נחלה או משק עזר? מצא את ההבדלים...

נחלה או משק עזר? מצא את ההבדלים...
מאת: עו"ד דוד דהאן

במרחב הכפרי הישראלי, משקי עזר מצויים לצד נחלות חקלאיות. למתבונן מבחוץ, קשה להבחין בין השניים שכן נחלה חקלאית נראית כמשק עזר שיש לו חלקת עיבוד נוספת שאינה צמודה לבית המגורים (נחלה ב'). מה אם כן ההבדל בינהם? במאמר זה נעמוד על מקצת ההבחנות.

מינהל מקרקעי ישראל, מבחין באופן חד בין תנאי החכירה של משקי העזר לתנאי החכירה של נחלה חקלאית, וזאת בעיקר בשלושה תחומים:

1. 1.על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל רשאי חוכר נחלה לבנות 2-3 יחידות דיור בחלקת המגורים, בעוד במשק עזר ניתן לבנות יחידה אחת בדר"כ, כאשר יחידה שניה תותר רק במקרה בו צוין הדבר במפורש בהסכם עם המתיישב.

1. 2.בנחלה חקלאית, ניתן להסדיר שימושים לא-חקלאיים בהיקף הקבוע בהחלטות המינהל ותחת תנאים מסוימים, בעוד במשק עזר אוסר המינהל לעשות שימוש בחלקה החקלאית שאינו שימוש חקלאי טהור.

1. 3.התחום השלישי בו מובחנים משקי עזר מנחלות הוא בתשלום דמי החכירה (או דמי השכירות לנחלה בהתאם לחוזה המשבצת של האגודה והמינהל).

ניתן לראות בשנים האחרונות מגמה מצד בעלי זכויות במשקי עזר, לפנות לערכאות המשפט במטרה לזכות בהכרה כבעלי נחלה חקלאית דווקא, וזאת לאור הזכויות והתנאים העדיפים מהם נהנים לכאורה בעלי הזכויות בנחלות. אכן, ניהול אקראי של מדיניות הקרקע במשקי עזר הביא למציאות בה בישוב שבו יש מספר משקי עזר, ימצא כי לכל אחד מהם תנאי חכירה שונים. לאחד הותר לבנות בית שני במגרש המגורים בעוד השני נדחה. לאחד חידשו חוזה חכירה ל-49 שנים נוספות בקלות יחסית, בעוד השני נתקל בחומה בצורה, ועוד. מצאתי לנכון לפיכך לפרוס בקצרה הסבר בסיסי באשר לזהותו של משק העזר בנוף הכפרי הישראלי.

מהו משק העזר?

נוסח הסכמי המשבצת הנחתמים בין מינהל מקרקעי ישראל ובין האגודות החקלאיות, מגדיר "משק עזר" כ"קרקע שנמסרה למטרת סידור משק עזר חקלאי, הכולל יחידת מגורים אחת
בתנאי שקרקע זו אינה נחלה". ניתן לראות כי משק העזר הוא למעשה משק חקלאי קטן, אשר שטחו המצומצם בהשוואה לנחלה אינו מאפשר לחוכר לבסס את פרנסתו על ענף החקלאות, אלא עליו להשלים הכנסה ממקורות אחרים.

מהם שימושי הקרקע המותרים במשק עזר?

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 755 שעניינה שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה מתירה כאמור שימוש בתחום חלקת המגורים של הנחלה למטרות לא חקלאיות. עוד נקבע בהחלטה זו כי חלקת המגורים בנחלה חקלאית במושב תהיה שטח מתוך נחלה א' בגודל כולל מקסימאלי של 2.5 דונם בלבד.

נראה כי מקומם של משקי העזר בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל נפקד לחלוטין. שימושי הקרקע במשק העזר מוגבלים למגורי החוכר ולעיבוד חקלאי בלבד.

העובדה כי דווקא במשקי העזר לא ניתן לעשות שימוש שאינו חקלאי משוללת הגיון, שכן משקי העזר נועדו בבסיסם לשמש עבור המתיישב פרנסה חלקית בלבד מחקלאות (לאור שטחם הקטן בהשוואה לנחלות). לפיכך מגוחך שדווקא בעלי נחלות יכולים לצד השימוש החקלאי לקיים ענף מסחרי (למשל – בית קפה, מסגריה וכו') ואילו בעלי משקי העזר שאינם בעלי משק חקלאי מלא, וזקוקים בודאי לתעסוקה משלימה אינם יכולים לכך במסגרת משק העזר.

אין ספק כי הדיון הקשור בהבחנה שבין "משק עזר" ל"נחלה" ארוך ומורכב מההסבר לעיל, ומעורר סוגיות ובעיות נוספות בהם נתקלים בעלי המשקים ולכך נתייחס במאמרים הבאים.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.