בין כשלון עסקי לאחריות אישית בחברה

בין כשלון עסקי לאחריות אישית בחברה
מאת: עו"ד ונוטריון אבי זילברפלד

כידוע, חברה בע"מ, הינה אישיות משפטית בפני עצמה, וכעקרון, עם התמוטטות החברה – אין בעלי מניותיה ו/או מנהליה נושאים באחריות אישית לחובותיה.
הפסיקה קבעה, כי כשלון עסקי גרידא של חברה בע"מ, אינו גורר חבות אישית, ואינו מחייב את האורגן בהפסדי החברה.
מאידך, הפסיקה קובעת, כי ישנם מקרים, בהם כן יש לחייב אישית את האורגנים של החברה שקרסה, וזאת בין מכח עילת הרמת המסך ובין מחמת אחריותם האישית לחוב החברה.

שאלת השאלות הינה : מהו הגבול בין "כשלון עסקי" ל"חבות אישית" ?

המציאות מלמדת, שלעיתים, הגבול שבין כשלון עסקי לבין הטלת חבות אישית, דק הוא ביותר.
לא ניתן ברשימה קצרה זו לעמוד על מכלול שיקולי בית המשפט, ולפיכך נתווה את הכלל בסוגיה זו, ונאמר, כי כל עוד האורגן פעל בתום לב, תוך ניהול תקין של החברה במהלך העסקים הרגיל שלה, לא תוטל עליו אחריות אישית.
מאידך, הוכחת מקרים של תרמית – יגררו את חיובו האישי לשאת בחובות החברה.
לא רק זאת: אף אם יוכח כי החברה התמוטטה עקב שיקול עסקי שגוי של האורגן, הרי שכל עוד שהשיקול נעשה בתום לב – לא תוטל עליו אחריות אישית, למרות הנזק שנגרם בגין החלטתו השגויה.
ישנם מקרים סבוכים, בהם לא ניתן בנקל לקבוע האם פעולת האורגן הינה ניצול חוקי ומותר בהתאם לדיני החברות, או שמא ניצול לרעה של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת; האם פעולותיו נעשו בתום לב, או שמא הן נתקבלו על רקע הערכתו את קריסתה הקרובה של החברה.
בכדי לבחון את נורמות ההתנהגות של האורגנים, במסגרת הדיון אם לחייבם אישית אם לאו, ניתן להשתמש במבחני העזר הבאים:
א. האם , במועד הרלוונטי, היתה לחברה תכלית כלכלית אמיתית, או שהיא נועדה להוות פיקציה ומחסום להגבלת האחריות האישית.
ב. האם האורגנים פעלו במכוון להחצנת סיכוני החברה על נושים, שעה שהם ייהנו מפירות החברה.
ג. כיצד התנהגו האורגנים עת הבינו – לגרסתם - כי העסק עומד לקרוס: מה עשו עם הכספים שהיו ברשותם, האם המשיכו ליצור התחייבויות, מה עשו עם הסחורה שרכשו וטרם שילמו עבורה לספקים? האם צמצמו רכישותיהם או שמא הגדילו הזמנות? האם בוצעו פעולות של משיכת כספים, הברחת רכוש, הקמת חברה חדשה תוך כדי הסטת הזכויות אליה, ופעולות פסולות דומות?
התשובות לשאלות אלו, ואחרות, עשויות להטיל אור על שאלת אופי ניהול העסק, ובהתאם ישליכו על שאלת אחריותם האישית של בעלי המניות/מנהלי החברה.

יודגש, כי בכל מקרה יש לבחון מכלול הפרטים הרלוונטיים בסוגיה, ולא להסתפק בנתון אחד בלבד.

הבהרה: כתבה זו הינה מידע כללי וראשוני בלבד, ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.