זכויות בן שאינו בן ממשיך במשק חקלאי ואשר בנה את ביתו בנחלה

זכויות בן שאינו בן ממשיך במשק חקלאי ואשר בנה את ביתו בנחלה
מאת: עו"ד גבי מיכאלי ועו"ד יוסי רובין

1. 1.הקדמה
2. 1.1מאמר זה יתמקד בזכויותיו של בן או בת של בעלי משק חקלאי שאינו מוגדר כ"בן ממשיך". דהיינו אותו בן או בת שבנה את ביתו במשק ולא יקבל זכויות בלעדיות במשק לאחר פטירת הוריו.

1. 1.2במאמר יוזכרו מקרים ופסקי דין מתיקים רלוונטים שהתבררו בבית המשפט ולפחות אחד הצדדים יוצג על ידי משרדנו.

1. 1.3ההסדר המשפטי של זכויות חברי האגודות החקלאיות במדינה וההסדרים לגבי בנים ממשיכים אינו אחיד, ויש לבדוק באופן ספציפי את ההסדר לגבי כל אגודה ומושב.

1. 1.4המגמה היום בבתי המשפט היא לנסות ולאזן בין הזכויות הקנייניות של כל יורשי בעלי המשק. הפער בין המצב המשפטי אשר לפיו זוכה רק אחד מבני המשפחה להיות "בן ממשיך" לבין הקושי האנושי שנוצר בעקבות מינוי בן ממשיך אחד במשפחה ומצד שני האיסור לפצל נחלה בין בנים אחדים מוביל לעיתים לתוצאה שנראית בלתי צודקת מצד אחד ומצד שני היא בעלת תוקף משפטי מחייב ו"מפלה" לטובה רק את אחד מהילדים של בעלי המשק.

1. 1.5הקביעה כי רק בן או בת אחד/אחת יקבלו את כל הזכויות בנחלה השווה מיליונים רבים גורמת לעיתים תוצאות אנושיות קשות וסכסוך משפטי רב שנים ולכן לדעתנו על המחוקק להסדיר את הנושא באופן ברור ואחיד.

1. 1.6כאשר אחד הילדים בונה בית במשק הוריו וחי עם משפחתו עשרות שנים בבית המגורים ללא זכויות לקבל את כל המשק לאחר פטירת הוריו מתעוררת דילמה קשה לפתרון.

1. 2.זכויות בני המשפחה במשק – לאחר פטירת ההורים
2. 2.1יחידי המשפחה (היורשים) שאינם מוגדרים  כ"בן ממשיך" יכולים לעיתים ליהנות ממגוון זכויות בנחלה אשר ניתנות למימוש. המגמה כיום בבית המשפט היא לחלק את "הנתח" המתקבל מהמשק בין כל המשפחה, בכפוף לזכויות הנובעות מן החוזה הדו צדדי (להלן:"הסכם המשבצת"), אשר נחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית שהיא המושב, ולעיתים מעורבת בו גם הסוכנות היהודית לא"י.

1. 2.2נושא זה שב ומעלה את הקושי האמיתי שנוצר, הלכה למעשה, על-ידי גזירת הבלעדיות של מוסד ה "בן הממשיך'". גזרה זו נועדה לפקח על זהותו והתאמתו של המבקש לקבל זכויות במשק ולמנוע פיצול נחלה, אלא שככל שהיא נוגעת ליחסים בין בני משפחה, היא מתנגשת עם רצונותיהם הטבעיים של הורים, בעלי זכויות במשק, להוריש לילדיהם ולמשפחתם את חלקם - קרקע ומבנים, לאחר שיגיעו לאריכות ימיהם, בלי ליצור חיכוכים ומדונים בין בני המשפחה שיש חשש כי ילוו בסערת רגשות ובשימוש בכלים משפטיים, שלא לצורך.

1. 2.3אחת האפשרויות לאיזון בין בני המשפחה היא לקבל פיצוי כספי שווה ערך לחלקו היחסי של הבן שאינו בן ממשיך, כאשר גובה הפיצוי נקבע בהתאם לנסיבות המקרה.

1. 2.4פתרון אחר הוא פיצול בית המגורים של הבת/בן שבנו בנחלה כאשר נושא עלות הפיצול הגבוהה נשארת פתוחה לדיון ומחולקת.

