מה ההבדל בין ירושת "משק עזר" לירושת "נחלה חקלאית"?

מה ההבדל בין ירושת "משק עזר" לירושת "נחלה חקלאית"?
מאת: עו"ד דוד דהאן

במאמרי הקודם, עסקתי בהבחנה הבסיסית בין "משק עזר" לבין "נחלה חקלאית".
חשוב לדעת כי דין הירושה במשקים חקלאיים שהם "נחלה" שונה מדיני הירושה  הרגילים, שוני זה בא לידי ביטוי גם בהוראה מיוחדת שנקבעה בסעיף 114 לחוק הירושה. ומה באשר לירושת "משק עזר" ?
להלן, אעמוד על ההבחנה שבין "משק עזר" ל"נחלה" לענין דיני הירושה של נכסים אלה.

משק המוגדר "נחלה חקלאית"
ירושת נחלה, נערכת בהתאם להוראות הקבועות בהסכם השכירות החתום בין אגודה שיתופית (המושב) לבין מינהל מקרקעי ישראל (הסכם המכונה "הסכם משבצת").

הוראות הסכם המשבצת קובעות כדלקמן:

1. 1.נפטר אחד מבני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים נחלה, והניח אחריו בין זוג – תעבורנה כל הזכויות של הנפטר לבן זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח הניח אחריו ילדים ביחד עם בן הזוג.

1. 2.לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, תעבורנה כל הזכויות בנחלה לילד האמור.

1. 3.לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד – תעבורנה כל הזכויות שלו בנחלה רק לאחד מבניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק תוך מתן פיצוי ליתר היורשים. בהיעדר הסכמה בין הילדים לגבי זהות האחד שיקבל את הזכויות במשק, יחליט על כך בית המשפט (הוראה זו מקבילה להוראת סעיף 114 לחוק הירושה, בחלק מהסכמי המשבצת קיימת הוראה פשוטה כי במקרה זה הזכויות תעבורנה בהתאם לאמור בסעיף זה לחוק הירושה).

בן ממשיך בנחלה חקלאית
חשוב מאוד לדעת כי חוזה שכירות משבצת דו צדדי, החתום בין מינהל מקרקעי ישראל לאגודה השיתופית בלבד, אינו מקנה זכות של העברה בין דורית לבן ממשיך. התחייבות להקנות זכויות לבן ממשיך, קיימת אך ורק בהסכמי משבצת משולש - שבו מלבד האגודה גם הסוכנות היהודית היא צד לו. במקום בו קיימת התחייבות של בעלי הזכויות בנחלה כלפי "בן ממשיך" מודיעה הסוכנות היהודית על כך למינהל מקרקעי ישראל, במקרה זה יעברו הזכויות בנחלה לאחר פטירת ההורים, אוטומטית לבן הממשיך (בהצגת תעודת פטירה בלבד).

משק המוגדר "משק עזר"
באשר לירושת משק עזר, קובע חוזה השכירות בקיצור: במקרה של פטירת חבר אגודה שיש לו זכויות במשק עזר – תעבורנה הזכויות לאחר פטירתו ליורשיו.
רואים אנו כי בעוד נחלה חקלאית אינה חלק מעזבונו של אדם, וזכויות השימוש בה ניתנות להעברה בהתאם להוראות הסכם המשבצת בלבד, הרי שמשק העזר ניתן להורשה למספר יורשים.

מדיניות מועצת מקרקעי ישראל היא שאין לפצל נחלה במהלך הירושה. מנגד במשק עזר, הותרה הורשה למס' יורשים, כאשר אם מספר יורשי משק העזר גדול ממספר הבתים הניתנים להורשה, הרי שלא יהא מנוס ממכירת הזכויות במשק העזר (לצד ג' או לאחד מן היורשים). האפשרות של פיצול משק עזר למס' מגרשי מגורים ולהורשת משק עזר ליותר מיורש אחד, הותרה בשנת 2009 בהחלטה מס' 1178 של מועצת מקרקעי ישראל (יוער כי החלטה זו בוטלה והוחלפה בהחלטה 1213).

פועל יוצא של האמור לעיל הוא כי ירושת "משק עזר" דינה למעשה כירושת בית מגורים.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.