הסערה מאחורינו, אך מי יפצה על נזקי הטבע?

בסרט הקומי "האיש שתבע את אלוהים" בילי קונולי משחק דייג שמאתגר את זכותן של חברות הביטוח לסרב תשלום בטענה שספינת הדיג שלו נהרסה כתוצאה מפעולתו של "כוח עליון". בתביעתו כנגד ארגוני הדת העולמיים כנציגיו של אלוהים על פני הארץ, הם נאלצים לבחור בין הודאה באי קיומו של אלוהים על מנת להימנע מתשלום, או תשלום פיצויים על כל נזק שנגרם כתוצאה מכוח עליון.

עלילת הסרט בפשטות, מספרת על דייג שמח בחלקו, שהיה בעברו עורך דין, אשר ספינת הדיג שלו מתפוצצת לחלקיקי אטומים, על ידי ברק שיורד מהשמיים בעיצומה של סערה. כאשר הדייג מגיש תביעת ביטוח, חברת הביטוח שלו מסרבת לפצותו, בשל הנימוק שקיים בפוליסת הביטוח שלו סעיף "כוח עליון" (Acts of god), הפוטר אותה מחבות ביטוחית לאירוע בלתי נצפה, שמקורו ב"כוח עליון".

במציאות, במדינה המזרח תיכונית שלנו מזג האוויר די קיצי, ברוב חודשי השנה. בחודשים המועטים שבהם יש מזג אויר חורפי, הוא עלול להיות קיצוני במיוחד, כמו הסערה שמשתוללת בחוץ במהלך השבוע האחרון. במהלך התקופה הזו אין זה מן הנמנע, שנהיה חשופים גם לנזקים שעלולים להתרחש כתוצאה ממזג אוויר שכזה. כמעט כל חורף אנו שומעים על דירות שהוצפו, או על עץ שנפל ומחץ רכב חונה, חפצים שהתעופפו ברוחות העזות ופגעו בגוף וברכוש. לא תמיד ברור מי אחראי לכיסוי הנזק במקרים הללו ולמי ניתן לפנות.

נזקים בגין הצפות ורוחות סערה:
כידוע, מכסות פוליסות ביטוח של דירות מגורים נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברק. זאת, בנבדל מנזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות, אשר אינם מכוסים בפוליסה.

ישנם מקרים, בהם חברות ביטוח נאלצו לפצות מבוטחים שרוחות עזות חדרו לביתם ושברו זגוגיות, חפצים וציוד. הכל בהתאם לכיסוי בפוליסת הביטוח.

יש לשים לב, כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות, בבסיסן, פיצוי בגין נזקי סערה. ניתן להוסיף נזקים אלה, תוך הרחבת הפוליסה, בתמורה לתשלום פרמיה מוגדלת.

יש להניח, כי תתעורר מחלוקת עם חברת הביטוח מהי ההגדרה ל"סערה" ו/או "שיטפון", כאשר חברת הביטוח תנסה להוכיח, כי אין להגדיר את האירוע ככזה, ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי.
יש לשים לב, שבעלי ומחזיקי מקרקעין מחויבים לבצע תחזוקה תקינה – פתיחת תאי ניקוז בחצרות ומרזבים, וביצוע פעולות להקטנת נזקים צפויים.
ברם, חברות הביטוח אינן הכתובת היחידה.

רשויות מקומיות מחויבות לנקוט באמצעים סבירים על מנת לדאוג לשלומם וביטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים, אשר בשליטתן והחזקתן. זאת, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת.

הרשויות המקומיות אחראיות על מערכות תיעול וניקוז בתחומיהן, ומחויבות לפעול על מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין. בתי המשפט דחו, פעם אחר פעם, את ניסיונן של הרשויות המקומיות לטעון, כאילו הצפות שאירעו בתחומיהן הינן בבחינת "כוח עליון". בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף, אין הם בבחינת הפתעה בלתי צפויה ועל הרשות המקומית מוטלת החובה להיערך בזמן ובהתאם.

על הרשות המקומית מוטלת חובה לשמור על הדרכים והמערכות שבבעלותה, לתחזק אותן ולדאוג לתקינותן. הרשות המקומית לא תוכל להסתתר בטענת "כוח עליון", אם יוכח, כי תחזוקה שוטפת עשויה הייתה למנוע את ההצפות והנזקים.