1. 3.המצב המשפטי
2. 3.1זכות משפטית הקיימת לבן שאינו בן ממשיך ואשר בנה בנחלה את ביתו הינה הזכות החוזית-כספית בגין ההשקעה שהשקיע זה, בבית המגורים או במשק. כמו כן יכולה לקום לבן הממשיך גם זכות מגורים בלתי הדירה ו/או זכות לפיצול ייחוד הבית שבנה מהמשק.

1. 3.2במקרה אשר נדון בבית המשפט, חזרו ההורים מן הסכם המתנה אשר העניקו לבנם, בית המשפט חייבם לשלם את מלוא השקעת הבן בבית המגורים אותו בנה, אף שלא התגורר בו בחלק מן הזמן.

1. 3.3זכות חוזית נוספת ניתן למצוא בהסכמות פנימיות-משפחתיות אליהן הגיעו הצדדים במהלך השנים הנוגעות לדרך חלוקת זכויות המשק. בפסק הדין שהתנהל בבית המשפט נדון בהרחבה תחולתו של הסכם פנימי שחתמו הצדדים אם לפני העברת הזכות במשק ואם במהלך העברה וזאת לשם הבטחת זכויותיו של בן שאינו בן ממשיך אושר הייתה כוונה לשכן אותו בבית המגורים על המשק.

1. 3.4נטייה זו להעביר חלקים מן הנחלה לבנים אחרים גם כאשר מונה בן ממשיך האמור לקבל את מלוא הזכויות בנחלה היא טבעית ומובנת במערכות יחסים משפחתיות, ועל-כן עשויה לזכות לעתים קרובות בהסכמה כללית של בני המשפחה. להסכמה זו ניתן לתת לבוש משפטי על דרך התחייבות חוזית מפורשת בכתב של בעל הזכויות  כלפי ילדיו כהתחייבות פנים-משפחתית. – חשוב במקרה כזה שהחוזה ינוסח על ידי עו"ד הבקיא בנושא המשקים החקלאיים.

1. 3.5השאלה מה תוקפן המשפטי של התחייבויות חוזיות אלה ביחסים הפנים- משפחתיים אינה פשוטה ויש לבחון אם ההתחייבויות החוזיות נוגדות את הוראות ההסכם המשבצת. בכל מקרה גם אם יימצא כי ההתחייבויות החוזיות אינן תקפות מול האגודה, מינהל מקרקעי ישראל או הסוכנות, תעמוד השאלה אם הן תקפות מבחינה משפטית ולכן יש להכין חוזה כזה באופן זהיר ומקצועי.

1. 3.6במקרה שהתברר בבית המשפט נקבע כי יש לראות בהתחייבויות הפנימיות-משפחתיות כתקפות, כאשר כל מקרה ונסיבותיו.

1. 3.7במקרים מסוימים כאשר יש השקעות של בעלי הזכויות במשק החקלאי וההשקעות אינן קשורות למקרקעין – כגון מכסת ריבית או חלק והשקעות אחרות יוכלו היורשים לקבל את חלקם בהשקעות אלה ואילו הבת או הבן שבנו את ביתם יכולים לקבל זכויות בבית המגורים והחלקה הצמודה לו.

1. 4סיכום ומסקנות
2. 4.1כאמור בכל מקרה יש לבחון לנסיבותיו המיוחדות, לכוונת הצדדים בנית בית המגורים, להסכם המשפחתי שנעשה בכתב או בעל פה ולאיזון הזכויות הבן משפחתיות.

1. 4.2מאחר ופעמים רבות מדובר על מערכת עובדתית בת עשרות שנים – בירור כוונות הצדדים בעת בנית הבית היא קשה או אפילו כמעט בלתי אפשרית.

1. 4.3כתוצאה מאי הבהירות של המערכת העובדתית משפטית החלה על יחסי הבת/בן שבנו את ביתם בנחלה ואינם בנים ממשיכים, ולאור חוסר העקביות של פסקי הדין בנושא – נמצאת אי בהירות משפטית בלתי נסבלת הגורמת למאבקים משפחתיים ופיצול קשה במשפחה הן כאשר ההורים מגיעים לגיל מבוגר והן בין האחים לאחר פטירת ההורים.

1. 4.4הדרך החשובה ביותר לדעתנו היא כי המחוקק יתן דעתו למצב זה ויסדיר אותו בחוק ותקנות ברורים.

1. 4.5עד להסדר חוקי אנו ממליצים כי מוקדם ככל שניתן יגיעו כל בני המשפחה להסדר משפחתי כתוב מנוסח על ידי עו"ד הבקיא בנושא וחתום הן על ידי ההורים בעלי הזכויות והן על ידי כל האחים ואחיות.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.