הצוואה, המומחה הרפואי ומה שביניהם

מעשה במנוח פלוני עתיר ממון שהלך לעולמו והותיר אחריו צוואה ובה הוריש חמישית מרכושו לבתו וארבע חמישיות לארבעת נכדיו מבתו האחרת שלא הייתה בין החיים עת נערכה הצוואה.  הבת בקשה לבטל הצוואה מתוך כוונה לרשת מחצית מכלל הירושה. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע כי המנוח לא היה צלול כאשר ערך את צוואתו. עדים אחרים לרבות רופאו האישי של המנוח העידו כי המנוח הבין והתמצא בנעשה עימו בעת ערך הצוואה. כיצד יכריע בית המשפט?

חוק הירושה קובע כי צוואה שנערכה על ידי מי ש"לא ידע להבחין  בטיבה של צוואה" בטלה. הפסיקה פרשה כי על המצווה להיות מודע לעובדה שהוא עורך צוואה, מודע להיקף רכושו, ליורשיו ומודע לתוצאות עריכת הצוואה על יורשיו וכן כי  על המצווה להיות בדעה צלולה ולהבין  את המציאות הסובבת אותו.

לאור חוק יסוד כב' האדם וחירותו, שלילת הכושר לצוות, בדיעבד, אינה עניין של מה בכך, והנטל לסתור את חזקת הכשרות, לאחר מותו של אדם, הינו כבד. וכך על מנת להוכיח את העדר הכשירות נדרש מתנגד לצוואה לבקש כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי אשר יבדוק את טענת אי הכשירות שכן טענה זו טומנת בחובה היבט רפואי מובהק.  אלא שהעניין אינו כה פשוט. ראשית ישנם מקרים בהם אין די תיעוד רפואי כדי לספק תשובה לשאלת כשירותו של המנוח במועד הרלוונטי.

במקרים אחרים ועל אף שקיים תיעוד רפואי ממנו ניתן להסיק לכאורה על העדר כשירות, המבקשים לקיים את הצוואה מוכיחים בעדים את כשירות המנוח ואת תפקודו, את הבנתו והתמצאותו בנעשה עימו תוך הבאת עדויות אובייקטיביות של אנשים ששוחחו  עימו או שנתנו לו שירות כזה או אחר.

כאשר מחד קובע המומחה הרפואי שממונה על ידי ביהמ"ש שהמנוח לא היה כשיר ומנגד מובאים עדים אובייקטיביים אשר אין להם אינטרס בנשוא הצוואה  ומעידים על כשירות המנוח במועד הרלוונטי מתעורר קושי אמיתי ובית המשפט צריך ליישב בין חוות הדעת ולבין עדויות העדים וליתן הכרעה בסוגיית הכשירות.

במקרה שהובא בתחילת כתבה זו ואשר נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בר"ג, דובר במנוח פלוני שהתגורר בדיור מוגן, כאשר המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש  קבע על סמך החומר הרפואי שהונח בפניו כי בתקופה שסביב עריכת הצוואה ואף בתקופה שקדמה לה, התקיימו אצל המנוח הפרעות בזיכרון, בהתמצאות,  בהתנהגות ובהפעלת שיקול דעת שהביאו אותו לקביעה כי המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה.  מנגד העיד רופאו האישי של המנוח (שלא היה פסיכיאטר) כי המנוח דיבר עימו לעניין ולא ראה אצלו בלבול ולא שמע על אירועים שקרו בדיור המוגן שיכלו להצביע על הפרעה בשיפוט בתקופה הרלוונטית. לעדות זו הצטרפו עדויות של אנשים נוספים. במקרה זה העדיף ביהמ"ש את עמדת המומחה הרפואי וביטל הצוואה.

במקרה אחר שהגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי בערעור העדיף ביהמ"ש את עדויות העדים, ובעיקר את עדותו של הנוטריון שערך את הצוואה על פני חוות הדעת של המומחה הרפואי כאשר מדברי ביהמ"ש במקרה זה עולה כי הוא אינו רואה בחוות הדעת הרפואית חזות הכל וכי קיים חיסרון בחוות דעת רפואית המסתמכת על מסמכים בלבד וכל כולה הוא בבחינת "ניתוח לאחר המוות".

בסופו של יום ואם בית המשפט מקבל את טענת העדר הכשירות הרי שהדבר מביא לבטלותה  של הצוואה.

שאלה נוספת המעסיקה את בתי המשפט הנה - איזה מסמכים אמור המומחה הרפואי לקבל לידיו כדי להכריע בסוגיית הכשירות. נכון להיום הדעה הרווחת בבתי המשפט הנה כי המומחה הרפואי רשאי לעיין אך ורק בחומר הרפואי  הגולמי הקשור לתיק המנוח.  עם זאת במהלך חקירתו הנגדית נתן להציג למומחה הרפואי שאלות בכל עניין ואף לעמת אותו מול עדויות אחרות, תמונות, סרטים עדויות של אחרים, למשל סרט ובו נראה המנוח מברך באירוע במועד הסמוך למועד עריכת הצוואה.

נהוג  לחקור את המומחה על חוות דעתו ועורכי הדין העוסקים בסוגיה משקיעים זמן ומחשבה ניכרת בחקירה של מומחה. הקושי בחקירה נגדית מסוג זה הנה כי המומחים הרפואיים עומדים על חוות דעתם ו"נלחמים" עליה  כאשר לעיתים, גם אם זה לא הכלל, הצורך האנושי של המומחה להגן על חוות דעת שנתן  מתעצם ומגמד אינטרסים אחרים.

כל האמור לעיל מתייחס לניתוח מצב המנוח לאחר המוות. אך נתן להקדים תרופה למכה. כיום  ניתן בקלות לצלם את "אירוע הצוואה" על מנת שהדבר יהווה ראיה לאלה העלולים לתקוף את הצוואה ולדרש את ביטולה או שינויה. במקרים אחרים נוהגים עורכי דין לבקש שתומצא להם חוות דעת רפואית בנוגע ליכולתו של האדם המסוים לערוך צוואה ולחלק את רכושו בזמן עריכתה. כן יש הנוהגים לחתום על הצוואה בנוכחות עורך דין ופסיכיאטר.

על פי תקנות הנוטריונים, נוטריון אשר עורך צוואה לאדם המאושפז בבית חולים או רתוק למיטתו חייב לקבל לפני החתימה על המסמך תעודה רפואית לגבי מצבו הקוגניטיבי של האדם לחתום על הצואה בפניו והימנעות מלעשות כן יגרור את פסילתה של הצוואה.

מובן שככל שנרבה לנקוט משנה זהירות בעת עריכת הצוואה נחסוך סכסוכים מרים בעתיד, ועל כך נאמר סוף מעשה במחשבה תחילה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.