מעבר לכך, ניתן לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. לדוג' מע"צ ביצעה תיקונים בכבישים, וההצפות מילאו את הבורות והשקיעות שנוצרו בכביש. נהגים נקלעו לתאונות דרכים, בשל השקיעות בכביש שהתמלאו במים, אותן לא ראו בשל החושך והסערה. ובית המשפט הטיל על מע"צ אחריות בגין היעדר שילוט מספיק.

לעיתים ניתן להטיל אחריות על גוף שלא רבים מכירים - רשות הניקוז. בישראל פועלות כמה עשרות רשויות ניקוז בפרישה ארצית כמעט מלאה. רשויות אלו פועלות מכוח חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות ביהמ"ש קבע שמוטלת על רשויות הניקוז אחריות גבוהה לבצע פעולות לניקוז יעיל של אזורים שנמצאים תחת אחריותן, ולמנוע הצפות באזורים אלו. לכן כאשר נגרמים נזקים כתוצאה מהצפה אפשר שתקום תביעה כנגד רשויות ניקוז בגין התרשלותן במניעת ההצפה.

נזקים מעצים שקרסו:
לעיתים קרובות ישנם מצבים של עצים שקרסו בסערה וגרמו נזקים לגוף ולרכוש. במקרה כזה, ראשית דבר יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס – האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.
אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא שישרדו בתנאי סערה.
על הרשות המקומית להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם. ההנחה היא, שהייתה רשלנות של הרשות המקומית, שהרי אין דרכו של עץ ליפול בעצמו…


במידה שמוכח, כי הרשות המקומית הפרה את חובתה – ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש תובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות, אובדן ימי עבודה וכיוצ"ב).  

גם כאן, לא יועיל לרשות המקומית הניסיון להסתתר מאחורי טענת "כוח עליון", אם התובע יצליח להוכיח, שתחזוקה שוטפת עשויה הייתה למנוע את קריסת העצים והנזקים בעקבות כך.

כמובן, לא כל עץ שקורס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית. אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש, ובכל זאת אירע מה שאירע – לא תישא באחריות.

אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף ו/או חברת האחזקה, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ.

כמובן, ענפי עץ שפגעו בכלי רכב, ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.

נזקים מחפצים שעפו ברוח:
חפצים עפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. כך למשל, סערה שגרמה לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד. לאחרונה פורסם על דלת מכולה שעפה ברוח וגרמה נזק, ואפילו תחנת אוטובוס שעפה בסערה ופגעה ברכב.

לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי. כך למשל, חפץ חד שעף ברוח ופגע בהולך רגל. יש לבדוק את אחריות בעל החנות, אחריות יצרן החפץ החד (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין החפץ (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).

בעלי ומחזיקי מקרקעין מחויבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, כדוגמת חיזוק אנטנות, דודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים ועלולים ליפול ממקומות גבוהים (עציצים, אדניות) וכיוצ"ב.אדם שהניח עציץ במרפסת ביתו, או כל חפץ אחר, וברוחות העזות עפו החפצים וגרמו לנזקים – יישא באחריות למחדליו.

קבלן הבונה באתר בניה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.

נזקים מהפסקת חשמל:
הפסקות חשמל אינן מכוסות כרגיל בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. אולם, ישנם מקרים, בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.

לצורך כך, על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה הייתה למנוע. ניתן לטעון, כי על חברת חשמל להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל, ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר. יחד עם זאת, מקרים רבים, בהם אין מוכחת רשלנותה של חברת החשמל – לא תישא חברת החשמל באחריות לנזקים שנגרמו.

יש לציין כי על רקע תביעות רבות שהוגשו בעבר כנגד חברת החשמל, כל מקרה של תביעה נגד חברת חשמל – הכריע בית משפט, לנסיבותיו של תיק, ממה בדיוק נגרם הנזק, ובהתאם – האם היה הנזק באחריות ישירה חברת החשמל. רק במקרים שהייתה רשלנות מוכחת (לא נערכה כראוי, אי תחזוקה מתאימה וכיצו"ב) של חברת החשמל - היא חויבה בפיצוי.

