האם חלים יחסי עובד מעביד על חברי קיבוץ העובדים בקיבוץ?

האם חלים יחסי עובד מעביד על חברי קיבוץ העובדים בקיבוץ?
מאת : עו"ד גבי מיכאלי

1. 1.מבוא

1. 1.1בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים בסיווגם של קיבוצים רבים מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש. המעבר מקיבוץ מסורתי (שיתופי) לקיבוץ מופרט (מתחדש) שינה למעשה את העקרונות של מערכת היחסים שהייתה נהוגה בקיבוץ השיתופי אשר בו כל חבר קיבוץ עבד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, למצב אשר בו כל השירותים שמסופקים כיום לחבר על ידי הקיבוץ – מסופקים בתשלום.

1. 1.2 שינוי סיווג הקיבוץ משיתופי למתחדש מעלה, בין היתר, את השאלה האם שינוי זה משנה את מערכת יחסי העבודה שבין חבר קיבוץ (העובד) לבין הקיבוץ (המעסיק)?
והאם נוכח שינוי זה זכאים חברי הקיבוץ המופרט לזכויות הסוציאליות אשר להם זכאי כל עובד במדינת ישראל.

1. 2.הקיבוץ המופרט – המסגרת התעסוקתית

1. 2.1על פי המודל החדש אשר נקבע בקיבוץ המתחדש, כל השירותים שסופקו על ידי הקיבוץ לחברי הקיבוץ בצורה שוויונית, הופרטו, וכתנאי לקבלתם לאחר מועד ההפרטה נדרש חבר הקיבוץ לשלם תמורתם. נוכח הליך ההפרטה בקיבוץ, החלו חברי הקיבוץ לקבל שכר דיפרנציאלי הנגזר באופן ישיר מסוג עבודתו של חבר הקיבוץ ואין עוד המדובר בתקציב אחיד לכלל חברי הקיבוץ.

1. 2.2לא זו בלבד, במסגרת חוברת מודל שינוי אורחות החיים שמצויה במרבית הקיבוצים המופרטים, עוגנו בכתב נהלי עבודה בעידן המישכור, שעות העבודה לצורך חישוב משרה מלאה, שעות נוספות ועבודה בשבתות וחגים, תשלום בחגים ובמועדים, היעדרות בימי שמחות, וכיוצ"ב.

1. 2.3כפי שאפרט במאמרי זה, לדעתי, לשינוי סיווג הקיבוץ  מ"מסורתי" למתחדש" ישנה נפקות מכרעת לעניין הגדרת מערכת היחסים שבין חבר הקיבוץ - כעובד לקיבוץ – כמעסיק וכיום ניתן לראות בקיבוץ כמעסיק חבר הקיבוץ לכל דבר ועניין.

1. 3.הקיבוץ המופרט – "מעביד"?

1. 3.1לאחרונה, בעקבות שינויים בסיווגם של קיבוצים רבים מהגדרתם כקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, ניכרת תחילתה של מגמה של בית הדין לעבודה להכיר ביחסי העבודה שבין חבר קיבוץ למפעל שבשליטת הקיבוץ כיחסי עובד מעביד.

1. 3.2נוכח ההפרטה בקיבוץ כל חבר קיבוץ החל להשתכר בהתאם לתמחור עבודתו אשר נקבע על ידי מוסדות הקיבוץ, בהתאם להיקף ואופי עבודתו של חבר הקיבוץ ומחירי השוק  התואמים את המשרה אשר בה מועסק חבר הקיבוץ.

1. 3.3פסיקתו הענפה של בתי הדין לעבודה בעבר בכל הקשור ליחסי עובד ומעביד בין חבר לקיבוץ, מתבססת כולה על מהותו של הקיבוץ – "קיבוץ מסורתי". כיום, במצב הדברים הקיים לאחר הפרטת הקיבוץ ומלוא מוסדותיו, נשמט הבסיס מקביעותיו של בתי הדין, שכן מעת ההפרטה, הקיבוץ אינו שונה מכל אגודה שיתופית אחרת ועל כן, כיום אין שוני בין מעביד "רגיל" לבין הקיבוץ.

1. 3.4כפי שפורט לעיל, שינוי סיווג הקיבוץ משנה את מערכת היחסים בין חבר הקיבוץ לקיבוץ באופן מהותי והופך אותם ליחסי עבודה בגינם משולמת תמורה כמו בכל מקום עבודה אחר.

