יש לפעול להשלמת הליכי השיוך הקנייני בקיבוצים
עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - מגזר חקלאי - דיני קיבוצים - שיוך דירות בקיבוצים - מיסים מגזר חקלאי - דמי היוון - דור צעיר ודור ותיק בקיבוץ - שימושים חורגים -הליך שיוך קנייני בקיבוץ
השלמת הליכי השיוך הקנייני מול מינהל מקרקעי ישראל וחתימה על הסכמי חכירה של כל חבר קיבוץ ביחס למגרש או הבית אשר שויך לו, הינה בבסיסה של החלטה 751 הקובעת את השינוי במבנה האירגוני והקצאת הנכסים לחברי הקיבוצים.
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש לפעול להשלמת הליכי השיוך הקנייני בקיבוצים
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ
השלמת הליכי השיוך הקנייני מול מינהל מקרקעי ישראל וחתימה על הסכמי חכירה של כל חבר קיבוץ ביחס למגרש או הבית אשר שויך לו, הינה בבסיסה של החלטה 751 הקובעת את השינוי במבנה האירגוני והקצאת הנכסים לחברי הקיבוצים.
כיום, ( יוני 2012 ) לאחר שהחלטה 1155 (979) אושרה בבג"ץ בחודש יוני 2011 קיימת מגמה, להורות לקיבוצים שלא ליישם החלטה זו שכן היא טומנת בחובה השלכות כספיות מרחיקות לכת בה לא יוכלו הקיבוצים לעמוד.
עמדתנו בנושא זה היא, כי על מנת להגן על אינטרס הקניין של חברי הקיבוצים, זכות ההורשה וכיוצ"ב, יש לפעול ובהקדם, לשייך את הבתים בשיוך קנייני וחתימה על הסכמי חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל ובייחוד בקיבוצי הפריפריה וקו העימות, בהם שווי הקרקע נמוך ביחס לקיבוצי המרכז כתוצאה מהנחות אזור.
אם נבקש ללמוד מהיסטוריה של המושבים, נוכל להגיע למסקנה ברורה, כי ככל והמושבים היו פועלים להסדרת הזכויות בחלקת המגורים לפני שנים רבות, חלקת המגורים במושב היתה גדולה הרבה יותר מ- 2.5 דונם כגדלה כיום.
קיים חשש, כי עם חלוף הזמן, החלטות מועצת מקרקעי ישראל ירעו את מצב הקיבוצים והראיה היא, החלטה 1155 (979), אשר מעמידה קשיים רבים ליישום בקיבוצים, ולו רק מפאת הדרישה להסדרת ה"שימושים החורגים", אשר ברור לכל, כי אינה ישימה.
אחד האתגרים העיקריים ביישום החלטה 1155 (979) בקיבוצים, הוא המתח הנוצר בין הדור הצעיר לדור הוותיק בקיבוץ, ביחס לגובה דמי ההיוון הנדרשים בעת השיוך הקנייני של הבתים במינהל, אשר במקרה זה, הדור הוותיק שנדרש לשלם 11% מינימאלי בהתאם להחלטה 751 יידרש לשלם 33% בצירוף מע"מ בעת יישום החלטה 1155 (979), והדור הצעיר הוא זה שיישא בתשלום עבור הדור המבוגר שיידרש לשלם את ההפרשים בין 115 ששולם על ידו לבין 33% בצירוף מע"מ אותו הוא נדרש לשלם בהתאם להחלטה 979.
מטרתן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל 751 ו- 1155, היא הסדרת הזכויות של חברי הקיבוצים בנכסים המשויכים במסגרת חתימה על הסכמי חכירה מהוונים מול המינהל. ההסדר הקיים כיום בקיבוצים במסגרת הליך "שיוך חוזי", לפיו נחתמים הסכמים בין האגודה לחברים המקנים זכות שימוש בלבד בנכסים, הוא למעשה דרך ביניים, אשר הופכת עם חלוף הזמן לפתרון קבע כאשר זו לא היתה המטרה בתחילת הדרך.
