האם בית המשפט יציל את בני הנוער המוחרמים חברתית בפייסבוק

עורכי דין - מידע משפטי: דיני נזיקין ו/או ביטוח - נזיקין - לשון הרע - רשת חברתית - פייסבוק - חרם בפייסבוק - קטינים - פלילי - ניצול לרעה - פיצויים - דיני אינטרנט - אחריות הורים - עוולה נזיקית

אין מניעה להגיש תביעה משפטית כנגד אדם ו/או קטין מעל גיל 12 המפרסם דברי לשון הרע בפייסבוק...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

האם בית המשפט יציל את בני הנוער המוחרמים חברתית בפייסבוק
מאת: עו"ד גלעד רמתי

לאחרונה אנו נתקלים בתופעה חברתית קשה בקרב בני נוער המוגדרת כ"חרם חברתי" ברשתות החברתיות ובעיקר ברשת הפייסבוק.

כתוצאה מה"חרם" בני הנוער סובלים מהצקות, השפלות ולעתים אף מנסים לפגוע בעצמם כפי שפורסם במספר מקרים לאחרונה בכלי התקשורת.

ילדי סובל מ"חרם" ברשת הפייסבוק- מה ניתן לעשות ?
ראשית, מומלץ לנסות ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום מחוץ לערכאות משפטיות.
רצוי לערב בראש ובראשונה את מערכת החינוך.
במידה ולמערכת החינוך אין כל פתרון יעיל ראוי שהורי הילד המוחרם יתערבו וינקטו בכל צעד אפשרי בין אם לפנות להורי המחרימים ובין אם לפנות למערכת הפייסבוק בבקשה לסגור את פרופיל המשתמש של המחרימים עקב ניצול לרעה של חשבון הפייסבוק.
במקביל, יש לעקוב ולסייע ככל שניתן לילדנו שסובל/ת מהחרם בין אם על ידי תמיכה הורית ובין אם בתמיכה של איש מקצוע.

האם ניתן להגיש תביעה כנגד ה"מחרימים" במידה ומדובר בקטינים ?
פקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת כי לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.
מכלל הלאו ניתן ללמוד על ההן כי ניתן להגיש תביעה כנגד קטין שמלאו לו שתים עשרה שנים. אולם, את התביעה יש להגיש באמצעות הוריו שהינם אפוטרופסיו הטבעיים של הקטין.
יחד עם זאת, לא ניתן לדרוש פיצויים ישירות מההורים מכיוון שהפסיקה הכירה בכך שאין להורים אחריות שילוחית על מעשי ילדיהם, אלא אם כן כמובן ההורים התרשלו באופן עצמאי והתרשלותם גרמה לפגיעה בניזוק.

מכאן עולה השאלה מה דינם של הורי הילדים "מחרימים" המוגדרים בסטאטוס של "חברים" של ילדיהם. האם במקרה זה כן ניתן לתבוע את ההורים כ"מזיקים" או מעוולים במשותף יחדיו עם ילדיהם, לאור העובדה שביכולתם לצפות בסטאטוסים ובפוסטים שמשאירים ילדיהם המחרימים לילדים. האם יש במחדלם של ההורים משום התרשלות, בין במעשה ובין במחדל של אי פיקוח על ילדיהם ?
מקרה זה טרם נדון בפסיקה ובהחלט מדובר בסוגיה מורכבת שכן לא ברור עד כמה יתערב בית המשפט באחריות ההורים למעשי ילדיהם.

האם "חרם חברתי" יכול להיחשב כלשון הרע באופן כזה שיעניק פיצויים לנפגע ?
לאור גישת בתי המשפט ונוסחו של חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 נראה כי חרם חברתי בהחלט יכול לענות על הגדרת לשון הרע בהתאם לסעיף 1(1) לחוק: "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם" וסעיף 1(2) לחוק: "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו".

לסיכום
כפי שתואר לעיל, אין מניעה להגיש תביעה משפטית כנגד אדם ו/או קטין מעל גיל 12 המפרסם דברי לשון הרע בפייסבוק. יחד עם זאת, רצוי לנקוט בהליך זה כמוצא אחרון ורק באין פתרון אחר. יצוין כי ככל הנראה יהא קושי לצד הזוכה במימוש פסק הדין במידה ויינקט כנגד קטין אולם אין ספק כי עצם ההליך המשפטי עצמו יגרום ככל הנראה להפסקת החרם לאור האיום בפגיעה כלכלית על המחרים ו/או משפחתו.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.