1. 3.5תמחור חבר הקיבוץ מצביעה על התקשרות אישית של הקיבוץ עם כל חבר קיבוץ, בהתאם ליכולתו והכשרתו המקצועית ומשכך בלבד ניתן להסיק כי המדובר, בקיבוץ, אשר הינו מעסיק ככל המעסיקים בשוק העבודה בישראל.

1. 3.6לאחר שנוכחנו לדעת כי יש בהתנהלות הקיבוץ המופרט כיום מענה על הגדרת "מעסיק", כעת נבחן האם מערכת ההתקשרות בין חבר קיבוץ לקיבוץ עונה על הקריטריונים הקבועים בפסיקה ליחסי "עובד – מעביד".

1. 4.הקיבוץ המופרט: יחסי עובד – מעביד  

1. 4.1כפי שפירטתי לעיל, שכרו של חבר הקיבוץ בשנים לאחר ההפרטה שונה מתקציב שוויוני וקבוע שניתן לכלל חברי הקיבוץ טרם ההפרטה. נוסחת ההשתכרות כיום בקיבוץ המופרט, הינה על פי העיקרון "תמורה ביחס לתרומה" – קרי, "שכר עבודה".

1. 4.2הקביעה בדבר יחסים של עובד מעביד הוא נושא של סטאטוס אשר אינו נקבע על פי הסכמות הצדדים, אלא לפי מהות היחסים בין הצדדים. כפי שנקבע בפסיקה, בסוגיה האם המדובר ביחסי מעביד –עובד יש לבחון האם נוצרו במפורש ומכללא, מכוח התנהגות הצדדים יחסים משפטיים אשר עניינם מתן עבודה בתמורה. ( דב"ע נב 143-3 אלהרינת נ' כפר רות).

1. 4.3על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לזיהוי מעסיק יש לבחון בעיקר את המאפיינים הבאים:

1. 4.3.1כיצד ראו הצדדים את הסדר העבודה בינהם;
2. 4.3.2בידי מי היה הכוח לפטר ו/או לסיים את מערכת ההתקשרות בין העובד למעסיק;
3. 4.3.3מי נשא בחובה המשפטית לשאת בשכרו של העובד ומי נתן לו חופשות, מי קבע את המועדים אשר על העובד להתייצב במקום עבודתו;
4. 4.3.4האם הונפקו תלושי שכר לעובד אשר מהם נוכו תשלומים על פי דין, בבעלות מי היה ציוד העבודה, מי סיפק את ציוד העבודה וכיוצ"ב.   

1. 4.4ניתוח מערכת היחסים בין חבר הקיבוץ לקיבוץ המופרט מלמדת כי הקיבוץ מנפק תלושי שכר לחברי הקיבוץ בעבור עבודתם, הקיבוץ הוא אשר קובע מהם המועדים אשר במסגרתם יתייצב חבר הקיבוץ לעבודה, וכמו-כן, חבר הקיבוץ משתמש בציוד אשר בבעלות הקיבוץ לשם עבודתו.  
נוכח האמור לעיל, ניתן להסיק כי, בין חבר קיבוץ לקיבוץ מתקיימים יחסי עובד –מעביד כפי שמתקיימים בכל התקשרות בין מעסיק לעובד.

1. 5.חוזה העסקה נפרד

1. 5.1פן נוסף אשר ממנו ניתן להסיק כי על מסגרת היחסים בין הקיבוץ לחבר הקיבוץ חלים יחסי עובד מעביד, הוא חוברת "מודל שינוי אורחות החיים" (להלן:"חוברת אורחות החיים") אשר במרבית הקיבוצים אושרה ונכתבה במסגרת הליך ההפרטה שעבר הקיבוץ.

1. 5.2באגודה שיתופית (קיבוץ) ייתכן מצב שעבודתו של החבר בתפקיד מסוים באגודה שיתופית אינה נובעת מעצם חברותו באגודה אלא עצם עבודתו באגודה, וניתן לראות בו עובד של האגודה, בנוסף להיותו חבר בה.

1. 5.3כן, נקבע בפסיקה, כי חבר באגודה שיתופית יכול להיחשב עובד של האגודה, כאשר עבודתו באגודה השיתופית איננה נובעת מעצם חברותו באגודה, אלא מהסכם נפרד בקשר לעבודתו.