המגזר הקיבוצי יצר את הליך "השיוך החוזי" כיציר כלאיים, שהינו הליך שנוי במחלוקת אף במסדרונות מינהל מקרקעי ישראל, על מנת לקבוע תנאים בשטח ובכדי לקבוע מסגרת לקראת הליך השיוך הקנייני, אך, למצער, הליך השיוך החוזי טומן בחובו בעיות רבות המתעוררות בין החבר לקיבוץ, במסגרת חלוקת המגרשים והחתימה על הסכמי השיוך בין הקיבוץ לחבר. אנו מוצאים כי במקרים לא מעטים קיימת אי בהירות וחוסר שקיפות במסגרת התהליך, דבר הגורם לפגיעה בזכויות החברים במישורים רבים. הבעיה העיקרית בהליך השיוך החוזי הינה העובדה כי החבר מקבל אומנם זכות ייחודית לשימוש בבית המגורים, אך קיימות מגבלות רבות בסחירות של הנכס, במכירה ובהורשה, גביית דמי ניהול גבוהים בגין השכרות והגבלות רבות על חברים ויורשים ביחס להשכרת הנכסים, דבר הפוגע באופן מהותי בזכויות הקניין של החברים בנכסים ובמהות של הליך השיוך כפי שאושר בהחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל.
החשש הקיים במסגרת השינויים החולפים על הקיבוץ המתחדש, בהליכי השיוך,הוא כי הקיבוצים יהפכו ברבות הימים לשכונות מגורים ללא כל זיקה של החברים להיסטוריה של הקיבוץ ולנכסיו. לעניות דעתנו, חברי הקיבוצים המתינו שנים רבות לקבל זכויות מהותיות ברות מימוש והורשה וכיום יש לאפשר להם לסיים את הדרך הארוכה בה הם החלו בהתאם להוראות החלטה 751 ולכל הפחות, במקומות בהם ניתן לעמוד בתשלומים עבור ערך הקרקע. ניתן לקבוע הוראות מפורשות ולשלב בין חזון הקיבוץ המתחדש והרצון להותיר את בעלי הנכסים כחברי אגודה, לבין העובדה הברורה כי לטובת האינטרס של החברים, יש להשלים את הליכי השיוך הקנייני.
הכותב מתמחה בהליכי שיוך בקיבוצים ובאגודות שיתופיות www.lieblaw.co.il
כיום, ( יוני 2012 ) לאחר שהחלטה 1155 (979) אושרה בבג"ץ בחודש יוני 2011 קיימת מגמה, להורות לקיבוצים שלא ליישם החלטה זו שכן היא טומנת בחובה השלכות כספיות מרחיקות לכת בה לא יוכלו הקיבוצים לעמוד.
עמדתנו בנושא זה היא, כי על מנת להגן על אינטרס הקניין של חברי הקיבוצים, זכות ההורשה וכיוצ"ב, יש לפעול ובהקדם, לשייך את הבתים בשיוך קנייני וחתימה על הסכמי חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל ובייחוד בקיבוצי הפריפריה וקו העימות, בהם שווי הקרקע נמוך ביחס לקיבוצי המרכז כתוצאה מהנחות אזור.
אם נבקש ללמוד מהיסטוריה של המושבים, נוכל להגיע למסקנה ברורה, כי ככל והמושבים היו פועלים להסדרת הזכויות בחלקת המגורים לפני שנים רבות, חלקת המגורים במושב היתה גדולה הרבה יותר מ- 2.5 דונם כגדלה כיום.
קיים חשש, כי עם חלוף הזמן, החלטות מועצת מקרקעי ישראל ירעו את מצב הקיבוצים והראיה היא, החלטה 1155 (979), אשר מעמידה קשיים רבים ליישום בקיבוצים, ולו רק מפאת הדרישה להסדרת ה"שימושים החורגים", אשר ברור לכל, כי אינה ישימה.