במידה והפגיעה ארעה לעובד בזמן העבודה:
גם במקרה זה, לבד מהפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע מצד ג' או ביטוח כלשהו (אם תוכח אחריות), הוא יהיה זכאי לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי ולהיות מוכר כנפגע עבודה על כל הזכויות המשתמעות מכך. נפגע עבודה מוכר גם אם אירוע התאונה התרחש בדרך לעבודה או בחזרה ממנה".

שלבי פעולה חשובים לאחר תאונה בעקבות נזקי טבע:
1. צלמו ותעדו את הנזקים: ברגע שגיליתם את הנזק, דאגו לתעד אותו ככל שניתן, באמצעות צילום הנזק מכל זווית אפשרית. אם לדוגמא נפל עץ על הרכב, צלמו את העץ. אם פגע חפץ בשמשה כתוצאה מהרוח,  צלמו את החפץ, צלמו את השמשה.

2. הודיעו לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח מיד: התקשרו מיד לחברת הביטוח והודיעו על הנזק. היו ספציפיים ומפורטים. שיחת הטלפון זו ההודעה הראשונה שלכם לפני החתימה על הצהרה בכתב, לכן דאגו לתעד בדיוק רב: את שם הנציג שדיברתם איתו, את המועד בו נערכה השיחה ואת תוכנה. יש להקפיד לבצע גם בכתב את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח.

3. יש לפעול מידית להקטנת וצמצום הנזקים כדי להציל את הרכוש: עקרון הקטנת הנזק מהווה עיקרון כללי בכל דיני הנזיקין, על הניזוק מוטלת החובה להקטין את נזקו. יש לפעול באופן מידי להציל רכוש וצמצום הנזק.

4. הזמנת שמאי: ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, במידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה משקפת, כפי שאתם רואים זאת, את הנזק שנגרם.

5. לא לזרוק דבר גם אם אינו בר תיקון, להשאיר עד שיגיע השמאי. יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ברי תיקון. מה שנזרק ולא תועד - בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך - ניתן להשליך את החפצים.

6. לשמור חשבוניות / קבלות בגין תיקונים: יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים.

7. בדקו את תנאי הפוליסה שלכם: לאחר שיחת הטלפון, דאגו לבדוק את תנאי הפוליסה בהעתקים שניתנו לכם בעת החתימה. כך תדעו טוב יותר מה לצפות מחברת הביטוח, על מה כדאי להתעקש ומה הסיכוי שלכם לקבל את מה שביקשתם.

8. במידת הצורך ישנה חשיבות רבה לפנות לייעוץ משפטי מקצועי: גם אם אתם חושבים שהכל ברור, ידוע, ושצילמתם את התמונה היפה ביותר של העץ תקוע בתוך חלון המכונית, חשוב לזכור כי חברת הביטוח נעזרת באנשי מקצוע ועורכי דין אשר מנוסים היטב בתביעות דומות וחברת הביטוח לא ששה לשלם פיצויים (למרות שאתם זכאים לפיצוי זה) ואילו אתם, במידה ואינכם עורכי דין, יכולים להיעזר בדעתכם, דבריכם ותמונותיכם בלבד. חשוב ככל שזה יהיה, תמיד עדיף שיעמוד לצדכם איש מקצוע מומחה, כמו עורך דין המתמחה בתחום הביטוח, אשר יסייע לכם למצות את מירב זכויותיכם בזמן הקצר ביותר. על מנת להגיש תביעת פיצויים בנושא כגון זה, יש להתייעץ עם שמאי וכן עם עורך דין מובהק לתחום, על מנת שיאפשר קבלת פיצויים מקסימלית בהתאם למקרה. במקרה זה, אותו עורך דין ינהל את התכתובת, הדיונים והמקרה מול חברות הביטוח, הרשויות והגורמים הרלבנטיים, כאשר הצעת חברת הביטוח לסיום התביעה היא באופן אוטומטי גבוהה יותר כאשר הנפגע ניגש לחברת הביטוח באמצעות עו"ד.

אתר:shaya-law.com

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.