על זכויות קניין רוחני

"קניין רוחני" – מה הוא?

בסידרת מאמרים זו נסקור ממעוף הציפור מגוון של זכויות הנקראות "קניין רוחני". הסידרה תחל בפרק מבוא כללי זה ולאחר מכן נבחן לגופן מספר זכויות שנבחרו מבין מכלול הזכויות בתחומי הקניין הרוחני.

זכויות הקניין הרוחני נגזרות מתוך רשימה סגורה. כלומר, אין זכות קניין רוחני שלא נקבעה מפורשות בחוק. בין הזכויות שהחוק מפרט וקובע נמצא את הזכויות הבאות:

1. זכות יוצרים – מטרתה הינה הגנה על יוצרי יצירות מקוריות מתחומי האומנות הניתנות לתיעוד מסויים (דוגמת ספרים, מבנים ארכיטקטיים, פסלים, סרטי קולנוע, תרגומים, צילומים וכיוב'. לאחרונה צורפו גם תוכנות המחשב לרשימה המוגנת). יש לשים לב שמדובר בביטוי החיצוני/ויזואלי של היצירה ולאו דווקא של הרעיון שבבסיסה, ועל כך נרחיב בהמשך.

2. פטנטים – מטרתם הינה הגנה בעיקר על המצאות טכנולוגיות חדשניות, דוגמת מנגנונים, מבנים מכניים, תרופות ומוצרים כימיים ואף על מודלים עסקיים (בעיקר בארה"ב בינתיים). ממציא שהשקיע זמן ומאמץ ביצירת המצאה חדשה שלא היתה ידועה קודם זכאי להגנה מסויימת עליה כנגד חשיפתה בפני קהל אנשי המקצוע והפיכתה לנחלת הכלל עם סיום ההגנה.

3. סימני מסחר – מטרתם הינה הגנה על סימן המשמש עסק לצרכי זיהוי סחורותיו או שירותיו. כלומר, אם קהל הלקוחות מזהה סימן מסויים עם מוצר מסויים – יש להגן על הבעלים של אותו סימן מפני שימוש על ידי אחרים, תוך הטעייה לחשוב שהמוצרים שהם מוכרים הינם למעשה מוצריו של בעל הסימן.

4. מדגמים – מטרתם הינה הגנה על עיצובם של מוצרים (תעשייתיים בעיקרם), דוגמת צורתו העיצובית של בקבוק הזכוכית של קוקה-קולה וכדומה. גם כאן, בדומה לסימני מסחר, המטרה הינה להגן על עיצוב מסויים המשוייך בלב הלקוחות למוצריו של בעל המדגם, ולמנוע הטעיית קהל היעד באשר למקור המוצרים.

5. זכות מבצעים – הגנה על זכותו של זמר או כל מבצע יצירה אחרת. בניגוד לזכות היוצרים המגנה על היצירה, כאן ההגנה היא על ביצוע היצירה.

6. זכויות משדרים – הגנה על השידור של יצירה.

7. זכויות מטפחים – הגנה על מטפחי זני צמחים והזנים שטיפחו.

8. שמות מקור – הגנה על שמות הנובעים ממקור גיאוגרפי של מוצר ("אבוקדו כרמל", "תפוזי ג'אפה" ואפילו "שמפניה" למשל).

9. יש הכוללים גם "סודות מסחריים" כחלק מההגנה המוקנית על ידי הקניין הרוחני, במיוחד לאור חוק עוולות מסחריות שנחקק לפני זמן לא רב.

קניין רוחני נבדל מקניין מוחשי, בכך שלא ניתן למשש את נשוא הקניין (במרבית המקרים) ואין מדובר בנכס "רגיל". לכך יש משמעות רבה ביחס להגנה המוענקת לנכס וביחס לזכויות שניתן להעניק בו. לדוגמא במכונית יכול לעשות שימוש כל פעם אדם אחד. מנגד, בזכות המוגנת בפטנט יכולים לעשות שימוש מספר אנשים, האחד מבלי להפריע לחברו. "השכרת פטנט" נקראת "רשיון", ואם הרשיון ניתן בהסכם שאינו בלעדי, הרי מספר גופים יכולים לעשות בו שימוש במקביל.

בשל עיסוקן של זכויות הקניין הרוחני בנכסים שאינם נכסים מוחשיים, יש לכך השפעה רבה על אופן מיסחור הזכויות וההגנה עליהן ועל אופי ההסכמים שנחתמים ביחס אליהם. הסכמים אלו – שונים מההסכמים שאנו רגילים לראות בעת מסחור נכסים מוחשיים ומוצרים אחרים, ויש לכך חשיבות רבה. ההסדרים החלים בעת העברת הזכויות או הענקת זכות שימוש בזכות קניין רוחני, שונים לעיתים מההסדרים הנהוגים ביחס לנכס רגיל, ומוטב לפנות לעורך דין המתמצא בתחום לשם ניסוחם של הסכמים כאלו.

את זכויות הקניין הרוחני ניתן להעביר (בלא תמורה), למכור (כנגד תמורה) ואף "להשכיר". כאמור לעיל, "השכרת" זכות בתחום זה קרוייה מתן רישיון והיא מתבצעת בדרך כלל כנגד תשלום בסיסי בגין הרשיון ועוד תמלוגים שהם אחוזים מסויימים הנגזרים מתוך המכירות של המוצר המתבסס על הזכות הרלוונטית). השכרה זו, בניגוד להשכרת נכס מוחשי, יכולה להיות גם "לא בלעדית". כלומר, ניתן לאפשר למספר אנשים או גופים לעשות שימוש בקניין הרוחני במקביל. אופן ניסוח הסכם ה"רישיון" הוא קריטי, והשפעתו על זכויות הצדדים מכרעת.

