השתלטות על ירושות – דוגמא לכך שהמציאות עולה על כל דימיון

השתלטות על ירושות – דוגמא לכך שהמציאות עולה על כל דימיון
מאת: עו"ד ד"ר רן מובשוביץ*

נהוג לחשוב שהמאבק על כספי הירושה מתחיל עם פטירת המנוח. סעיף 1 לחוק הירושה קובע, כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו, ומכך אנו למדים – כי בטרם פטירתו של אדם, רכושו שייך לו ורק לו והוא יכול לעשות בו כאוות רצונו, ללא כל נימוק או הסבר.

לצערנו, עוד בטרם פטירת האדם ניתן לגזול ממנו את רכושו, ולרוקן את העיזבון מתחולתו, כך שעם פטירתו לא יוותר כלל הון בעיזבון, ויורשיו החוקיים יוותרו ללא דבר וחצי דבר.

מצב זה ייתכן כאשר אחד מבני המשפחה לוקח על עצמו לטפל בקשיש חסר הישע, לנהל עבורו את חשבון הבנק שלו ואת הוצאותיו, אך למעשה, מפר את חובת האמונים, ומושך את הונו של חסר הישע לעצמו, ללא רשות וללא סמכות.

לרוע המזל, הדרך לטפל בגזלן דורשת הגשת תביעה לבית המשפט המבוססת על ידיעת החוק וחובות המטפל, יצירתיות, הצגת ראיות ועובדות לבית המשפט.

מקרה שהובא לידיעתי בעת האחרונה, מלמד שהמציאות עולה על כל דימיון ואין גבול לתחבולנות.

למשרדי פנה אדם, אשר סיפר כי קרוב משפחתו האמיד חי בנפרד מאשתו במשך 20 שנים תמימות, שילם לה את מזונותיה מדי חודש בחודשו, אך לא התגרש ממנה בשל בושתו מאביו, שהיה רב בישראל.

לרוע המזל, קרוב המשפחה איבד את כשירתו המשפטית וחלה באלצהיימר. מיד לאחר מכן, "במפתיע", שבה אשתו בנפרד לביתו של הקרוב והחל לחיות עימו שוב, כאילו דבר לא אירע. הקשיש עצמו כלל אינו מודע לסביבתו בשל מחלתו ואינו זוכר דבר.

בתה הביולוגית של אשתו בנפרד של הקשיש, אשה שאין ולא היה לה כל קשר אליו במשך עשרות בשנים, פנתה לבית המשפט וביקשה להתמנות לאפוטרופא על הקשיש. בקשתה התקבלה בתמיכתה של פקידת הסעד.

מאותו רגע ואילך, נבנתה חומת בידוד סביב הקשיש. קרובי משפחתו התקשו לבקרו וליצור עימו קשר, נוכח פעולתיהן של הנשים החדשות-ישנות בחייו. האפוטרופא המסורה אף מסרבת לפרט מה פעולותיה ברכושו של הקשיש, וכיצד מנוהל הונו הרב.
בביקור פתע שצלח, הסתבר לקרובי המשפחה שהקשיש המיליונר חי בעליבות נוראה. במקרר לא היה כלל אוכל והתברר שהוא הוכרח לנוע ברחבי העיר באמצעות אוטובוסים, למרות שניתנה הוראה מפורשת כי ייסע רק במוניות נוכח העובדה שאיבד את זכרונו.

אם חושבים על הדברים, ברור שפעולותיהן של האם והבת חשודות בתכלית, ומדוע? ראשית דבר, כבר כעת ברור שהאפוטרופא לא דואגת במסירות לקשיש. שנית, היא מפרה את חובת הדיווח אודות כלל פעולותיה ברכושו של הקשיש. חובה זו נקבעה גם בחוק הנאמנות, גם בחוק השליחות וגם בחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופוסות. שלישית, יצירת בידוד ומניעת קשר עם העולם החיצון הוא אחד מהנתונים החשובים ביותר שמברר בית משפט בעת סכסוכי ירושה, מקום שהוא מלמד על פעולה בלתי הוגנת.

אך יתרה מכך, בנסיבות המקרה, כלל לא ברור אם אשתו בנפרד של  הבעל הקשיש אכן זכאית לחיות עימו על שולחנו, לא כל שכן לרשת אותו, אם לא חיה עימו במשך עשרות בשנים כדרך אשה נשואה עם בעלה.

לו היה מתמנה אפוטרופוס חסר פניות ושיקולים זרים, היה פונה לברר הנדון באמצעות בית המשפט, שכן זוהי חובתו לשמור על כספיו של הקשיש. ברם, מינוי הבת הביולוגית של אשתו בנפרד של הקשיש גורם למצב, שבו האחרונה תוכל להמשיך ולחיות חינם אין כסף על חשבונו, ואולי אף לרשת אותו בבוא היום, ככל שיוותר כסף בעזבונו.
כך נולד מצב משפטי שבו קיימות ראיות לכאורה לכך שהאפוטרופא הפרה את חובותיה והיא מצויה בניגוד עניינים מובהק.

לקרובי המשפחה אין ברירה, אלא לפנות לבית המשפט בתביעה מתאימה באמצעות עורך דין אשר התמקצע בתחום, במטרה למנוע את ההשתלטות הלכאורית על הונו של הקשיש חסר הישע.

*מתוך הספר: "לנצח בקרב על הירושה. פירוט התנאים להצלחה במאבק המשפטי" מאת ד"ר רן מובשוביץ, עו"ד

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.