דיני מכרזים - עתירה מנהלית לגילוי מסמכים ומה בין מחיקת עתירה לדחייתה

עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות, משפט מנהלי - משפט מנהלי - דיני חברות - עתירה מנהלית - דיני מכרזים - גילוי מסמכים - מחיקת עתירה - דחיית עתירה - תקינות המכרז - תקיפת מכרז - שיהוי

שלח שאלה בנושא לעורך דין

דיני מכרזים - עתירה מנהלית לגילוי מסמכים ומה בין מחיקת עתירה לדחייתה
מאת: עו"ד אהוד גרא *

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, פסק לאחרונה מפי נשיאו כב' השו' דוד חשין בעתירה מנהלית שהוכתרה בכותרת "עתירה מנהלית לגילוי מסמכים", והחליט למחוק את העתירה, לבקשת העותרת, ולא לדחות אותה, כפי שבקשה משיבה 1, היא המדינה [עת"מ (י-ם) 30322-05-13 אפריקה ישראל נכסים בע"מ נ' מדינת ישראל אגף החשב הכללי, שיכון ובינוי, שפיר ומנרב]. חשוב לציין, כי דחיית עתירה [או תביעה] תוצאתה מעשה בית דין וסיום ההליכים; לא כן שעה שעתירה [או תביעה] נמחקת, במקרה כזה, זכאי התובע להגיש את תביעתו או עתירתו מחדש.

בעתירתה, שהוכתרה כאמור בכותרת "עתירה מנהלית לגילוי מסמכים", בקשה אפריקה ישראל מבית המשפט שיורה למשיבה 1 לגלות לה מסמכים שונים, אותם היא סירבה לגלות מרצונה; וכן, כי משיבה 1 תימנע מלהוציא את הזכייה של משיבה 2 [שיכון ובינוי] אל הפועל במשך 20 יום לאחר שהמסמכים יומצאו לה. למותר להסביר, כי העותרת בקשה לעיין במסמכים על מנת לבחון את תקינות המכרז, ולברר אם קמה לה עילה לתקוף אותו. העותרת הזדרזה לעתור לבית המשפט על מנת שלא להיקלע למצב של שיהוי.

יצוין, כי בדרך כלל הסעד שמבוקש בעתירה הוא זה של זכייה במכרז, ואילו הסעדים של עיון ועיכוב הליכי המכרז מתבקשים בצווי ביניים. לא כך נהגה העותרת בענייננו. היא עתרה לצו לגילוי מסמכים, כסעד עיקרי. קרוב לוודאי, שאילו הייתה מוצאת שיש לה עילה לתקוף את המכרז, היא הייתה מבקשת לתקן את העתירה בהתאם.

לאחר שהמסמכים הומצאו לעותרת, היא מצאה לנכון, משיקוליה, לבקש למחוק את העתירה ללא צו להוצאות. המשתתפות האחרות במכרז הסכימו לכך. לא כן המדינה. זו עמדה על כך שהעתירה תידחה [ולא רק תימחק], משמע שהעותרת לא תוכל לחדש את ההליכים [לרבות על ידי הגשת תובענה מנהלית לקבלת פיצויים]; וכן, כי יושתו עליה הוצאות. המדינה נמקה את עמדתה בכך שהלכה למעשה היא כבר טרחה והתגוננה בפני תקיפת המכרז על ידי העותרת, למרות שהדבר לא התבקש מהסעדים שבקשה העותרת. [בתגובה לכך בקשה העותרת לקיים דיון בעתירה לגופה].

בית המשפט נעתר לבקשת העותרת ומחק את העתירה ללא צו להוצאות, ובכך דחה את בקשת המדינה. הוא פסק כי העותרת נהגה נכון שעה שהגישה את העתירה, ובקשה את הסעדים, בעוד שמשיבה 1 התמהמהה במתן תשובות לעותרת. דחיית העתירה ויצירת מעשה בית דין בלא שהתקיים דיון לגופו בעתירה, עלול לחסום את דרכה של העותרת מלתקוף את תוצאות המכרז, על יסוד המסמכים שקיבלה.

* אהוד גרא משרד עורכי דין למכרזים

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.