הנפגעים לנקוט בהליכים פרטניים לשם הטבת הנזק וזאת , כאמור , בשל היות נזקו האישי של כל אחד מחברי הקבוצה נמוך .

בנוסף קובעת פסיקה חדשנית כי ניתן , במקרים מתאימים , לחייב את העוסק בתשלום פיצוי לטובת כלל ציבור הצרכנים או לטובת ארגונים שונים וזאת במקרה שבו קשה ביותר או בלתי אפשרי לאתר את כל אחד מחברי הקבוצה (לדוגמא יצוין כי ענין זה התעורר בבית המשפט העליון בנושא תובענה ייצוגית כנגד תנובה בפרשת הכנסת סיליקון לחלב העמיד).

ראוי לציין כי בד בבד עם הדברים שנאמרו אודות חשיבותה של התובענה הייצוגית קובעת הפסיקה שיש לבחון בזהירות בקשות לתובענה ייצוגית וזאת משום שאישור תובענה ייצוגית במקרה שאינו ראוי עלול להסב נזק הן לפרטים מתוך הקבוצה המיוצגת , הן לנתבעים הנאלצים להשקיע זמן ומשאבים בהתגוננות מפני התביעה וכן להגביר את הנטל הביטוחי המוטל על תאגידים ונושאי משרה בהם .

רשימה זו היה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי בנסיבותיו של כל מקרה ספציפי . הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת .

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.