אחד האתגרים העיקריים ביישום החלטה 1155 (979) בקיבוצים, הוא המתח הנוצר בין הדור הצעיר לדור הוותיק בקיבוץ, ביחס לגובה דמי ההיוון הנדרשים בעת השיוך הקנייני של הבתים במינהל, אשר במקרה זה, הדור הוותיק שנדרש לשלם 11% מינימאלי בהתאם להחלטה 751 יידרש לשלם 33% בצירוף מע"מ בעת יישום החלטה 1155 (979), והדור הצעיר הוא זה שיישא בתשלום עבור הדור המבוגר שיידרש לשלם את ההפרשים בין 115 ששולם על ידו לבין 33% בצירוף מע"מ אותו הוא נדרש לשלם בהתאם להחלטה 979.
מטרתן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל 751 ו- 1155, היא הסדרת הזכויות של חברי הקיבוצים בנכסים המשויכים במסגרת חתימה על הסכמי חכירה מהוונים מול המינהל. ההסדר הקיים כיום בקיבוצים במסגרת הליך "שיוך חוזי", לפיו נחתמים הסכמים בין האגודה לחברים המקנים זכות שימוש בלבד בנכסים, הוא למעשה דרך ביניים, אשר הופכת עם חלוף הזמן לפתרון קבע כאשר זו לא היתה המטרה בתחילת הדרך.
המגזר הקיבוצי יצר את הליך "השיוך החוזי" כיציר כלאיים, שהינו הליך שנוי במחלוקת אף במסדרונות מינהל מקרקעי ישראל, על מנת לקבוע תנאים בשטח ובכדי לקבוע מסגרת לקראת הליך השיוך הקנייני, אך, למצער, הליך השיוך החוזי טומן בחובו בעיות רבות המתעוררות בין החבר לקיבוץ, במסגרת חלוקת המגרשים והחתימה על הסכמי השיוך בין הקיבוץ לחבר. אנו מוצאים כי במקרים לא מעטים קיימת אי בהירות וחוסר שקיפות במסגרת התהליך, דבר הגורם לפגיעה בזכויות החברים במישורים רבים. הבעיה העיקרית בהליך השיוך החוזי הינה העובדה כי החבר מקבל אומנם זכות ייחודית לשימוש בבית המגורים, אך קיימות מגבלות רבות בסחירות של הנכס, במכירה ובהורשה, גביית דמי ניהול גבוהים בגין השכרות והגבלות רבות על חברים ויורשים ביחס להשכרת הנכסים, דבר הפוגע באופן מהותי בזכויות הקניין של החברים בנכסים ובמהות של הליך השיוך כפי שאושר בהחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל.
החשש הקיים במסגרת השינויים החולפים על הקיבוץ המתחדש, בהליכי השיוך,הוא כי הקיבוצים יהפכו ברבות הימים לשכונות מגורים ללא כל זיקה של החברים להיסטוריה של הקיבוץ ולנכסיו. לעניות דעתנו, חברי הקיבוצים המתינו שנים רבות לקבל זכויות מהותיות ברות מימוש והורשה וכיום יש לאפשר להם לסיים את הדרך הארוכה בה הם החלו בהתאם להוראות החלטה 751 ולכל הפחות, במקומות בהם ניתן לעמוד בתשלומים עבור ערך הקרקע. ניתן לקבוע הוראות מפורשות ולשלב בין חזון הקיבוץ המתחדש והרצון להותיר את בעלי הנכסים כחברי אגודה, לבין העובדה הברורה כי לטובת האינטרס של החברים, יש להשלים את הליכי השיוך הקנייני.
הכותב מתמחה בהליכי שיוך בקיבוצים ובאגודות שיתופיות www.lieblaw.co.il
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
התחדשות עירונית, פינוי בינוי, תמ"א 38, יזמות מקרקעין, תביעות נגד קבלנים, ליטיגציה
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info