יתרה מכך, החוק מחייב קיומו של "כתב" לצורך העברת זכות הקניין הרוחני. דרישת הכתב לצורך העברת זכויות קניין רוחני היא דרישה מהותית ובסיסית, אשר לעיתים בלעדיה לא יהיה להעברה תוקף. אמנם אין צורך בהסכם אלא די ב"כתב", אולי "כתב" שאינו הסכם עלול שלא לשקף כראוי את רצון הצדדים ולפגוע במי שחתם עליו.

מאפיין נוסף של זכויות הקניין הרוחני הינו הגבלתן בזמן, בניגוד לבעלות על נכס מוחשי הקיימת כל זמן שהנכס קיים והבעלות לא הועברה. במקרה הרגיל אין "פקיעה" של זכויות קניין בכנס – להבדיל מקניין רוחני. כך, למשל, אין הגנה של זכויות יוצרים על כתבי מארק טוויין שכן הזכות המוגנת פקעה זמן מה לאחר פטירת המחבר. עם זאת, כל מי שקנה ספר של מארק טוויין, ישמח להיות בעליו החוקי עד שהספר יתפורר, יאבד או ימסר לאחר.

פסק הדין בעניין א.ש.י.ר. הינו פסק דין חשוב וחדשני בתחום הקניין הרוחני ועל כן נדון בו בקצרה כעת.
בעניין א.ש.י.ר. הרחיב בית המשפט את ההגנה על זכויות הקניין הרוחני אף מעבר להגנה המותנית ברישום. דעת הרוב בעניין א.ש.י.ר. קבעה, כי גם מי שלא רשם זכות קניין רוחני העומדת לרשותו (כגון פטנט או סימן מסחר), יהיה זכאי לסעדים מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט. משמעותו העיקרית של פסק הדין, הינה כי גם אם בעל זכות מסויימת לא נזהר ולא הגן על קניינו באופן שהחוק מאפשר לו, הרי בדיעבד יתכן ויוכל לעמוד על זכויותיו באמצעות עילות משפטיות אחרות, שאף אינן מהוות חלק מזכויות הקניין הרוחני הקלאסיות אלא הן עילות נזיקיות "רגילות". למרות את, מאוד לא מומלץ להסתמך על כך, ובמידה וברשותכם מידע או זכות כלשהו הניתנים להגנה באמצעות רישום – כדאי ביותר לעשות זאת.
הלכת א.ש.י.ר. נקבעה תוך נסיון להשיג פתרון צודק במקרה ספציפי, אך החלטה זו יצרה מצב של חוסר וודאות בתחום. הדרך היחידה להתגונן בפני אותו חוסר וודאות הינה להמנע ממנו מלכתחילה, כלומר – לנסות ולהגן על הזכות שבידיכם בכתב ובהסכם.

תחומי הקניין הרוחני הינם אף תחומים שביטאו חדשנות משפטית רבה ובמסגרתם פותחו סעדים ייחודיים ומדוייקים (ובמיוחד סעדים זמניים), שלאחר מכן התפתחו ועברו ליתר התחומים.
למשל, הצו הקרוי "אנטון פילר" מאפשר לבעל הזכות המופרת לתפוס ראיות להפרה בחצרי המפר (למשל – במשרדו או במחסנו), ולמנות כונס נכסים שיחזיק במוצרים עד סיום שמיעת התיק וקבלת החלטת בית המשפט. הצלחה בהשגת סעד דראסטי שכזה במהלך דיון, יכולה להביא לפגיעה קשה במפר ולמעשה להכריע את המשפט.
לתחום הקניין הרוחני משיקים אף תחומים שונים שלא נזכרו בסידרה זו, דוגמת –
• השימוש בשמות (ושמות מסחריים) כ-Domain Names באינטרנט;
• האפשרות להגן על רעיונות באמצעות הסכמים חוזיים (Non-Disclosure Agreements);
• ההגנה על הזכות לפרסום (זכותו של אדם להרוויח משימוש בפרסום דמותו – זכות המוגנת למעשה בשילוב בין חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 וחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979);
• שאלות של לשון הרע (חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965);
• הפרעה לעסקיו של אחר, למשל באמצעות התקפות Denial of Service (DOS) על אתרים, וראה גם חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999;
• שאלות של תועבה (דוגמת אתרי פורנוגרפיה) והימורים;
נושאים אלו הינם נושאים נרחבים, שלא ניתן להקיפם בסקירה זו אולם כל אחד מהם הינו נושא חשוב שיש לבחון אותו לגופם של דברים אם מתעוררת שאלה הנוגעת אליו.

נסיים את פרק המבוא בהבהרה, שמדובר בסקירה כללית ולא ממצה בלבד. ישנם עניינים רבים נוספים שלא יידונו בסקירה אלו ואין להסתמך על האמור בסקירה במקום יעוץ משפטי לכל עניין ספציפי. אין בסקירה כדי להחליף ייעוץ משפטי כלשהו ובכל מקרה רלוונטי יש לפנות לבעל מקצוע ולהתייעץ עימו טרם נקיטת פעולה בעלת משמעות משפטית.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.