1. 5.4כאמור, במסגרת ההפרטה, המציא הקיבוץ את "חוברת אורחות החיים" בקיבוץ, במסגרתה עוגנו יסודות ההעסקה של חברי הקיבוץ בקיבוץ עצמו ו\או מחוצה לו, וכן תנאי העסקתם של החברים, כאמור.

1. 5.5בין היתר, חוברת אורחות החיים מגדירה את שעות עבודת החבר, שכרו, חופשותיו וכיו"ב. כן, חוברת מודל שינוי אורחות החיים מכפיפה את החבר ואת הקיבוץ לחוקי מדינת ישראל בכל הקשור לזכויותיו כעובד.

1. 5.6למעשה, חוברת אורחות החיים מהווה את יסוד ההתקשרות התעסוקתית שבין החבר לבין הקיבוץ, וזאת באופן נפרד לחלוטין מתקנון הקיבוץ, הלא הוא המסמך ו\או החוזה אשר מסדיר את החברות באגודה השיתופית.

1. 5.7הווה אומר, ניתן לראות בחוברת אורחות החיים כחוזה העסקה נפרד המסדיר את מערכת יחסי העבודה בין חבר הקיבוץ לקיבוץ, והמדובר בחיזוק נוסף לטענה כי בין חבר הקיבוץ לקיבוץ חלים יחסי עובד - מעביד.  

1. 6.האם חבר קיבוץ כבעל מניות באגודה השיתופית (בקיבוץ) יכול להיחשב כעובד?

1. 6.1שאלת יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לקיבוץ מתחדדת נוכח העובדה כי חבר הקיבוץ הינו בעל המניות בקיבוץ עצמו ומשכך, לכאורה, אין יכול חבר הקיבוץ להיחשב כעובד, האומנם?.

1. 6.2סעיף 1 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) –התשנ"ה 1995 (להלן:"החוק") מגדיר "עובד":"לרבות בן משפחה אף אם בינו לבן קרובו המעסיקו יחס של עובד מעביד  בלבד שהוא עובד באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד".

1. 6.3יכול ויתקיימו יחסי עובד ומעביד בין אדם לבין חברה, במקביל להיות אותו אדם בעל מניות בחברה בה, יחסים מקבילים כגון אלה קיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר בין השניים, ותמיד יש לבחון האם הפרדה זו מעוגנת בעובדות. וכפי שנקבע בעב"ל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף, פד"ע ל"ד 97 כי המבחנים לצורך הכרעה בשאלה היות בעל מניות בחברה גם "עובד":

1. 6.3.1האם ניתן להפריד בין התפקוד כבעל המניות לבין התפקוד כעובד?
2. 6.3.2האם סידור העבודה הינו אמיתי או פיקציה ?
3. 6.3.3האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בעל המניות כעובד?  

1. 6.4יפים הדברים לענייננו, כאשר חבר קיבוץ אשר מקבל שכר חודש בחודשו מהקיבוץ בהתאם להגדרת משרתו, הקיבוץ הוא אשר מגדיר לחבר הקיבוץ את שעות העבודה וכיוצ"ב, ניתן להסיק כי, לכאורה, המדובר ביחסי עובד- מעביד קלאסיים ואין בעובדה כי המדובר בחבר קיבוץ אשר הינו בעל מניות בו, בכדי לפגום בקביעה זו.

1. 7.סוף דבר

1. 7.1נוכח האמור והמפורט לעיל, נראה כי אין מנוס מלקבוע כי הקיבוץ שווה ערך לכל מעביד "רגיל" במדינת ישראל. הקיבוץ הינו אחראי על חבר הקיבוץ – "הבוס" וכנובע ממעמד זה, יש בכוחו לפטר את חבר.

1. 7.2בנוסף, חבר הקיבוץ עובד בקיבוץ כאשר ישנם תנאי העסקה ברורים לעניין המשכורת, החופשות, שעות העבודה וכיו"ב, כפי שנהוג בכל מקום עבודה בישראל ועל כן נראה כי יש להחיל על מערכת יחסים זו – יחסי עובד מעביד.

1. 7.3היה ונתקלתם, כחברי קיבוץ, בהחלטות קיבוץ אשר שוללות מכם את הזכויות אשר להם אתם זכאים כ"עובדים" בהתאם לחוקי העבודה במדינת ישראל חשוב להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום אשר במקרים רבים יכול לסייע בידיכם בעניין זה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.