מתי מגורים בחלקה בבעלות אבי הבעל מוגנת מפני דרישת פינוי

עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה - דיני משפחה - גירושין - דירת המגורים - חלוקת רכוש - פינוי - דיירות מוגנת - מערכת יחסים משפחתית - השקעות בנכס - פיצויים - יחסי ממון בין בני זוג

עולה מן המקובץ כי מגורים בחלקה של הורי צד א', עשויה להקל על זוגות צעירים בראשית דרכם, ולפתותם להסכים לכך. אך היא עלולה להותיר את בן הזוג האחר, גם אחרי שנות מגורים ארוכות, ללא זכויות...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

מתי מגורים בחלקה בבעלות אבי הבעל מוגנת מפני דרישת פינוי
מאת: עו"ד רחל פולק

    זוג התגורר, בתוקף הסכמה בעל פה, מיום נישואיו, במבנה במקרקעין השייכים להורי הבעל, ללא תשלום כל תמורה לבעליו. בבית זה הם גידלו את 4 ילדיהם. המשפחה השתמשה במבנה שימוש בלעדי והשקיעה במבנה השקעות שוטפות, לצורך שיפור איכות החיים בו. לאחר 17 שנה התגרשו הצדדים. החם הגיש תביעת פינוי נגד האשה. האשה טענה שהיא בעלת "רישיון" להחזיק ולהשתמש במקרקעין, ללא תמורה וכי זכותה זו היא בלתי הדירה ובלתי מוגבלת בזמן, ולכן יש לדחות את העתירה לפינויה.

    הפסיקה האחרונה בסוגיה זו שואלת האם יש קיום למוסד ה"רישיון במקרקעין", חרף המהפכה החוקתית, הרואה בזכות הבעלות במקרקעין, זכות חוקתית, וחרף הוראת סעיף 160לחוק המקרקעין, הקובע כי רשימת הזכויות בחוק המקרקעין היא סגורה (בעלות, שכירות, שאילה, חכירה, משכנתא או זיקת הנאה), ואילו הזכות להתגורר במקרקעין של צד ג', ללא אפשרות להפסיק את זמן ההחזקה והשימוש, יוצרת זכות "חדשה" שהיא "מעין בעלות" בתוך שטח שהוא בבעלותו של אחר.

    הזכות, סבורה הפסיקה העדכנית, ברוב רובם שלך המקרים, קבלו הצדדים את זכות השאילה, ומאפייניה הם: הזכות היא אישית ומקבלה איננו יכול להעבירו לאחר, הבעלים יכול לסיימה בכל עת וישנן נסיבות, שימנעו השבת הנכס או השבה מיידית של הנכס ו/או יצדיקו פסיקת פיצויים כתנאי לפינוי.

    במסגרת מערכת היחסים המשפחתית במסגרתו מוקנית לבן ולמשפחתו זכות מגורים ללא תמורה, מתעוררים קשיים לא מועטים בהתמודדות של בתי המשפט עם אותם מקרים שהבעלים ומקנה הזכות, מבקש להביאה לסיומה החד-צדדי. במקרה זה יש וצריך להתאים את ההסדרים החקיקתיים למציאות משפחתית, והדבר ניתן לביצוע, בכל מקרה לגופו, תוך שימוש במכשירים שיפוטיים דוגמת תום הלב, הגנה על אינטרס ההסתמכות והציפייה , ושיקולי צדק אחרים.

    שימו לב, בתנאים המצטברים הבאים לא יוכל החם לבטל את זכות השימוש והאשה והילדים, והם יוכלו להמשיך להתגורר בנכס. כל התנאים חייבים להתקיים והטוען לקיומם חייב להוכיחם בראיות מוצקות:

1.    במקרה בו ניתנה זכות שימוש מפורשת, אף ללא צורך במסמך בכתב, והצדדים התגוררו בנכס.

2.    תוכח השקעה ניכרת במקרקעין, בבניית המבנה או בשיפוץ מסיבי והוספת נדבכים למבנה (לא סיוד או הכנסת מטבח לשימוש הצדדים!!). החיסכון במע"מ והעדרן של קבלות, עלול לעלות ביוקר בבוא היום..

3.    הסכמה של הבעלים להשקעה. אם הכסף ניתן לחם עצמו, וודאי יש כאן הסכמה בהתנהגות להשקעה במקרקעין. רצוי להכין הסכם, לפני הבניה, בין בני הזוג לחם, שהוא מסכים לבניית הבית בחלקתו.

    ביהמ"ש יגן על אינטרס ההסתמכות והציפייה הלגיטימיים של הצדדים. כאן תישאל מה הייתה כוונת ההורים במתן זכות השימוש וההחזקה, מה היו תנאי מתן הזכות, מה היה משך הזמן בו התגוררו בני הזוג או מי מהם במקרקעין, מבלי שהבעלים פעל לפינוים ;האם בהסתמך על ציפייה זו השקיע המשתמש השקעות בנכס, כגון הקמת מבנה או שיפור מבנה קיים, ומה היקף ההשקעות. האם ההשקעות היו על דעת בעל המקרקעין ובשיתוף פעולה עימו וכיו"ב.

    עולה מן המקובץ כי מגורים בחלקה של הורי צד א', עשויה להקל על זוגות צעירים בראשית דרכם, ולפתותם להסכים לכך. אך היא עלולה להותיר את בן הזוג האחר, גם אחרי שנות מגורים ארוכות, ללא זכויות ברות קיימא בנכס. הפיצוי שיקבל בן הזוג יהיה בהתאמה להשקעות הצדדים בנכס, ככל שהיו, ובלבד שהן מגובות בקבלות ובהסכמת הורי צד א'.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.